מדי שנה נישאים בישראל כ-6,000 זוגות חרדים, מרביתם מחפשים דירה בערים החרדיות המובהקות. אך אם תקלידו בגוגל את מילות החיפוש "מצוקת דיור במגזר החרדי", אתם צפויים למצוא לא מעט מאמרי ביקורת נוקבים בנוגע לתחושת האפליה השוררת בקרב מגזר זה בשנים האחרונות בתחום הדיור. תכנית מחיר למשתכן שמציעה לזוגות צעירים דירות מוזלות, הסכמי הגג שעליהן חותמת המדינה בשנים האחרונות במטרה להאיץ בנייה כל אלו אינם מכוונים נכון להיום למגזר החרדי.
אלא שמחקר חדש שבוצע על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה ובדק את הרגלי הדיור במגזר החרדי מצא כי על אף הביקוש הבוער לדירות ועל אף שורה של אילוצים שבראשן מספר ילדים גבוה לכל משפחה הרי שדרישותיהם של רוכשי הדירות הממוצעים במגזר זה צנועות בהרבה מאלו של רוכשי הדירות החילוניים: על פי המחקר, הביקוש היום לדירות במגזר החרדי גבוה ב-35% מהביקוש לדירות במגזר החילוני אך רוכש הדירה החרדי הממוצע מקציב לטובת הנושא כ-900 אלף שקלים בלבד בעוד רוכש הדירה החילוני הממוצע מחפש דירה בשווי 1.4 מיליון.
ממצא מעניין נוסף שמעלה המחקר נוגע גם בדרישות הצנועות יחסית באשר לגודל הדירה על אף מספר הנפשות הגבוה יותר במשפחות החרדיות. כך, בעוד החילוני הממוצע מבקש לקנות דירה בגודל של 4.1 חדרים, החרדי מסתפק על פי המחקר בדירה בגודל ממצע של 3.8 חדרים.
"המצב הכלכלי הקשה של החרדים משפיע כמעט על כל החלטה נדל"נית שלהם. לא רק שהם מסתפקים בשטח דירה קטן יותר, הם רואים תוספות כמו לובי או חנייה, שעבור הציבור החילוני הם הכרח, כמותרות לא הכרחיות שניתן לוותר עליהן. בטח אם המשמעות היא הוזלה במחירה הסופי של הדירה", מציינת ד"ר רינה דגני, מנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה, המתמחה בכלכלה עירונית, שערכה את המחקר.
קירבה למקום עבודה היא לא שיקול
על פי הסקר, 23% מהחרדים מחפשים דירה בירושלים, במקום השני ממוקמת העיר בית שמש, בה מחפשים 15% מקרב רוכשי הדירות הפוטנציאליים ואילו 7% מחפשים בבני ברק. מוקדים נוספים שאליהם נמשכים רוכשי הדירות במגזר זה הן טבריה וצפת. סך הכל, הסקר מצביע על כך שכ-30% מהחרדים מחפשים דירה בפריפריה הרחוקה לעומת 20% בלבד בקרב החילונים.
"באופן כללי לחרדים חשוב לגור באזורים מוגדרים משלהם אולם הם פתוחים היום יותר לערים מעורבות, כמו קריית גת, ערד, צפת, אשדוד, רחובות ומקומות אחרים. למרות זאת, חלקים מאוד גדולים בציבור החרדי עדיין לא יעלו על דעתם לגור בסביבה חילונית - מה שמשפיע מאוד הן על היקף הביקוש והן על המחירים בשכונות החרדיות", מדגישה דגני.
בין השאר חושף המחקר כי השיקולים המרכזיים לקניית דירה בקרב הקהל החרדי נוגעים יותר לקרבה לישיבות, לקרבה לקהילה מסוימת או לרב לצד שיקולי עלות הדירה. רק במקום השלישי מופיעה ההעדפה ליישוב מסוים, ואילו הקרבה למקום עבודה אינו נתפס כמעט כשיקול בקרב הקהל החרדי.
נתון מעניין נוסף שעולה מן הסקר חושף כי כ-33% מהחרדים מחפשים דירה עבור ילדם. יחד עם זאת גיל מחפשי הדירה הממוצע בקרב המגזר החרדי צעיר יחסית. לשם השוואה, אם בקרב החילונים 50% ממחפשי הדירות הם בני 55 ומעלה ורק 17% מהם הם צעירים עד גיל 35 הרי שבקרב המגזר החרדי מדובר בנתונים הפוכים: רק 10% ממחפשי הדירות הם בני 55 ומעלה ואילו כ-50% הם צעירים עד גיל 35.
דגני מציינת כי "ההלוואות הגדולות וכושר ההשתכרות הנמוך מביאים לכך ששיעור משפרי הדיור במגזר החרדי נמוך מאוד בהשוואה למגזר החילוני. בעלי דירות במגזר אינם ממהרים למכור אותן ולקנות דירה חדשה. זוג צעיר שקנה דירה ימשיך להחזיק בה עוד שנים רבות ואולי בכלל לא יחליף אותה, הרבה מעבר למה שזוג צעיר חילוני יחזיק בדירה חדשה שיקנה".
"למרות הבנייה עבור המגזר החרדי עדיין ישנה מצוקת למגזר" מסכמת ד"ר דגני. "מערכת השיקולים שלהם שונה לגמרי ממערכת השיקולים של משפחה חילונית. אצלם אין שיקול של יופי או פיתוח אלא בעיקר שיקול פרקטי. הם כל הזמן שואלים את עצמם איך יצליחו לרכוש דירה ב-900 אלף שקל כשיש להם לא מעט ילדים".
דרעי: "המגזר החרדי לא נהנה ממחיר למשתכן ומהסכמי הגג"
נכון להיום, מרבית החרדים בוחרים להתגורר במוקדי האוכלוסייה החרדיים: שכונות חרדיות בירושלים, בני ברק, אלעד, בית"ר עלית או קריית ספר אולם במרבית המוקדים הללו אין נכון להיום די עתודות קרקע על מנת לענות על הביקוש הגובר וכאמור תחושת האפליה במגזר בנוגע לפתרונות הממשלתיים נשמעת היטב בשנים האחרונות.
מי שביטא היטב את הביקורת הוא שר הפנים, אריה דרעי, שהשתתף לאחרונה בכנס של המכון החרדי למחקרי מדיניות שהתקיים בירושלים ותקף את המדיניות הממשלתית בנושא. המכון, המהווה גוף מחקר פנים חרדי המשמש את קובעי המדיניות, היה שותף בין השאר להכנת תכנית הדיור למגזר החרדי עבור משרד הבינוי והשיכון במסגרתה הוחלט להקצות משאבים רבים יותר לנושא, ולקבוע יעדים מוגדרים ליחידות דיור שייבנו עבור המגזר.
כאמור, עד שהתוכנית תיושם בפועל, הבהיר דרעי כי מצבו של המגזר בתחום הדיור מוגדר כיום קשה: "כולם יודעים שאנחנו במשבר גדול מאוד בנושא הדיור בכל המגזרים ולצערי במגזר החרדי אולי המשבר החריף ביותר. גם כאשר נתחיל לראות תכנון ושיווק גדול יותר, לצד הנחות גבוהות יותר במחירי הקרקע מהלכים שהמדינה משקיעה בהם - לצערי הרב הציבור החרדי לא נמצא שם", אמר. "כשר הפנים של כל הרשויות אני רואה את הסכמי הגג שנחתמים כי אנחנו שותפים שם. היום יש 15 תכניות למגזר הערבי בשלושים וחמש אלף יחידות דיור - זו רק התחלה. בטמרה יש ששת אלפים יחידות דיור וגולת הכותרת שם היא תכנית 'מחיר למשתכן' אבל הציבור החרדי לא נמצא שם. גם כאשר הוציאו כבר שני מכרזים לציבור החרדי ברמת שלמה בבית שמש ובאחיסמך בלוד - הכל חילוני", הדגיש.
דרעי פירט את האילוצים והצרכים הייחודיים של רוכשי הדירות החרדיים וציין כי עד כה הממשלות לא נתנו דעתן לפתרון ייעודי לסוגיה: "לציבור החרדי יש בעיות. הוא חייב את המתחמים שלו - לא כעניין של איכות חיים אלא של אופי החיים. לצערי הציבור החרדי מבקשים מקלט בערים החילוניות. ראו חיפה או קרית יובל, כי אין היום בכל ירושלים מלבד רמת שלמה. לעירייה יש עשרים אלף תכניות להתחדשות אבל אף אחת מהן לא מתאימה לחרדים. כאשר חזרתי למשרד הפנים חשבתי שהפתרון האידיאלי הוא בתוך השכונות בהסכמי גג, אך לצערי זה לא עובד", אמר.
שר הפנים התייחס בכנס לאחד המהלכים הגדולים שמקדמת המדינה בקריית גת במסגרתו יוקמו בכרמי גת אלפי יחידות דיור, חלקן הלא מבוטל במכרזי "מחיר למשתכן" ואמר כי נכון להיום מדובר בפתרון שאינו לוקח בחשבון את האוכלוסייה החרדית. "כרמי גת שחלקו הגדול בשיווק היתה יכולה להיות אידאלית אבל אין שם דירה אחת שמתאימה לציבור החרדי. אין מבני דת, כל הבניינים הם בני 12 קומות ומעלה. אלף משפחות גרות בקרית גת, שאם היו לוקחים את האחוז הזה ונותנים בכרמי גת פינה או מתחם זה היה מצוין. אך כל הפגישות והניסיונות שלי לא הצליחו. יש חשש שאם יתנו חמש מאות או אלף לחרדים זה יכול להוריד את ההילה של כרמי גת. אני לא מקבל את הטיעונים אבל זו המציאות", אמר.