פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      בלחץ הירוקים: שורת רפורמות תכנוניות פוצלו מחוק ההסדרים

      עמותת אדם טבע ודין דרשה לפצל מחוק ההסדרים רפורמות בתחום התכנון והבנייה. כעת יועברו סעיפים אלה לדיון נפרד בוועדות הפנים והגנת הסביבה והכלכלה בכנסת

      אתר בנייה של חברת ארזי הנגב בבאר שבע 12.4.2016 (ראובן קסטרו)
      אתר בנייה (צילום: ראובן קסטרו)

      ועדת הכנסת קיבלה אמש (שני) את פנייתם של אנשי עמותת 'אדם טבע ודין', שדרשו לפצל מחוק ההסדרים שורה של רפורמות בתחום התכנון והבנייה, שלטענתם יגרמו נזק סביבתי. על פי ההחלטה, רפורמות אלו, הנוגעות בין השאר להרחבת סמכויותיה של הוועדה לתשתיות לאומיות ולסמכויות המועצה הארצית לתכנון ובנייה, יועברו כעת לדיון נפרד בוועדות הפנים והגנת הסביבה, וכן בוועדת הכלכלה בכנסת.

      לקריאה נוספת:

      לאן נעלמו תאונות העבודה הקטלניות שאירעו בשיכון ובינוי?
      מחקר חדש: שוק הדיור רווי - חשש ממפולת מחירים וקריסה בענף הבנייה
      איך מזהים שכונות עם פוטנציאל לעליית מחירים?

      החלטה זו מגיעה לאחר שעם פרסום חוק ההסדרים שלחה אדם טבע ודין מכתב ליועץ המשפטי לכנסת וליושבי ראש ועדות הכנסת השונות בדרישה להוציא מחוק ההסדרים שלוש רפורמות מרכזיות בעלות השלכות משמעותיות.

      הרפורמות שתוכננו לעבור במסגרת חוק ההסדרים וכעת יועברו לדיונים בוועדות כוללות את האפשרות לבטל התניות בתכניות – הצעה שמשמעותה אפשרות לביטול כל ההתניות הקבועות בתוכנית – גם התניות שמטרתן היא חברתית, ציבורית או סביבתית. סעיף זה יאפשר למוסדות התכנון, כולל ועדות מקומיות, לבטל התניות שנקבעו בתכניות כתנאים למתן היתרי בנייה למשל ובעמותה ציינו כי יש לכך השלכות משמעותיות שעשויות להיות הרסניות. "תנאי כזה הוא לדוגמא כמה מותר לבנות עד שתהיה חובה להקים עוד גן ילדים, או עד שיהיה בית ספר שיקלוט את ילדי השכונה", ציינו בעמותה.

      הצעה נוספת שפוצלה מחוק ההסדרים היא ההצעה להרחבת סמכויות הוועדה לתשתית לאומיות בנוגע לאישור בנייה. ההצעה מבקשת להגדיל את סמכויות הוועדה – שכנגדה נמתחת ביקורת ארוכת שנים מצד ארגוני הסביבה בטענה כי מדובר במוסד תכנון לא מאוזן בהרכבו, שבפועל מהווה מעין צינור לאישור כמעט אוטומטי של התכניות המוגשות לו.

      "התכניות המובאות לות"ל הינם מיזמי תשתיות נקודתיים, אשר פעמים רבות אינם חלק מראיה כוללת של צורכי המקום. מעבר לכך, ההצעה היא דוגמא לניסיונות חוזרים ונשנים בעת האחרונה להכריע קונפליקטים תכנוניים באופן כוחני וחסר התחשבות", ציינו בעמותה.

      המהלך השלישי שפוצל מחוק ההסדרים הינו מהלך שמאפשר לאשר תכנית ארצית מפורטת במועצה הארצית ללא צורך בהחלטת הממשלה. כלומר, הצעה זו מבקשת לפטור מהצורך באישור ממשלה, שכיום הוא תנאי לכניסתה של תכנית מתאר ארצית לתוקף. "לכאורה, צעד לצמצום הביורוקרטיה, אך בפועל זו הצעה בעייתית ביותר, שמציעה לבטל את מנגנון הבקרה הכמעט יחיד ביחס לאישור תכניות מהחשובות והמשפיעות בארץ", ציינו באדם טבע ודין.

      עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' בירך את יו"ר ועדת הכנסת על שנענה לפניית 'אדם טבע ודין' ואת חברי הכנסת שהצטרפו לבקשה ואמר כי "לרפורמות בתחום התכנון יש השלכות דרמטיות על דמותה של הארץ. אילו רפורמות אלו היו עוברות בחטף במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון מעמיק והכללת סייגים, האינטרס הציבורי היה נפגע באופן אנוש. אנו שמחים שחברי הכנסת הבינו זאת והורידו אותן מהפרק".