"אלפי דירות בהתחדשות עירונית נותרות על הנייר בגלל קיפאון חדש בתחום". כך אמר היום (ראשון) רוני בריק, נשיא התאחדות בוני הארץ (הקבלנים) ביום עיון בנושא חוק הרשות להתחדשות עירונית וחוק המארגנים שקיימה ההתאחדות יחד עם משרד עוה"ד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' ברמת גן. בריק הוסיף כי "שנה של קיפאון בתחום ההתחדשות העירונית חלפה, וכעת אנו ניצבים אל מול קיפאון חדש".
לדבריו, "אלפי אנשים חיים בדירות מתפוררות, מטפסים 4 קומות ללא מעלית ומחכים שהממשלה תעשה משהו. התחדשות עירונית, מלבד היותה פתרון חברתי-ביטחוני, מאפשרת בניית יחידות דיור חדשות והוספתן לשוק הצמא לכאלו על קרקע קיימת. על אף החשיבות הגבוהה של מיזמי התחדשות עירונית, ולמרות כל מה שנעשה עד היום בעניין הזה, התוצאה היא שפרויקטים מעטים בלבד יצאו לפועל".
למרות הפסימיות, בריק בירך על הקמת הרשות להתחדשות עירונית: "אנחנו שמחים שלאחר יותר מעשור של דשדוש, נפל לרגולטורים האסימון והם החליטו על הקמת גוף מכליל אחד, שיהיה אחראי על קידום ההתחדשות העירונית בישראל", אמר, "במערב הפרוע שבו אנו חיים, חשוב שתהיה פה רשות כזו אנו מקווים שכפי שנעשה במטה הדיור (ריכוז הנפשות הפועלות בתחום המגורים תחת גוף אחד כדי להוציא לפועל תכניות לפתרון משבר הדיור), כך תעשה הרשות החדשה להתחדשות עירונית".
בריק התייחס לטיפול בבירוקרטיה: "התחום הבולט ביותר שבו יהיה על הרשות לטפל הוא החסם המוניציפלי", הבהיר, "ראשי ערים מתנהגים שנים כאילו אין כאן משבר דיור ומונעים בנייה. הרשות צריכה לייצר פתרון של 'win-win' שיתמוך בבונים וברשויות המקומיות. אם יהיו ראשי ערים שלא יאפשרו בנייה גם לאחר קבלת תמיכה כזו, צריך להכריח אותם לאשר את הבנייה".
"מדינה קטנה עם אוכלוסייה שגדלה במהירות"
עו"ד אבי פורטן, שותף מנהל במשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', התייחס גם הוא לסוגיה. "זו מדינה קטנה עם אוכלוסייה שגדלה במהירות. כל אלה מובילים לתוצאה שלפיה מרבית הבנייה תיעשה באמצעות התחדשות עירונית. זה תחום שמזמן הפך להתמחות בפני עצמה, ולכן חשוב מאוד להיות בקיא בכל הרבדים".
עו"ד ישי איציקוביץ, מנהל מחלקת עסקאות והתחדשות עירונית במשרד, הוסיף כי "ניתן לאפיין את תחום ההתחדשות העירונית בכמה מאפיינים. ראשית, זה תחום חדש יחסית. מאפיין שני הוא המורכבות, בין השאר גם בגלל מספר רב של בעלים. מאפיין שלישי זה ממד אי-הוודאות, גם בגלל משך התהליך וגם בגלל הבירוקרטיה. החקיקה של החודשים האחרונים מסייעת בפתרון המאפיינים הללו. חוק הרשות להתחדשות עירונית הוא חלק בלתי נפרד ממגמה זו. הוא ייצר תפנית, ואפילו מהפך".
עו"ד תומר רוזנר, היועץ המשפטי של ועדת הרפורמות בכנסת, לקח גם הוא חלק ביום העיון. "המפתח הוא יישום החוק. משבר הדיור בשנים האחרונות הביא את הממשלה לתת תשומת לב לנושא התחדשות עירונית, ונוצר צורך להקים גוף שייתן מענה מרוכז לכך", אמר. רוזנר פירט כי הרשות תפעל לקידום פרויקטים, זיהוי חסמים והסרתם, תיתן המלצות לקרקע משלימה, תפעל למתן תמריצים, עריכת הכשרות לעוסקים בתחום וקידום פתרונות תחזוקה לטווח ארוך.
עינת גנון, מנהלת אגף התחדשות עירונית במשרד הבינוי והשיכון, ציינה כי "אנחנו עומדים ביעדי הממשלה, אבל אני חייבת לומר בכנות שכאשר קבענו אותם ב-2013 קבענו יעדים מאוד זהירים, בין היתר בגלל שאנחנו כממשלה לא אחראים למימוש הפרויקטים. זו הייתה הפעם הראשונה שנקבעו יעדים בתחום ההתחדשות עירונית".
עו"ד משה רז כהן, שותף במשרד עוה"ד רז כהן פרשקר העוסק בהתחדשות עירונית התייחס גם הוא לנושא. בשיחה עם וואלה! NEWS הזהיר כי "כ-30% מהפרויקטים של תמ"א 38 באזורי הביקוש נמצאים בסכנת ביטול, אם העיריות יפעילו את החוק המאפשר להן לגבות היטל השבחה בסך 25% על פרויקטים להתחדשות עירונית".
כהן מתייחס להצעת חוק שאושרה באחרונה, המאפשרת גביית חוב של 25% היטל השבחה לפרויקט תמ"א 38. "באזורי הביקוש יש כיום כ-200 פרויקטים של התחדשות עירונית בשלבים מתקדמים אחרי חתימה של חוזה בין הדיירים ליזם, כאשר לכל היזמים יש אפשרות יציאה מהחוזה במידה שיוטל על הפרויקט היטל השבחה", הוא מסביר. לדבריו, "ניתן רק להניח שבמקרים רבים, יזמים יוותרו על פרויקטים נוכחיים וגם על פרויקטים עתידיים בשל גביית היטל ההשבחה, שגורמת לחלק בלתי מבוטל מהפרויקטים להיות לא רווחיים ובסיכון גבוה בגלל הטלת ההיטל".