עד כמה הישראלים בודקים אלמנטים סביבתיים לפני שהם רוכשים נכס ועד כמה קירבה לאנטנות סלולריות משפיעה, אם בכלל, על מחירי הדירות הסמוכות אליהן? מחקר חדש של בנק ישראל בדק לראשונה האם לאחר מאבקים ציבוריים רבים נגד הקמתן של אנטנות ומודעות ציבורית גוברת לנושא קיימת לאנטנות סלולריות השפעה על מחירי הדירות בשוק ומסתבר כי התשובה לכך שלילית. בשורה התחתונה, רוכש הדירה הממוצע בישראל, כך נראה, אינו משקלל קירבה לאנטנה סלולרית כגורם שלילי בבואו לרכוש דירה.
השימוש בטלפונים סלולריים בישראל, שהחל בסוף שנות השמונים, נפוץ כיום ב-95% מהבתים ועל פי הנתונים הרשמיים, מספרם של קווי הטלפון הסלולרי בארץ מתקרב לעשרה מיליון. בהתאם, מספר האתרים הסלולריים (מקומות שבהם ישנה לפחות אנטנה סלולרית אחת) עולה כיום על ששת אלפים.
במחקר, הראשון מסוגו שמבוצע בנושא בישראל, נבחנו 393 אלף עסקאות נדל"ן והשפעת האתרים הסלולריים על מחירי הדירות בקרבתם נאמדה עבור השנים 2011-2000. עם זאת, על אף ההנחה המוקדמת כי לאנטנות סלולריות עשויה להיות השפעה שלילית על מחירי דירות, הרי שהמחקר המקיף לא מצא השפעה מובהקת של קרבה לאנטנות סלולריות על מחירי הנדל"ן.
במחקר, שנערך על ידי אלעד דה מלאך ונעם זוסמן מחטיבת המחקר בבנק ישראל, בשיתוף עם דויד ג'נסוב ואסף זוסמן מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, התבססו על מידע מקיף על מיקום ומאפייני כל האנטנות הסלולריות בישראל במהלך השנים על בסיס מידע של המשרד להגנת הסביבה.
במחקר מציינים החוקרים כי אמנם בספרות המחקרית הרפואית לא הוכח מעולם קשר חד משמעי בין תחלואה לבין קרינה סלולרית ואולם השפעה שלילית של האנטנות על מחירי הנכסים הגובלים בהן אפשרית גם אם קיומו של נזק בריאותי לא הוכח, אבל הציבור חושב שהוא קיים.
אחת הבעיות שבהן נתקלו החוקרים היא המצב שבו הצבת האנטנות הסלולריות אינה בהכרח מקרית. כלומר, ייתכן שקיימת נטייה חזקה יותר להקים אנטנות בבניינים שדייריהם/ שכניהם מרקע חברתי-כלכלי חלש יחסית, בשל התנגדות פחותה להקמתם או תשלום נמוך יותר של חברות הסלולר לדיירים; באותם אזורים בכל מקרה מחירי הדירות כנראה נמוכים יותר.
מבדיקת הנתונים ללא התחשבות במצב זה, נמצא שקרבה לאתרים סלולריים מתואמת עם ירידה של 2-1 אחוזים במחירי הדירות. עם זאת, לאחר התחשבות בהנחה זו מבהירים החוקרים לא נמצאה השפעה מובהקת של הקרבה לאנטנות על מחירי הדירות. "תוצאה זו תקפה גם לגבי אתרי תורן, שהם כאמור בולטים יותר. התוצאה נותרת בעינה גם כשבוחנים עסקאות חוזרות באותו בניין או דירה. לא נמצאו הבדלים בהשפעה בין אזורים בדירוג חברתי-כלכלי גבוה או נמוך".