מלון הנסיכה באילת היה מלון פאר מיתולוגי במושגים ישראלים. ממוקם בנקודה הדרומית ביותר במדינה, כמה עשרות מטרים בלבד ממעבר הגבול טאבה, הצליח המלון למשוך בשיא הצלחתו בשנות ה-90' ראשי ממשלות וכוכבים הוליוודיים. כולם נמשכו אל הסוויטות המפוארות ואל הנוף עוצר הנשימה שנשקף ממרפסות החדרים שלו לכיוון מפרץ אילת ותפאורת ההרים העוצמתית.
אלא שמי שיגיע היום למלון הנסיכה יתקשה לזהות משהו מימי הזוהר האלה. שער שבור וחלוד, אותיות מקולפות על קיר הכניסה ודקלים מיובשים ומכופפים שהשמש היכתה בהם תקופה ארוכה - הם כל מה שנותר בימים אלה מרחבת הכניסה המפוארת של המלון.
כשנכנסים פנימה, קשה שלא לחוש כי המקום שסגר את שעריו בנובמבר 2015 לאחר הסתבכות כלכלית ננטש ביום בהיר אחד. עמדות מחשב מאובקות בדלפקי הקבלה, כוסות קפה שהושארו בחדר האוכל, מעליות דוממות וציוד שנותר במטבח הסוויטה הנטושה שבה נהגו בעל המלון, איש העסקים היהודי-גרמני אלכסנדר טסלר ומשפחתו, להתארח בקביעות. בריכת השחייה המפנקת, שבעבר היתה אחד מסמלי המלון המפורסם, התרוקנה אף היא מאז ובמבנה המיובש נותרו רק שאריות צמחים ולכלוך.
"גדלתי במלון הנסיכה. בתור ילד היינו באים כמה פעמים בשנה עם המשפחה והפרויקט הזה היה פרויקט הדגל של אבא שלי בישראל. קשה לי מאוד להסביר לאנשים זרים מה זה בשבילי לראות את המקום במצב כזה היום. קשה וכואב מאוד", מודה מרלון טסלר, בנו של מייסד המלון, בסיור משותף שנערך השבוע ביוזמת חדשות ערוץ 10 במבנה הנטוש.
שנה וחצי לאחר שננטש, מסייר מרלון בין חללי המבנה, מנווט בין ערימות הלכלוך והציוד שנותרו בלובי המלון ונזכר כיצד הכל התחיל: "אבא שלי הוא ציוני ותמיד שמר על קשרים עם אנשים רבים בהנהגה הישראלית. יצחק רבין היה זה ששכנע את אבא לתרגם את הציונות שלו להשקעה ואבא שלי החליט לעשות את זה. הוא אמר לעצמו שהוא יהיה זה שיקים את "מלון סונסטה החדש" (כיום הילטון טאבה י"ד) והמיקום היה משמעותי מבחינתו. דווקא כאן, בגבול של ישראל ומצרים, הוא רצה מלון יפה ומצליח ומבחינתו זה היה חלום ציוני", הוא מודה.
הראיון עם טסלר מתקיים על רקע מה שנשאר מהמלון, אבל גם על רקע מאבקם המשפטי של המשפחה: בימים אלה תובע אביו, בעל השליטה בחברת לקסן ישראל, את בנק הפועלים ואת רשת מלונות ישרוטל בסכום של כ-200 מיליון שקלים בטענה כי התנהלותם הביאה לקריסת המלון וגרמה לו נזקים כספיים משמעותיים.
סכום התביעה בסך של כ-200 מיליון שקלים משקף לטענת התובע 135 מיליון שקלים בגין אובדן שווי המלון בעת המכירה, כ -50 מיליון שקלים נוספים על העמלות השונות והריביות שגבה בנק הפועלים מחברת לקסן, לצד הפסד תשואה על הסכום, וסכום נוסף של כ-18 מיליון שקלים שאותו הוא תובע הן בגין השתתפות בהוצאות ונזקים שנגרמו לחברת לקסן והן בגין דמי ניהול מינימליים שלא שולמו וקיזוזים שנעשו שלא כדין, לטענתו. טסלר מאמין כי ניתן היה להשאיר את המלון כעסק חי ולהעבירו לאחת המתחרות של רשת ישרוטל.
בכתב התביעה שהוגש לאחרונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי טסלר וע"י חברת לקסן באמצעות עו"ד שי גנור ועו"ד יצחק גולדשטיין ממשרד א.ש. שמרון, י. מלכו, פרסקי ושות', הוא מאשים את בנק הפועלים ואת רשת מלונות ישרוטל כי הביאו יחדיו לקריסתו של מלון הנסיכה מתוך אינטרסים ושיקולים זרים, ובחוסר תום לב.
גם בראיון עמו לא חוסך בנו בביקורת ישירה כלפי ההתנהלות הכלכלית סביב המיזם - שהובילה לטענתו למצב הנוכחי: "הטענות שלנו כלפי הבנק הם גם בכך שהוא לקח לעצמו עמלות של כמעט 50 מיליון שקלים וגם גרם לנו למכור את המלון בשווי הרבה יותר נמוך בגלל ההתנהלות. בניגוד לטייקונים שלקחו כסף מהבנקים ולא החזירו מעולם, אנחנו דווקא החזרנו הכל ועוד לקחנו מאיתנו 50 מיליון שקלים לא מוצדקים. אפשר היה להציל את המלון אנחנו מאמינים בכך וכואב לראות לאן המצב הגיע".
יצוין כי חברת לקסן ישראל נקלעה בשנים 2010-2009 למשבר פיננסי שנבע הן בשל הקשיים שהתגלעו בניהול מלון הנסיכה באילת והן בשל השקעה כלכלית כושלת שבוצעה על ידי החברה בפרויקט נדל"ן בתל-אביב. אולם נכון להיום מחזיקה החברה ב-40% נותרים מהבעלות על המלון, לאחר שחברת נצבא בשליטת חיים צוף וקובי מימון רכשה מידיהם 60%. המלון היה אמור להימכר במקור לחברת ספונטרול הקפריסאית - אולם בסופו של דבר נסגרה העסקה עם נצבא שדיווחה כי בכוונתה להשקיע כ-250 מיליון שקל במלון - חלק ברכישת מניותיו וחלק בהלוואת בעלים.
"לאחר סגירת המלון נצבא החלה לשפץ אותו. מקומה 4 עד קומה 15 המלון בשיפוצים", מעדכן אותנו אחד מנציגי נצבא המופקד על פרויקט השיפוצים במלון, בזמן הסיור. אלא שפרט למספר פועלים המועסקים באחד מחדרי המלון לא נראה כי נכון להיום מבוצעות במלון עבודות שיפוץ מאסיביות.
"לא נראה שיש כאן מי שמטפל בנכס, או דואג לתחזוקה מינימלית, אפילו לא של עצי הדקל הרבים ברחבת הבריכה, כל עץ כזה עולה המון כסף והכל מוזנח וגווע. כואב הלב לראות ככה את המלון. מתחת להתנהלות כלכלית בסופו של דבר היו כאן מאות משפחות שהתפרנסו מהמלון והיה כאן פרויקט תיירותי חשוב. פשוט חבל", מסכמת אסנת אמקייס, מנהלת הכספים של משפחת טסלר המלווה את הפרויקט ב-20 שנים האחרונות.
את נשמתם למלון, ולסגור את אחד ממלונות הפאר הראשונים שקמו בישראל ובו למעלה מ-400 חדרים. כאדם שהשקיע ותרם מיליוני דולרים למדינת ישראל ולפיתוח התיירות בה, וזאת מתוך מניעים ציוניים, צר לי שבסוף איבדנו את המלון בגלל התנהלות בריונית וחזירית של רשת ישרוטל ובנק הפועלים".
מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "הבנק קיבל את כתב התביעה וישיב עליו בפרוטרוט בבית המשפט. בכתב ההגנה תינתן תשובה ניצחת, הן לטענות העובדתיות והן לטענות המשפטיות.
כבר מעיון מהיר בכתב התביעה עולה, כי מדובר בתביעה מופרכת. טענותיהם של מר טסלר ולקסן עומדות בניגוד גמור להסכמים עליהם חתמו ולמצגים הברורים אותם נתנו לבנק, כאשר הם מיוצגים על ידי עורכי דין ופועלים באופן מתואם ומוסכם מול הבנק ובאי כוחו".
