פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ראש עיריית נתיבות והירוקים מנסים לבלום את המלון בתמנע

      המאבק נגד המלון שמתוכנן להיבנות בבקעת תמנע – אזור טבעי רגיש שמיועד להכרזה כאתר מורשת עולמי על ידי אונסק"ו – נמשך: החברה להגנת הטבע וראש עיריית נתיבות הגישו ערר נגד הוועדה המחוזית דרום, בטענה כי לא בחנה אלטרנטיבות ופעלה נגד דוח מומחה שמונה מטעמה

      עמק ססגון (יח"צ , דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
      עמק ססגון (צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)

      כמעט עשור לאחר שהחל המאבק הסביבתי כנגד הקמתו של מלון חדש בבקעת תמנע - המאבק לבלימת המיזם ממשיך בכל הכוח: ערר שהוגש הבוקר (חמישי) על ידי החברה להגנת הטבע, המשרד להגנת הסביבה וראש עיריית נתיבות למועצה הארצית לתכנון ובנייה, מבקש לבחון את החלופות הקיימות למיקומו של המלון בטענה כי הוועדה המחוזית דרום, שאישרה את המיזם לפני כחודש – לא בחנה את האלטרנטיבות וכי הקמת המלון בבקעת תמנע – אזור רגיש וייחודי – תהווה "בכייה לדורות".

      לקריאה נוספת:

      הציבור לא מחכה למחיר למשתכן: באשקלון המחירים עלו בכ-11%
      לראשונה מאז ימי המנדט: אושרה תוכנית מתאר לחיפה
      8 קשיים בתהליך תמ"א 38

      העוררים, בהם כאמור ראש עיריית נתיבות, יחיאל זוהר, טוענים כי הוועדה אישרה את התכנית בניגוד לדוח מקצועי של בודק שמונה מטעמה - שקבע כי המיקום הנוכחי בעמק ססגון יגרום לפגיעה אנושה באזור וכי חלופת "המבואה הדרומית" – הממוקמת בסך הכל כקילומטר בקו אווירי מאזור זה - היא המתאימה ביותר והכי פחות פוגעת מבחינה סביבתית.

      המבואה הדרומית היא אזור הסמוך לכניסה לפארק תמנע, שנהנה מגישה מכביש 90 ומסמיכות לתשתיות – באופן שמקטין משמעותית את הפגיעה בטבע וגם צפוי על פי ההערכות להוזיל את הקמת המיזם.

      "בקעת תמנע היא מרחב גיאוגרפי עשיר באוצרות טבע נופיים, גיאולוגיים והיסטוריים, ולכן מועמדת הבקעה להיות מוכרזת כ"אתר מורשת עולמי" של אונסקו", נכתב בערר. "עמק ססגון מהווה כיום את המרחב הנופי בכל בקעת תמנע, בכך שאינו מופר בידי אדם, והוא נגיש ופתוח לכל אדם ללא תשלום. עמק ססגון נמצא בין שני הרי אבן החול הנובית – "גבעת ססגון" ו-"הר מכרות". שביל ישראל חוצה את חלק הארץ היפהפה הזה ומוביל את המטיילים ממרגלות מעלה מלחן, בואכה הר תמנע, בין צוקים בראשיתיים".

      בהמשך נכתב "התכנית נשוא הערר היא למיזם מלונאי שאפתני, בלב ליבו של אותו שטח מדברי רגיש וייחודי. מיזם זה מאיים לפגוע פגיעה בלתי הפיכה בסביבה הבתולית של עמק ססגון ובציבור הישראלי, על חשבון הדורות הבאים".

      בערר נמתחת ביקורת חריפה על התנהלות הוועדה המחוזית: "הוועדה המחוזית לא מילאה, בפועל, את חובתה – לבחון חלופות לתכנית. הנספח הנופי - סביבתי שהוגש לוועדה המחוזית, הציג עמדה ברורה ונחושה באשר לפגיעה האנושה בעמק ססגון, במידה ויאושר מיקומו המקורי של המיזם המלונאי. עורכי הנספח הנופי - סביבתי, המליצו, בעדיפות הראשונה, על חלופת "המבואה הדרומית", בין השאר כיוון שהיא נמצאה כמאזנת בצורה הטובה ביותר בין היתכנות תיירותית, לבין פגיעה פחותה בסביבה. לדעת העוררים, הנספח הנופי - סביבתי הוא מאוזן ושלם בכל ההיבטים המקצועיים - תכנוניים הנדרשים – צורכי הסביבה מזה וצורכי התיירות מזה".

      "והנה, בכל זאת, החליטה הוועדה המחוזית, בניגוד להמלצת יועצה המקצועי האובייקטיבי, לאשר את המיזם המלונאי במיקומו בעמק ססגון; חלופה שדורגה כנחותה כמעט לכל החלופות האחרות שנסקרו".