פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      המדינה מבקשת לבנות על עשרות דונמים של קרקע חקלאית בבית דגן

      בבקשה שהוגשה על ידי פרקליטות תל אביב בשם רשות מקרקעי ישראל מתבקש בית המשפט להצהיר כי הסכמי חכירה חקלאיים שנכרתו בשנות החמישים והשישים עם חברות מקבוצת בן עזר אינם תקפים

      בנייה בפתח תקווה, יולי 2016 (ראובן קסטרו)
      אתר בנייה (צילום: ראובן קסטרו)

      במקום קרקע חקלאית – קרקע למגורים: המדינה מבקשת להמיר עשרות דונמים של קרקע חקלאית באזור צומת בית דגן כך שישמשו למגורים לאחר שהסכמי החכירה בהם לא חודשו בעשור האחרון.

      לקריאה נוספת:

      גשם במעלית: דליפה מאסיבית בפרויקט מגורים של דונה בראש העין
      מכה לכחלון: מחירי הדירות עלו ב-9%; בתל אביב – זינוק של 17%
      "קבוצות רכישה מנוהלות בתחבולות": עו"ד איתן ארז חושף את השיטה

      מהלך זה מגיע במסגרת בקשה שהגישה פרקליטות מחוז ת"א לבית המשפט המחוזי מרכז, בשם רשות מקרקעי ישראל, במסגרתה ביקשה להצהיר כי הסכמי חכירה חקלאיים שנכרתו בשנות החמישים והשישים עם חברות מקבוצת בן עזר אינם חלים עוד על עשרות דונמים של קרקע חקלאית, שכן ייעוד השטח השתנה במסגרת תכנית שייעודה פיתוח בית דגן.

      קבלת עמדת המדינה על ידי בית המשפט משמעותה הוספה עתידית של מאות יחידות דיור במרכז הארץ. התביעה הוגשה כחלק ממאמצי הרשות לפדיון קרקע חקלאית ששינתה ייעודה.
      עניינה של התובענה הוא בהסכמי חכירה עם החברות, להן נמסרה הקרקע לפני עשרות שנים, לצרכי עיבוד חקלאי (מטעי פרי הדר). הסכמי החכירה הסתיימו בשנת 2004 אך החברות לא פנו לחדשם מאז.

      לו היו החברות פונות לחידוש החכירה, כך נטען בבקשה, היה ההסכם מחודש בתוספת התניה של שינוי ייעוד - שהיא התניה קבועה בהסכמי חכירות חקלאיות, המורה על השבת קרקע ששינתה ייעודה לרשות (כנגד קבלת פיצוי).

      לטענת המדינה, במקרה זה, התוצאה ביחס לקרקע ששינתה ייעוד היא שלחברות אין כיום זכות בה (אלא, לכל היותר, זכות לפיצוי), שכן, לפי עמדת המדינה, יכולות להיות שתי אפשרויות - או שביהמ"ש יקבע שהסכמי החכירה חודשו כמותווה בהם – ובמקרה כזה יש לפרשם ככוללים אפשרות לשינוי ייעוד. אפשרות שנייה היא שייקבע כי הסכמי החכירה החקלאיים הוארכו מכוח התנהגות, והסכם כזה ניתן לביטול בהודעה לצד השני, הודעה שנשלחה על ידי הרשות. כך או כך, הסכמי חכירה אלו – כך לטענת המדינה - לא חלים עוד על הקרקע ששינתה ייעודה ומהווה חלק מתכנית להקים שכונת מגורים חדשה במרכז הארץ.

      בתביעה נכתב כי: "הבקשה משקפת אינטרס ציבורי ראשון במעלה, שכן יש בה כדי לאפשר מימוש בנייתן של מאות יחידות דיור בהקדם האפשרי כחלק מן המגמה להגדיל את מצאי הדיור ברחבי הארץ בכלל, ולטובת פיתוחה של בית דגן בפרט". עוד נכתב כי "הפער העצום בין פיצוי בגין השבת קרקע חקלאית לבין שוויין של מאות יחידות דיור באזור המרכז, שהמשיבות מחזיקות כבנות ערובה, עשוי להסביר מדוע המגעים בין הצדדים לא הבשילו לכלל הסכם. נראה כי רק צו שיפוטי ישים קץ לפרשה, שמעכבת את הגדלת מצאי יחידות הדיור באזור המרכז ומימושן לטובת הציבור". התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד רינה מיוחס וגינת אריאל קצ'קו מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).