בוידאו: קריסת החניון בתל אביב בספטמבר
"מזמיני העבודה מהממשלה לא משלמים בזמן. אני לא יודע למה אנחנו עובדים, אנחנו מטומטמים", כך אמר היום מנכ"ל חברת דניה סיבוס, רונן גינזבורג. "קריסת חברות רבות במשק הזה קרתה בגלל מזמיני העבודה הממשלתיים. המדינה לא משלמת בזמן, רכבת ישראל ונתיבי ישראל לא משלמים בזמן. היום יש משהו חדש בממשלה, כל פרויקט מלווה בעורך דין ולא משנה שהמדינה אחר כך מפסידה בבוררויות הבעיה היא שהקבלנים צריכים אורך רוח כדי לתבוע אותם. מכופפים אותי לפשרות", הוסיף גינבורג.
המצב הקשה של חברות הביצוע צפוי להערכתו להחריף בקרוב: "כואב לנו גם נושא הערבויות. בעקבות הקריסות האחרונות הדירקטוריונים נתנו הוראה להוריד ל-50% את החשיפה וזה עולם חדש. הקבלנים פה חלשים, מנהלי הפרויקטים לא מייצגים אותנו, הערבויות חונקות אותנו, הן עולות לנו 2% וזה עולה לנו כסף. הענף הזה פגוע, ענף קשה, אך מזמין לא משלם בזמן קשה להוציא את הכסף. גם בשוק הפרטי מוסר התשלומים לא טוב. הצ'ק לא כאן, אולי ביום חמישי, אולי ביום ראשון".
גינזבורג התייחס גם לנושא הבטיחות באתרי הבנייה. "המהנדסים בישראל לא לומדים בטיחות. אני סיימתי הנדסה בטכניון ולא למדתי בטיחות בחיים. תשאל כל מהנדס מהם חוקי הבטיחות גם אם הוא סיים טכניון הוא לא יודע", אמר גינזבורג. "אם אנחנו רוצים לשפר את המהנדסים האלה בואו נעביר אותם קורס מנהלי עבודה. חינוך מייצרים דרך הוראה. בארצות הברית עובד לא יכול להיכנס לאתר בלי לעבור בחינה. זה מתחיל מחינוך של הפועלים. סרט של חמש דקות ולחתום על טופס זה לא מספיק".
גינזבורג אמר את הדברים בפאנל בהנחיית דני מריאן, יו"ר ארגון המהנדסים, בכנס מנהלי הפרויקטים של איגוד המהנדסים והתשתיות שהתקיים בתל אביב, כשלושה חודשים לאחר קריסת החניון ברחוב הברזל בתל אביב. גינזבורג מתח ביקורת חריפה על המדינה ועל העובדה שאין הקצאת משאבים לנושא הבטיחות באתרי הבנייה. "מלחמה בתאונות דרכים זה אותו דבר. עבירות תנועה מחייבות קורס נהיגה מונעת. זה יום אחד בשנה, זה לא עולה כסף. לא יכול להיות שהמדינה לא מכניסה ממונה בטיחות בכל אתר. לא יכול להיות שאנחנו חברות גדולות מעסיקות 10-12 ממוני בטיחות וחברות אחרות לא. אם המדינה דורשת את זה בפרויקטים שלה ולא דורשת את זה בשוק הפרטי. בניו יורק יש 400 מפקחים על אותה כמות של אתרי בנייה. תחנכו את הענף, תוסיפו מפקחים, כמו שוטרים, שישביתו אתרי בנייה ותשקיעו כסף", אמר.
"מזמיני העבודה מהממשלה לא משלמים בזמן. אני לא יודע למה אנחנו עובדים, אנחנו מטומטמים. קריסת חברות רבות במשק הזה קרתה בגלל מזמיני העבודה הממשלתיים. המדינה לא משלמים בזמן, רכבת ישראל ונתיבי ישראל לא משלמים בזמן. היום יש משהו חדש בממשלה, כל פרויקט מלווה בעורך דין ולא משנה שהמדינה אחר כך מפסידה בבוררויות הבעיה היא שהקבלנים צריכים אורך רוח כדי לתבוע אותם. מכופפים אותי לפשרות", הוסיף גינבורג.
המצב הקשה של חברות הביצוע צפוי להערכתו להחריף בקרוב: "כואב לנו גם נושא הערבויות. בעקבות הקריסות האחרונות הדירקטוריונים נתנו הוראה להוריד ל-50% את החשיפה וזה עולם חדש. הקבלנים פה חלשים, מנהלי הפרויקטים לא מייצגים אותנו, הערבויות חונקות אותנו, הן עולות לנו 2% וזה עולה לנו כסף. הענף הזה פגוע, ענף קשה, אך מזמין לא משלם בזמן קשה להוציא את הכסף. גם בשוק הפרטי מוסר התשלומים לא טוב. הצ'ק לא כאן, אולי ביום חמישי, אולי ביום ראשון".
"יש שינוי לטובה מבחינה תקשורתית"
מי שעוד נכח בפאנל הוא גיל גבע, מנכ"ל תדהר שאף הוא מתח ביקורת על האופן שבו מתנהל הענף בתחום זה. "צריך להרים את הרף. בטיחות היא תרבות. כשאתה מסתכל היום על אתר בנייה. הרי אנחנו בסופו של דבר יצרנים, ויש לנו פסי ייצור אבל הם פסים מורכבים, בשונה ממפעל מכוניות או תרופות, אתה מרכיב את הקו הזה ומפרק אותו תוך שנתיים-שלוש וכל מה שאתה מחפש כדי ליצור איכות ובטיחות זה יציבות בפס הייצור הזה והיציבות הזו היום לא קיימת". לדבריו, "אין יציבות בכוח האדם. בטיחות היא לא נקודה סטטית בחיים של פרויקט. אתה יכול להשקיע משאבים וגם לשים 10 מפקחים אבל אתר בנייה זה דבר דינמי ושעה אחר כלך יכולה להשתנות כל התמונה. לא נוכל להשיג תרבות של בטיחות כשכל שנה, בנוסף לזה שפס הייצור הזה מתפרק, גם צריך להחליף את כל האנשים וגם לדבר ב-8 שפות. באיזה שפות לייצר בטיחות? בערבית? טורקית? מולדבית? סינית? אי אפשר לצפות להשיג תוצאות שכולנו רוצים אותם בלי לעשות שינוי עמוק ומבני בכל העולם הזה של העבודה".
מנכ"ל סולל בונה, אהוד דנוך, ציין כי מבחינה תקשורתית ישנו שינוי לטובה אך קרא גם הוא למדינה להגביר את פעולותיה כרגולטור בתחום. "פעם לא היו מסקרים את זה והיום אתה רואה את הסיקור. הנושא הזה חשוב. בואו נניח שמבחינה לאומית היו אומרים בואו נדבר על תקן בטיחות שהטכניון יגבש והתקן הזה יבדוק שורה של דברים בתחום הבטיחות. כך רשות מקומית תוכל לקחת בחשבון האם במתן היתר בנייה, לחברה יש עמידה בנושא הזה".
מנכ"ל וקסמן גוברין, גיא גבע, ציין מצידו כי "יש נושא שמתעלמים ממנו וזה המשאבים. אי אפשר לקבל בטיחות בלי להקצות משאבים. אם זה לא בתמחור של הקבלן, זה לא יקרה. אם אתה חושב שבזמן העבודות אתה יכול לעצור את הקבלן ולבקש ממנו מערכת הגנה היקפית, זה לא יקרה. מנהלי עבודה צריכים להעלות את הדרישות בתחילת התהליך".
מי שטען כי אין בעיית משאבים וכי בשל הסיקור המוגבר לנושא ישנה מעין היסטריה ציבורית בנושא, הוא ירון שורק, מנכ"ל אלקטרה בנייה. שורק אמר כי "אין בעיה של משאבים. עשרות מיליוני שקלים בשנה מוקצים לנושא של הבטיחות. הבעיה היא לא המשאבים אלא מקצועיות וחינוך. אנחנו לא בורחים מאחריות, ואי אפשר לתת למנהל עבודה להיות אחראי ולתת לו רק קסדה, אבל החינוך מגיל צעיר הוא לבטיחות. יש היום אטרף וזה לא במקום ולא נכון. אם יש הרוג בכביש 2 אז נעצור את התנועה בכביש 2 ליומיים? זה אבסורד, צריך להביא את זה למודעות ולעשות את מה שצריך".
שי מרגולין, מנכ"ל אחים מרגולין, הצביע על בעיה נוספת. "מנהלי עבודה לא תמיד שולטים בעובדים שלהם. אנחנו רואים אנשים שאומרים להם לשים קסדה ואפוד זוהר ואחרי שמנהל העבודה מסובב את הגב הם עושים מה שהם רוצים, הם נתלים בלי ציוד וזה לא עוזר". עוד נכחו בפאנל אודי קורן, שותף ומנכ"ל אפשטיין ניהול פרוייקטים, רוני סרי, מנכ"ל קבוצת גדיש.