"פרויקטים רבים של התחדשות עירונית בתל אביב נופלים כי גם ליזמים וגם לדיירים יש עיניים גדולות. זה נכון וראוי לתת לתושבים דירה חדשה במסגרת של פינוי בינוי, אבל אם לאדם יש דירה בגודל סביר, ויזם נותן לו עוד 40 מ"ר במסגרת הפרויקט, לי זה נראה מופרך". כך אמר היום (שני) מהנדס עיריית תל אביב, עודד גבולי, בוועידה הלאומית להתחדשות עירונית שנערכה בירושלים.
גבולי אמר את הדברים בפאנל בנושא "הכול פתיר במסלול מכשולים סטטוטורי" במסגרת הוועידה, שנערכה על ידי מרכז הבנייה הישראלי בשיתוף עם הרשות לפיתוח לירושלים. לדבריו, "התחדשות עירונית היא חלק מהתכנון העירוני, אבל הסכנה שלה היא שיש הרגשה שהמטרה מקדשת את האמצעים. זאת לא הדרך. צריך לייצר מאזן ציבורי נכון בין הרשות המקומית, היזמים, התושבים וגם הדיירים החדשים שמגיעים מבחוץ. צריך גם לדאוג למרחב הציבורי, לשטחים הפתוחים, ולא רק לפרויקטים".
יגאל צ'ודנר, מנכ"ל ומייסד חברת נתיבי הקמה העוסקת ברישוי ובהליכים סטטוטוריים אשר הנחה את הפאנל, חיזק את הדברים. "כיום נוצר מצב שבו המדינה חווה לראשונה את הצורך של הערים בהתחדשות - והתחדשות עירונית זה הפתרון", אמר. אמנם קשה יותר לקדם פרויקטים כאלה כי מדובר בבני אדם, אבל בהליכים סטטוטוריים הכול אפשרי אם מוצאים שפה משותפת בין הרשות המקומית, היזם והתושב.
מוקדם יותר היום נערך פאנל בנושא "אפיקי מימון" בהתחדשות עירונית, במהלכו התייחסה איילת רוסק, מנהלת סקטור נדל"ן בבנק ירושלים, לקשיי המימון שבהם נתקלים יזמי תמ"א 38 ופינוי בינוי. "המערכת בנקאית לא יודעת להרים את הכפפה ולממן פרויקטים של התחדשות עירונית - זה כשל שוק", טענה.
על כך השיבה מיכל כספי שפירא, מנהלת אגף תשתיות ונדל"ן בבנק דיסקונט: "בנק הוא עסק וצריך להתנהל כמו עסק, ואם הוא עושה חישובי כדאיות ובסופו של דבר אין אשראי בפרויקטים כאלה, זו לא רק זכותו אלא חובתו להגיד שמתחם מסוים פחות רווחי".