על פי ההערכות, מדינת ישראל תמנה בעוד כ-20 שנה כ-20 מיליון תושבים בשטח מצומצם למדי, שכבר היום מחייב תכנון של מגדלי מגורים גבוהים. נכון להיום, מגורים בקומות הגבוהות במגדל מגורים הפכו למבוקשים ויקרים יותר, ולמעשה, ככל שבוחרים להתגורר בקומות הגבוהות יותר נאלצים להוסיף סכומים, לעתים משמעותיים.
בעיר תל אביב למשל, שבה נבנים הכי הרבה מגדלי מגורים בישראל נכון להיום, תוספת קומה עשויה להתבטא בהתייקרות של כ-60 אלף שקלים במחיר הדירה. בעיר שבה מחירה הממוצע של דירת 4 חדרים עומד על כ-3.1 מיליון שקלים - מדובר בלא פחות מ-1.9% מסכום העסקה.
הנתון הזה נחשף בבדיקה מיוחדת שביצע הפורום הישראלי לגורדי שחקים ובנייה עירוניתCTBUH- ISRAEL, שבחן את עלויות הקומות בפרויקטים, הנבנים בלמעלה מ-20 ערים ברחבי הארץ. מנתוני הבדיקה עולה כי העיר שבה תשלמו את הסכום הנמוך ביותר עבור תוספת קומה היא עיר הבירה ירושלים שבה תוספת קומה ממוצעת עומדת על כ-10,000 שקלים. בעיר שבה מחירה הממוצע של דירת 4 חדרים חדשה עומד על כ-2.42 מיליון שקלים מדובר בסכום שמהווה רק כ-0.4% ממחיר הדירה.
במקרה של באר שבע למשל, תידרשו להוסיף סכום של כ-10,000 שקלים עבור עלייה בקומה בפרויקט מגורים חדש. סכום זה מהווה כ-0.7% בממוצע ממחיר העסקה, אם לוקחים בחשבון שמחירה של דירת 4 חדרים חדשה בבירת הנגב עומד על כ-1.34 מיליון שקלים. מבדיקת הפורום עולה כי בנתניה מתומחרת תוספת קומה בסכום של 15,000 שקלים סכום המהווה כ-0.7% ממחיר עסקה ממוצעת בעיר, בהנחה שדירת 4 חדרים חדשה בעיר נמכרת בממוצע בסכום של 2.09 מיליון שקלים.
סכומים אלו אינם מבוטלים, בעיקר נוכח ממצאי הפורום, לפיהם מרבית הבקשות של רוכשי הדירות בפרויקטים הינן לנסות ולשדרג לקומה הגבוהה בכשלוש קומות מגובה הקומה בה נמצאת הדירה בה התעניינו תחילה. "ממצאי הבדיקה מציגים פערים תפיסתיים בין הערים השונות. ירושלים, לדוגמא, שהינה עיר גדולה ומרכזית עם נוף מרהיב, עדיין נרתעת ממגדלים. עם זאת, לאחרונה אנו עדים לתחילתה של תנופת בנייה לגובה בעיר מה שבאופן טבעי יביא, ככל הנראה, לעלייה בפער המחירים בין הקומות, שעומד עדיין על פחות מחצי אחוז, כפי שאופייני לעיר גדולה ומרכזית", אומר אדריכל גיל שנהב, כנען שנהב אדריכלים, יו"ר CTBUH- ISRAEL.
לדבריו, "עד לפני כעשור אופיינה ירושלים בעיקר בבנייה נמוכה, גם כאשר היה מדובר בבנייה של פרויקטים חדשים. אולם בשנים האחרונות השתנתה מדיניות התכנון בעיר וירושלים החלה לחדש את פניה ולהוסיף לנוף העירוני רבי קומות ומגדלים ולשנות את קו הרקיע. על פי דו"ח שהוכן עבור החברה להגנת הטבע בשנת 2016 עולה כי בירושלים נמצאים בשלבי בנייה הפקדה, ואכלוס כ-30 מגדלים בני 18 קומות ומעלה, כאשר עד שנת 2040 צפויים להיבנות בבירה כ-150 מגדלים מעל 18 קומות, כ-80 מתוכם למגורים והיתר למסחר ותעשייה, תעסוקה ומלונאות".
מהיכן נובע הביקוש לדירות בקומות גבוהות יותר? שנהב מציין כי "דירה בקומה גבוהה מאפשרת לדייריה פרטיות, חשיפה לנוף ואוורור טבעי ברמה גבוהה. כשמדובר בערים מרכזיות ומבוקשות הבנייה לגובה מאפשרת לגור במרחק הליכה ממרכזי הבילוי, התרבות, התעסוקה והמסחר ובעת ובעונה אחת ליהנות מפרטיות ושקט של פרבר מרוחק. זו דואליות מעניינת ואנו עדים כיום לירידה במחירי הווילות בפרברים המטופחים ועלייה במחירי הדירות המיוחדות במרכזי הערים".
בעכו הצפונית, שגם היא לא היתה עד כה יעד משמעותי לבנייה לגובה, מתחילים גם כן לראות ניצני שינוי. בימים אלה מוקמים בעיר מספר מגדלי מגורים ובהסכמי הגג שנחתמו לאחרונה מתוכננות להיבנות בעיר כ-16,000 דירות חלק משמעותי מהן במסגרת מגדלי מגורים.
יעל הניג-דקל, סמנכ"לית השיווק של חברת אפגד הבונה פרויקט בעכו התייחסה לנושא ואמר כי "כאשר מדובר בפרויקט הנמצא בעיר חוף, למרכיב הקומה ערך מוסף משמעותי ביותר, עם זאת, כיוון שבעכו הבנייה לגובה עדיין בחיתוליה, העלייה בין הקומות נמוכה יחסית, על אף הנוף הפתוח לים. אני מאמינה שככל שהתופעה תתרחב ויתחילו להיבנות בניינים גבוהים העשויים להסתיר את הנוף, גם כאן ההפרש בין הקומות יעלה".
שי סויסה מנהל השיווק של חברת האחים אום המקימה פרויקט בבאר שבע מציין כי "טרנד המגדלים בבאר שבע עדיין חדש ולכן העלייה במחירי הדירות בין קומה לקומה נמוכה יחסית. תושבי באר שבע היו רגילים בעבר להתגורר בבניינים של עד 10 קומות. לאחרונה החלו במספר מקומות בעיר לקדם הקמת מגדלים של ממש, בני 20 קומות ומעלה. למגורים בגובה כזה יש ללא ספק יתרון, שכן מהדירות נפרס נוף פתוח ורחב ידיים שתמיד יהיה שם ולא יוסתר על ידי בניינים אחרים. על כן המעבר למגדל ולדירה בקומה גבוהה מהווה לא רק סמל לאיכות חיים ולסטטוס אלא גם מבטיח נוף פנורמי של כל האזור".