שיפור ניכר במצבן של הרשויות המקומיות בישראל: מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שפורסמו היום (חמישי) עולה שבשנת 2015 ירד הגירעון השוטף של הרשויות ב-37.3% לעומת הגירעון בשנת 2014, והסתכם ב-146 מיליון שקל בלבד. מספר הרשויות שרשמו גירעון תקציבי ירד ל-86 לעומת 108 רשויות גירעוניות בשנת 2014.
לקריאה נוספת:
בדיקה: אילו עורכי דין מובילים בנדל"ן והתחדשות עירונית?
מעיצוב צנוע לסמל סטטוס: גלגולה של הדירה הישראלית
עכו: נחתם הסכם גג לבנייה של 18 אלף דירות חדשות
חלק מהסיבות לשיפור הן, ככל הנראה, גידול של 7.9% בתקציב הממשלתי לעיריות, בהמשך למגמה מתמשכת של הגדלת מענקי האיזון והתמיכות. הנתונים מצביעים גם על הכבדת עול הארנונה למגורים, שעלתה ריאלית ב-5.2% לנפש והסתכמה בממוצע ב-1,194 שקל לנפש.
הגידול בארנונה גרם לגידול בהכנסות העצמיות, בעיקר מארנונה למגורים ולמוסדות ועסקים. בממוצע עלו ההכנסות העצמיות של הרשויות ב-3.7% לעומת השנה הקודמת, והסתכמו ב-34.5 מיליארד שקל. עם זאת, בחלק מהרשויות נרשמה ירידה בהכנסות העצמיות.
ההוצאה הכי גבוהה לנפש - בתל אביב וחיפה
שיאנית ההכנסות מארנונה, יחסית למספר התושבים, היא תל אביב, עם הכנסה שנתית של 6,686 שקל לתושב. אחריה צועדת אילת עם 5,348 שקל לשנה. הסיבה למיקומה הגבוה של אילת היא המספר הגדול של בתי המלון בעיר, בעוד שתל אביב נהנית מריכוז גבוה של נדל"ן עסקי, מוסדות ומשרדי ממשלה.
רשויות נוספות המדורגות בראש הרשימה מחזיקות ברמה חברתית-כלכלית גבוהה - הרצליה עם הכנסה שנתית של 5,352 שקל לתושב; ורמת השרון עם הכנסה שנתית של 4947 שקל לתושב.
תושבי תל אביב, העשירה מבין הערים הגדולות בישראל, נהנים מההכנסות הגבוהות של העירייה: ההוצאה לנפש בתל אביב הסתכמה ב-10,107 שקל, כפול כמעט מירושלים, בה הסתכמה ההוצאה לנפש ב-5,560 שקל. העיר השנייה בדירוג היא חיפה, בה הסתכמה ההוצאה לנפש ב-8,956 שקל.
ירושלים שיאנית ההגירה השלילית, בית שמש עיר בצמיחה
עם זאת, נראה שלא כל תושבי תל אביב מרוצים או יכולים להרשות לעצמם להישאר בעיר הכי מפנקת בישראל. זו אחת הערים הבולטות בתחום מאזן ההגירה השלילי. - כאשר על פי הנתונים, 4.3 מתוך כל 1,000 תושבים עזבו את העיר. אף על פי כן, היא רשמה גידול של כ-1.5% במספר התושבים בשנת 2015, כתוצאה מריבוי פנימי וקליטת עולים ומהגרים.
שיעור הנטישה בחיפה הוא כפול כמעט מתל אביב ועומד על 7.4 ל-1,000 תושבים, מה שאולי מסביר את המאמצים שעושה לאחרונה העירייה לשפר את תדמיתה כעיר תעשייתית המתמודדת עם מפגעים סביבתיים רבים. שיאנית ההגירה השלילית היא ירושלים, עם נטישה של 9.1 ל-1,000 תושבים. כלומר: קרוב לאחוז מתושבי העיר החליטו לעבור לעיר אחרת ב-2015.
אשר למאזן ההגירה החיובי, על פי נתוני הלמ"ס - העיר הצומחת ביותר בשנת 2015 הייתה בית שמש, שהגדילה את אוכלוסייתה בקצב של 6% לשנה. הגידול משקף את תנופת הבנייה ואת המשך מגמת ההגירה של משפחות מירושלים לעיר, המציעה מחירי דיור נוחים יותר. אחריה צועדות בפער ניכר אשקלון, רחובות ונתניה עם גידול אוכלוסייה של כ-3%.
בלמ"ס התייחסו גם למספר התלמידים לכיתה, שעמד בשנת 2015 על 25 בממוצע. המספר הנמוך ביותר של תלמידים בכיתה היה ביישוב חריש - 8.3 תלמידים; והמספר הגדול ביותר היה ביישוב הר אדר ליד ירושלים - 34.9 תלמידים. חריש מחזיקה גם במקום השני בשיעור מקבלי דמי אבטלה -36.1 ל-1,000 תושבים. במקום הראשון מחזיקה המועצה האזורית זבולון עם 36.6 מקבלי דמי אבטלה ל-1,000 תושבים.
