גם השנה צפויים מאות אלפי ישראלים לחגוג את יום העצמאות באמצעות צליית בשרים, עופות ותפוחי אדמה. חלקם יבחרו לעשות זאת בפארקים ברחבי הארץ ויש כאלה שיתעצלו לנסוע ולעמוד בפקקים ובחרו לעשות זאת בחצר הבניין או במפרסת דירתם, דבר העשוי להוות עבור השכנים מטרד של ריח ועשן, ולעיתים אף מטרד בטיחותי. במקרים כאלה נשאלת השאלה - האם מותר לשכנים לעשות האש בשטח הבניין או במרפסת?
האם המנגל גורם לריח בלתי סביר?
נקודת ההנחה היא ששטח דירתנו הוא הקניין הפרטי שלנו, ואנו רשאים לעשות בו שימוש וליהנות ממנו כראות עינינו ומבלי לתת דין וחשבון לאף אחד. אולם לעיתים נשאלת השאלה כאשר השימוש הנעשה בדירה מלווה למשל בריחות לא נעימים או ברעשים חזקים באופן המפריע לשכן ופוגע באורח חייו, האם אנו עדין רשאים להמשיך ולהשתמש בדירה מבלי להתחשב בשכן לידנו.
ניתן למנות מספר הוראות חוק הרלוונטיות למצב זה. לדוגמה בפקודת הנזיקין קיים מטרד הנקרא "מטרד ליחיד", הקובע כי מטרד זה הוא במצב בו: "כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם...". בנוסף, בחוק למניעת מפגעים קיימת הוראה למניעת ריח, הקובעת כי: "לא יגרום אדם לריח חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים".
יחד עם זאת, המשותף להוראות אלה הוא חוסר הוודאות במונחים "שימוש סביר" ו-"בלתי סביר", מאחר ואין בהוראות אלה הגדרות מדויקות למונחים אלה, ולכן כאשר מתעורר ויכוח בנושא זה בין השכנים, עשוי בית המשפט לבחון מונחים אלה בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.
באילו מקרים עשוי בית המשפט לקבוע שהמנגל מהווה הפרעה?
בית המשפט בוחן בדרך כלל במקרים אלו את עיקרון הסבירות תוך איזון של הזכויות בין בעל הדירה לבין השכן. כך למשל אם השכן עושה על האש בשטח הבית המשותף (למשל בחצר הבניין), עשוי בית המשפט לבחון אם הבערת המנגל בחצר מפריעה לשגרת החיים של יתר הדיירים בבניין וחורגת מהשימוש הסביר ברכוש המשותף או כאשר השכן עושה על האש אצלו במרפסת, האם הדבר גורם להפרעה לשימוש סביר של אדם אחר המתגורר בבניין.
בנוסף בית המשפט עשוי לבדוק במקרים אלה, האם השימוש שעשה הדייר בשטח דירתו או בשטח הבניין הוא חד פעמי ובשעה סבירה (ובמקרים כאלה יטה בית המשפט להקל ולקבוע כי השימוש היה בגדר הסביר), לבין מקרים בהם השימוש של אותו דייר הוא סידרתי וקבוע, הגורם לעשן להגיע לדירות של השכנים ופוגע באיכות ובשלוות חייהם (אם למשל הם נאלצים לסגור את חלונות ביתם באופן קבוע), ובמקרים כאלה עשוי בית המשפט לקבוע שמדובר במטרד ולהורות להפסיק זאת.
איך ניתן למנוע תופעה זו?
במידה ודיירי הבניין מעוניינים למנוע הבערת מנגלים בכל שטחי הבניין, לרבות בשטחים המשותפים ובמרפסות של הדירות, ניתן לקבל החלטה במסגרת אסיפת דיירים, בה להוסיף איסור מפורש ומוסכם על כך בתקנון הבית המשותף. כמו כן, ניתן גם לקבוע הוראות אשר יגבילו זאת אך לא יאסרו באופן גורף. למשל לקבוע שניתן יהיה להבעיר מנגל בשטח הבניין הפועל על חשמל או גז בלבד, או לקבוע שרק במקום ספציפי בשטח הבניין ניתן לעשות מנגל ובשעות מוגדרות בלבד.
רוצים למנגל אך לא לריב עם השכנים? קבלו כמה טיפים
רוצים לעשות על האש אך לא לריב עם השכנים? רכשו מנגל העובד על חשמל או גז, שעשוי להפחית את עוצמת הריחות והעשן, עדכנו את השכנים מראש (אולי אף כדאי להציע להם לקבל מנת בשרים על חשבון הבית כאות לשכנות טובה), והקפידו לעשות על האש בשעה סבירה ובשקט ולשמור על הניקיון (לא להשאיר שקיות אשפה עם אוכל בחדר המדרגות).
האם ניתן למנוע מהשכן להבעיר מנגל ביום העצמאות?
קיים קושי למנוע מהשכן להבעיר מנגל במהלך יום העצמאות הן בשטח דירתו והן בשטח חצר הבניין, מה גם שבאותו יום הדבר נחשב כלגיטימי וסביר, והשכנים אמורים לצפות לכך. כך לדוגמה ניתן להסיק זאת מתקנות למניעת מפגעים בהן קיימת הוראה האוסרת על הקמת רעש בשעות הלילה באזור מגורים, אך מחריגה את "לילי יום העצמאות". יחד עם זאת, אם הבערת המנגל חורגת מגבול הטעם הטוב עד כדי מטרד בטיחותי ומסוכן, ניתן להתלונן על כך בפני הגורמים הרלוונטיים על מנת למנוע פגיעה מידית הן ברכוש והן בנפש (חס וחלילה).
הכותב הוא עורך דין העוסק בתחום המקרקעין וייצוג בבתי משפט. אין באמור במאמר זה, כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי