וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דעה: האם הקמת עיר חרדית בנגב זה רעיון טוב? לא בטוח

ד"ר מיכאלה אלרם

3.5.2017 / 16:36

משרד הבינוי והשיכון הוציא לדרך את העבודות לבניית העיר כסיף בנגב, המיועדת למגזר החרדי. הבעיה היא שכלל לא בטוח שהמנהיגים הרוחניים יסכימו לעבור לדרום הארץ, ומה לגבי העובדה שעדיין אין תכניות לאזור תעסוקה שיאפשר פרנסה לתושבים?

חרדי חרדים פשקווילים בשכונה מאה שערים. ShutterStock
צילום: ShutterStock/ShutterStock

היום נודע כי משרד הבינוי והשיכון הוציא לדרך את העבודות להקמת העיר כסיף שבנגב, אשר מיועדת לאוכלוסייה החרדית. זאת לאחר שהמשרד אישר תכנית מתאר לביצוע עבודות הנדסיות בשטח, כאשר הכוונה היא לבנות 16 אלף יחידות דיור לאוכלוסייה המונה כ-80 אלף נפש.

אלא שבשלב זה שר הבינוי והשיכון עדיין אינו יודע אם הציבור החרדי, ובעיקר מנהיגיו הרוחניים, יסכימו לגור בעיר הדרומית - למרות שמחירי הדירות שם אמורים להיות נמוכים. זאת ועוד, בשנה שעברה גיבש המשרד יחד עם המכון החרדי למדיניות מסמך שבחן את אפשרויות הדיור למגזר החרדי ל-20 השנים הבאות, שם הוצע להקים שתי ערים חרדיות - אך כסיף לא הוזכרה. בנוסף, כיום לוועדות התכנון לא ממש ברור אם עדיף להקים עיר חרדית עצמאית, או לבנות רובע חרדי המסופח לעיר קיימת.

סביר להניח שבלשכת השר מאמינים כי הדיור הזול בנגב יביא בעקבותיו קהילה חרדית ענפה וביקושים ערים; מעבר לכך, יש גם את עניין ההתיישבות הבלתי חוקית על אדמות מדינה באזור זה על ידי הקהילה הבדואית. ייתכן שהחשש הזה הוא שהוביל לייצר רצף התיישבותי ממזרח למערב הנגב, ומכאן הגיע הרעיון להקמת עיר חרדית. אולם סביר מאוד להניח שהמחשבה לפיה החרדים יהוו את "הגבול" בין המגזר הבדואי לאדמות המדינה אינה מחלחלת לרבנים, שכן הם חפצים בעולמה של תורה ולא בעימותים.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

עדיין לא הוגדרו אזורי תעשייה, מוסדות ציבור וחינוך וכבישי גישה

נשאלת השאלה האם אין מדובר במהלך מוטעה. מעבר לבניית דירות, עיר חרדית צריכה לספק פרנסה לתושביה, וחלק מהחרדים הם תלמידי ישיבות חסרי הכשרה מקצועית. הבעיה היא שבשלב זה, עדיין לא הוגדרו בכסיף אזורי תעשייה, מוסדות ציבור וחינוך, כבישי גישה, אדריכלות נוף, רווחה ואפילו שיטור פנימי.

מהלך של העברת קהילה בת עשרות אלפי איש לעיר לא תעסוקה, פירושו המעשי הוא יצירת פרבר עוני. בקרב חלק מהחוגים החרדיים ישנה העדפה מובהקת למגורים, גם אם בדוחק, בבני ברק או בית שמש - ובלבד לשמור על קרבה לקהילה מאשר לחשוש מריחוק בעיר מבודדת בנגב. בתי המדרש, הישיבות, חצרות הרבנים - סביר כי כל אלה לא ימהרו לעבור, ואי הקרבה להנהגה רוחנית במסגרת חיים קהילתיים, מהווה בעיה לחרדים רבים ולמשפחותיהם. ריחוק מהקהילה יכול אפילו להשליך על זיווג.

ההתיישבות בנגב הייתה לאורך השנים חזון לאומי. ב-1946 הוקמו 11 ישובים בנגב הצפוני ביוזמת הסוכנות היהודית. לאחר הקמת המדינה הוקמו יישובי עולים רבים בנגב מכוח האילוצים והנסיבות למקם גבולות ושליטה של המדינה. מהארכיון לתולדות ההתיישבות בנגב ניתן ללמוד על תקופות קשות של מחסור ובעיות קליטה. מאז ועד העיר כסיף המתוכננת חלפו 60 שנה, ועד שזו תיבנה יחלפו עוד שנים ארוכות אולם בעיות רבות ודומות יישארו.

הכותבת היא מרצה לניהול ושיווק במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully