המהלך האחרון שמוביל משרד האוצר, בראשותו של שר האוצר משה כחלון, לפיו רק הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) תוסמך לפרסם מדדי מחירי דיור עוררה סערה בענף הנדל"ן. הצעת ההחלטה, שהונחה אתמול על שולחן קבינט הדיור, קובעת בין השאר שהלמ"ס יצטרך לטייב את נתוניו, להנגיש אותם לציבור וכי סקירות אחרות כמו זו של השמאי הממשלתי - יבוטלו.
בענף הדיור נשמעה ביקורת על כך שמדובר "בסתימת פיות" מצד האוצר, שכן הסקירה הרבעונית האחרונה של השמאי הממשלתי בישרה על המשך עליית המחירים בשוק הדיור - עלייה ממוצעת של כ-2.5% בעוד הלמ"ס דיווחה על ירידה של 1.3% במחירים באותה תקופה בדיוק. הנתונים של השמאי, שמפורסמים בעקביות מזה כעשור, עוררו סערה ומי שבעיקר לא אהב את התוצאות הם אנשי משרד האוצר, שפועלים בשנה האחרונה לצינון השוק בעיקר באמצעות תכנית מחיר למשתכן.
הסערה שמעוררת כעת סביב ההחלטה החדשה לבטל את סקירת השמאי מוצדקת לחלוטין. ראשית בשל העיתוי כמה שבועות בלבד לאחר אותה סקירה לא מחמיאה. עיתוי זה מעורר חשד כי מדובר במהלך שמטרתו לצנזר סקירות לא מחמיאות. אולם לא רק העיתוי מחשיד, גם הדרך: החלטה זו לא הופיעה בסדר היום של קבינט הדיור וקודמה באופן חשאי למדי.
באוצר לעומת זאת, מתעקשים כי ההחלטה נובעת משיקולים ענייניים בלבד: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא גוף עצמאי שפועל באמצעות מועצה ציבורית, מתוקצב ב-220 מיליון שקלים בשנה, מעסיק מעל 700 עובדים וכמו במדדים אחרים (מדד המחירים לצרכן למשל) אמור לפעול בישראל גוף אחד רשמי המספק נתונים ומדבר "בקול אחד".
הטענה הזו נשמעת על פניה הגיונית למדי. בשנים האחרונות נשמעה ביקורת רבה על כך שענף הנדל"ן מוצף בנתונים מגופים שונים משרד הבינוי והשיכון, השמאי הממשלתי, הלמ"ס שאינם מתואמים או מסונכרנים ביניהם ופעמים רבות אף סותרים זה את זה. תופעת ריבוי הנתונים וחוסר האחידות עלתה גם בדו"ח מיוחד שפרסם מבקר המדינה בתחום הדיור לפני כשנתיים, וגורמי מקצוע רבים הסכימו שיש צורך ביצירת מדד אחיד לבדיקת השוק.
באוצר לא מכחישים
מדוע אם כך ישנה ביקורת מצד אותם גורמים מקצועיים שדרשו לפרסם מדד אחיד לשוק? במידה רבה קשה להתחמק מהתחושה שלמרות הטיעון הענייני בדבר הצורך במדד אחד יש במהלך הזה צורך פוליטי. מאז כניסתו לתפקיד, שם שר האוצר משה כחלון את יהבו על מהלך מרכזי אחד: תכנית מחיר למשתכן. מכרזי הדירות המוזלות הללו, הפרושים בכל הארץ, אינם משתקפים במידה רבה בנתוני השמאי הממשלתי אשר סקירתו כוללת רק מחירי דירות 4 חדרים ב-16 יישובים נבחרים ואילו במדד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הסוקרת כ-67 יישובים, צפויים מחירי הדירות המוזלות שמשווק האוצר להתבטא בצורה טובה יותר.
במשרד האוצר גם לא מכחישים זאת, ואישרו כי בתקופה האחרונה החלו דיונים בין משרד הבינוי והשיכון המחזיק בנתוני תכנית מחיר למשתכן - לבין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סביב הסוגיה.
ועוד עניין אחד: במידה רבה המהלך הנוכחי של משרד האוצר אינו מבוצע בוואקום. כזכור: בנובמבר 2015 פרסם משרד הבינוי והשיכון כי חלה ירידה של 4% במחירי הדירות בארץ, לראשונה מאז 2008. על פי נתוני משרד הבינוי והשיכון שפורסמו אז, מחירי הדירות החדשות ירדו ברבעון השלישי של 2015 בשיעור של 4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד וב-6% בהשוואה לרבעון הקודם.
הנתונים הללו העלו תמיהה בשוק, שכן שאר המדדים הצביעו על עליית מחירים ובמשרד האוצר חשו מבוכה על רקע החשש כי הנתונים אינם מהימנים. בבדיקה שבוצעה בנושא נמצא כי אכן חלו טעויות בסקירת משרד הבינוי והשיכון והוחלט להפסיק את פרסומם. המהלך הנוכחי של ביטול סקירת השמאי מהווה, אם כך, המשך של אותו תהליך.