נהוג להאשים את פליטת גזי החממה בתעשייה, בתחנות הכוח ובכלי הרכב - אך על פי נתונים רשמיים, חלק נכבד מצריכת האנרגיה המזהמת בעולם נעוצה בסוג הבניינים שבהם אנו מתגוררים ועובדים. נכון להיום, רובם המכריע של המבנים בישראל הם מבנים זוללי מים ואנרגיה, שמחייבים שימוש במערכות קירור וחימום. גם הפרסומים השיווקיים של חברות הנדל"ן על "שכונות ירוקות" המוקמות באזורים רבים בארץ לרוב אינם מעוגנים בתקנים ירוקים אמיתיים.
בעולם המערבי כבר לוקחים מזמן את הנתון הזה ברצינות. ב-20 השנים האחרונות, וביתר שאת בעשור האחרון, מקודמות במוקדים רבים באירופה תוכניות לאזורים שלמים המבקשים להתייעל אנרגטית. בדזד, פרבר לונדוני שהוקם בשנת 2000 כשכונה האקולוגית הראשונה בבריטניה, הוא דוגמא אחת למדיניות אנרגיה קפדנית שהצליחה על פי הנתונים להפחית במחצית את "טביעת הרגל האקולוגית" של השכונה.
אבל בדזד היא רק דוגמא אחת. העיר ווקינג בבריטניה, המונה כ-90 אלף תושבים, מנוהלת אף היא תחת חזון סביבתי והעירייה פועלת בה לאספקת בידוד תרמי לאוכלוסיית הקשישים והנזקקים בעיר, בחינם. בווקינג פועלת רשת חשמלית עצמאית הנשענת על אנרגיה מתחדשת וברחבי העיר מקודמים פרויקטים שונים של מחזור וחיסכון באנרגיה.
דוגמאות רבות נוספות מתקיימות בגרמניה העיר קרונסברג היא דוגמא מובהקת וגם בדנמרק, אוסטריה וצ'כיה ישנם ניסויים אזוריים מוצלחים למדי בתחום החיסכון באנרגיה במבנים.
"בישראל אנחנו בהחלט מצויים באיחור של בין 10-15 שנים בהשוואה למדינות המערב, זה נכון, אבל האמת היא שעל מנת לבנות מבנים "מאופסים אנרגטית" יש צורך בידע רב והידע הזה עדיין חסר בישראל. אצלנו בונים מהר והרבה והדגש בבנייה שאנחנו מדברים עליה הוא דווקא על האיכות. אני לא משוכנע שהדגש הזה קיים מספיק בחשיבה הנוכחית של תנופת הבנייה", אומר בשיחה עם וואלה! NEWS אדריכל רוני דניאל, מצוות המחקר והפיתוח של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה.
על אף הכשלון הלאומי באימוץ מאסיבי של הנושא, במועצה הישראלית לבנייה ירוקה מתגאים כעת בהישג מקומי ראשון מסוגו: המבנה הראשון שהוגדר בישראל כ"מאופס אנרגטית" נחנך כעת כמתחם גני ילדים בחדרה.
במועצה מציינים כי מדובר במבנה חלוץ מאופס אנרגיטית, הראשון בישראל, שבו ילמדו דרך קבע כמה עשרות ילדים בגילאי הגן. הפרויקט הוא פרי שיתוף פעולה בין החברה הכלכלית חדרה, אדריכלית היידי ארד, אלפא פרויקטים ירוקים שניהלו את התכנון ו-LDC הנדסה - קבלן הפרויקט.
"כדי להגיע לביצועים הללו השתמשו המתכננים בשורה של מרכיבים שתרמו לצמצום צריכת האנרגיה וליכולת לאפס את צריכת המבנה בעזרת מקורות אנרגיה מתחדשים: מערכת אוורור פסיבית המבוססת על ארובות תרמיות וכונס רוח הנמצאים על גג המבנה; ניטור איכות אוויר במבנה ומחוצה לו והפעלת המערכות בהתאם", מציינים שם. עוד במבנה: מערכת סולארית הפרושה על כשליש מגג המבנה ליצירת אנרגיה המספיקה לאפס את צריכת המבנה השנתית, וכן חלונות דרומיים מוצללים, בגודל שמאפשר הארת החלל באופן טבעי תוך צמצום עומסי החום.
"על מנת להכריז על מבנה מאופס אנרגטית צריך לבחון אותו במשך שנה וגן הילדים הזה הוא אכן המבנה הראשון שנבדק במשך שנה שלמה ונמצא כי האנרגיה שהוא צורך מתאפסת עם האנרגיה שהוא מסוגל לייצר", מאשר דניאל. עם זאת, בתכנון קיימים עוד מספר פרויקטים דומים בהם מבנה משרדים בבסיס נבטים של חיל האוויר בדרום, מרכז מבקרים באזור רמות על יד הכנרת שמתוכנן להיות מאופס אנרגיה וגם מכרז להקמת בית משפט מאופס אנרגיה בחדרה שפורסם בימים האחרונים.
במועצה הישראלית לבנייה ירוקה טוענים כי בניגוד לתפיסה הרווחת, הרי שבנייה מסוג זה דווקא אינה יקרה יותר. כך למשל, במחקר שנעשה מטעם המועצה הישראלית לבנייה ירוקה עבור המשרד להגנת הסביבה נמצא כי, "השיפורים הנדרשים לאיפוס האנרגטי של מבנה מייקרים את עלות הבנייה ליחידה בכ-56 עד 58 אלף שקלים. אך הגילוי המעניין והחשוב הוא שבאמצעות תכנון קומפקטי איכותי, המצמצם את שטח המעטפת של הבניין, ניתן להוזיל בין 60 עד כ-70 אלף שקל - כך שהחיסכון בעלויות הבנייה גובר על התוספות", הם מבהירים.
פרויקט זה הוצג במסגרת מושב על מבנים מאופסי אנרגיה בכנס השנתי של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה שנערך היום בתל אביב.