דיור ציבורי: הזכאים ימשיכו לחכות גם ב-2017

בתקופה שבה רכשה הממשלה 1,000 דירות עבור הדיור הציבורי, נמכרו כ-4,000 דירות - כך שמספר זכאי הדיור הציבורי שממתינים לדירה לא ירד ב-2016. הממשלה ומשרד השיכון חייבים להזדרז את הטיפול בבעיה. דעה

עריכת וידאו: גדי וינסטוק

בוידאו: כך נראה הדיור הציבורי ב-2015

מאז 1974 ועד 2014 מיעטה מדינת ישראל לרכוש דירות לדיור הציבורי. חוק הדיור הציבורי, שאפשר לדיירי דיור ציבורי שגרו בנכסים בשכירות, לרכוש את הדירות האלה, צמצם את מלאי הדירות בקצב מהיר, לעומת גידול מתמיד בביקוש לדירות אלה. התייקרות הדיור הפרטי הרחיקה קונים ללא הון משמעותי מאפשרות השגתו. דיור ציבורי או בשמו הנוסף – דיור סוציאלי, הוא מדיניות דיור שמטרתה לספק פתרון דיור למשקי הבית שאינם מסוגלים לרכוש או לשכור דירה בשוק הפרטי. רוב המדינות המפותחות מתערבות בשוק הדיור לטובת השכבות החלשות, ולכן תוכניות דיור ציבורי מופעלות בשיטות שונות. כך, למשל, כמחצית אוכלוסיית הונג קונג גרה בדירות ציבוריות או בשכר דירה מסובסד. במקומות אחרים בעולם, לדוגמה בארה"ב כולל בערים מרכזיות, שכר הדירה מפוקח ונדרשת הסכמת הדייר לשינוי או לפינוי הדירה שבה הוא גר עשרות שנים עם זכויות. במדינות סקנדינביה רואים בדיור ציבורי המוני חלק מתפיסה חברתית כוללת השואפת לספק צרכים חברתיים, כמו מגורים, חינוך ובריאות.

לקריאה נוספת:

קרשים במקום תריסים: כך נראה הדיור הציבורי בישראל 2015
הבלגן חוגג: מכרז לקוי בקריית מוצקין יגיע ליועמ"ש
המדינה מרחיבה את הקריטריונים לנכים בתוכנית מחיר למשתכן

תכנית הדיור הציבורי שניסח ב-1928 פר אלבין הנסון, מנהיג שבדיה דאז, ונקראה "הבית העממי" עסקה בתיקון עוולות הנוצרות מאי שוויון בחלוקת העושר ומדיניות הרווחה הפכה למהותית. לעומת זאת, הדיור הציבורי בישראל מעולם לא עמד בדרגה של תיקון עוולה, והיחס אליו במדינה שרווחה אינה עומדת בצמרת מטרותיה, היה משני.

בשבוע החולף הודיעה המדינה על גיוס של כמיליארד שקל לרכישת 1,000 דירות לדיור הציבורי. לפני כשנה, העלו בחברת עמידר, שמטפלת בדיור ציבורי, רעיון לגייס כ-2.5 מיליארד שקל באמצעות שיעבוד נכסיה לטובת הנפקת אג"ח לציבור. הכוונה היתה להקצות את הכסף שיגויס לרכישת דירות לדיור ציבורי מוזל. ואולם, שר השיכון, יואב גלנט, מנימוקים לא ברורים, התנגד לרעיון ועורר את כעסם של גורמים באוצר, בעמידר ובקבינט הדיור.

השנה, לעומת זאת, מסכים גלנט למהלך חלקי של גיוס מיליארד שקל. ברור שאילו השר היה נעתר להצעה לפני שנה - היו כיום בדיור הציבורי עוד דירות שהיו פותרות בעיות חברתיות וסוציאליות למשפחות רבות שממתינות בתור לקבלת דיור ציבורי שבע או עשר שנים.

שר השיכון יואב גלנט מקבל את פניהן של עולם חדשים בשדה התעופה בן גוריון , אוגובט 2015 (ניב אהרונסון)
יואב גלנט (צילום: ניב אהרונסון)

גלנט רכש 1,000 דירות – המדינה מכרה 4,000

הביקורת על גלנט גרמה למשרד השיכון לדווח שמאז 2015 רכש משרד השיכון קרוב ל-1,000 יחידות דיור בהסתמך על מקורות תקציביים שונים, ובהם כספים שהתקבלו מפירוק חברת "פרזות" (שיכון ציבורי בירושלים), כספי משרד השיכון ותקבולים ממכירת דיור ציבורי לדיירים.

בתקופה שבה רכשה הממשלה 1,000 דירות בשנים 2015-2016 נמכרו כ-4,000 דירות - כך שמספר זכאי הדיור הציבורי הממתינים לדירה לא ירד ב-2016. גם רכישת 1,000 הדירות הנוספות המתוכננת לא תקטין את פער משקי הבית ההולך וצומח בין מספר המקבלים זכות לדיור ציבורי לבין מספר הזכאים, שהולך וצומח בהתמדה.

משרד השיכון של גלנט כתב באתרו כי "מלאי הדירות בשכירות בשיכון הציבורי מצומצם מאוד, בייחוד ביישובים במרכז הארץ, ולכן הוא מיועד בראש ובראשונה לזכאים השרויים במצוקה כלכלית ותפקודית". בהסתמך על ציטוט זה, ובהנחה שאנו רוצים חברה בריאה ומתוקנת, חייב משרד השיכון להיאבק על רכישת מלאי גדול הרבה יותר של דיור ציבורי. מדובר במהלך אנושי חשוב, בהקצאת משאבים צודקת ומשמעותית הרבה יותר ממטרות תקציביות אחרות, ובמתן טיפול הולם והגון באזרחים שנשחקו במערכת הממוסדת והמתינו שנים ארוכות לפתרון מגורים שיאפשר להם חיים סבירים. ראוי שגלנט וחבריו יזדרזו בביצוע הרכישות בכמות גדולה מכפי שתכננו.

ד"ר מיכאלה אלרם, מרצה לניהול במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א), דירקטורית ברמי לוי