פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שרונה אחת מספיקה: אל תקימו עוד שוקי אוכל בישראל

      ראשי הרשויות רוצים להיות אופנתיים ופופולארים וככל הנראה הקמת שוק אוכל בעיר גם אם במבנה שאינו מיועד לכך היא התשובה לכך

      שרונה אחת מספיקה: אל תקימו עוד שוקי אוכל בישראל
      צילום: יותם רונן ,עריכה: ניר חן

      בוידאו: הסכסוך בשרונה מרקט

      אחת לכמה שבועות מכריז ראש ראשות מוניציפלית כלשהי על כוונתו לפתוח "שוק אוכל" או "שוק איכרים" לנוכח הביקוש והמסר האופנתי של הקמת מתחמים כאלה.

      לקריאה נוספת:

      הסכסוך בין דיירי מתחם שרונה לגינדי החזקות הגיע לבית המשפט
      חולדות וביוב: דיירי גינדי דורשים לסגור את "שרונה מרקט"
      אח של ענבל אור חויב להשיב כ-325 אלף שקל לקופת הפירוק

      רק לפני כמה ימים הכריזה חברת גינדי החזקות על כוונתה לשכפל את המודל של שרונה מרקט בערים נוספות, בהן קריית אונו ורמת השרון. הבעיה היא שלא פעם בכוונת היזמים לפתוח שוקי אוכל בשטחים או במבנים קיימים, ולא להקים מתחמים חדשים מן היסוד. במרבית המקרים המתחמים הקיימים כלל אינם עומדים בתנאים התשתיתיים והסביבתיים הנדרשים לתמהיל פעילות שכזה. פתיחת שוק האוכל בשרונה הוא הוכחה חיה לבעייתיות הזו.

      במתחם שרונה מרקט נאבקים הדיירים ביזמי השוק מאז פתיחתו. הטענה המרכזית של תושבי המקום מתייחסת למפגעי ריח וביוב קשים שמהם הם סובלים, עקב הפעילות השוטפת במקום. עוד מתלוננים התושבים על ליקויי בנייה ואינסטלציה במערך הצנרת של המתחם. ואכן, בתוכנית המקורים שרונה מרקט היה אמור להיות מרכז קניות קטן, אך הפך למרכז ענק שרוב פעילותו סובבת סביב ענפי האוכל וההסעדה.

      גם מתחם הסינמה סיטי בראשל"צ, תוכנן במקור לתמהיל פעילות שכלל מעט עסקי מזון. בפועל, כל עסקי המזון בשדרה המרכזית של המתחם הפונים לקניון ולאזור החניה ואינם בנויים על פי התקנות. כחלק מכך אין כניסה אחורית לספקים, הזבל יוצא מחזית המסעדות לשטח הציבורי של הקניון, התשתיות לקויות, ובעלי עסקים כבר פנו בטענות בעניין לבית המשפט לעניינים מקומיים בעיר. אם לא שמעתם עד כה על הקשיים של בעלי העסקים בסינמה סיטי הרי זה משום שאין למתחם בנייני מגורים קרובים שסובלים באופן ישיר מהמפגע הסביבתי, כך שהמאבקים מתנהלים הרחק מעיני של הציבור.

      גם ראש עיריית קריית אונו מתכנן להקים עם היזמים שמפעילים את הקאנטרי בעיר שוק אוכל במבנה קיים. מיותר לציין שייעודו של מבנה זה אינו לעסקי מזון אלא בכלל לכנסים. בנסיבות אלה ברור שהתנאים הבסיסיים להקמת מתחם מזון לא יתקיימו.

      בהוד השרון הבעיה מתחדדת משום שבכוונת העירייה להקים קניון חדש לגמרי. שם טוענים היזמים כי התמהיל יכלול 65% חנויות של מוצרי גלם ו-35% עסקי מזון. אבל כפי שראינו בעבר, בשרונה למשל, גם כאן עלול התמהיל להתהפך. במקרה כזה שוב התשתיות לא יחזיקו מעמד.

      כולם סובלים

      רשימת התנאים הדרושים להקמת מתחם אוכל ראוי, שמתאים לתנועת מבקרים ערה ולהסעדת מאות אנשים ביום, מונה עשרות דרישות ואישורים מצד מגוון רחב של גורמים. עם אלה נמנים בין השאר משרד הבריאות, איכות הסביבה, הג"א, תנועה וחניה, תאגיד המים, כיבוי אש, הנדסה ומשטרה.

      התשתיות הבסיסיות שכל מתחם ראוי נדרש להעמיד כוללות תשתית מתאימה לקליטת שפכים, מערך כיבוי אש והגנה מפני שריפות באזור עתיר פעילות באש ותנועה של מבקרים, מערך אוורור ופליטת ריחות מותאם, בידוד מרעש, מערך תחבורה רחב לאזור עתיר תנועה, אתרי חניה סמוכים מותאמים ועוד.

      ומה אם לא כל התנאים הללו לא ימולאו? כולם יסבלו. בראש ובראשונה בעלי העסקים שיעבדו ללא רישיון עסק תחת סיכון אדיר, וכן הדיירים באזורים הסמוכים שיסבלו מריחות חזקים של אוכל ואשפה, וכן מפקקי תנועה. הגוף שכלפיו יבוא הציבור בטענות ואולי אף בתביעות, יהיה הרשות המקומית. אז איך זה שהיוזמה להכשרת מתחמים בלתי מתאימים למתחמי אוכל – מתחילה דווקא בהם?

      הכותב הוא מנכ"ל חברת א לאפיס