כיצד הפכה תכנית צנועה של דיירים בשכונת אחוזה בחיפה, שביקשו להוסיף מעלון כדי להגיע לדירותיהם בקלות לתוכנית גרנדיוזית שכוללת פרויקט להקמת מעלית בפיר תת קרקעי, לצד הקמת מנהרה שתחלוף מתחת ליסודות הבניין, בעומק ובאורך לא ידועים שאיש אינו יודע כמה תעלה ועל ידי מי תמומן? ועד כמה השינוי מרחיק הלכת שביקשה הוועדה המקומית לבצע בתוכנית המקורית ביוזמתה בלבד קשור בעובדה כי המתנגדת לתוכנית המקורית היא בכירה בעיריית חיפה?
התוכנית המקורית, שהוגשה על ידי שני דיירים ברחוב אורי צבי גרינברג בשכונת אחוזה בעיר, ביקשה כאמור לפתור בעיה נקודתית: לאפשר לדיירים נגישות ממפלס הכביש אל חצר הגינה שבבעלותם, המצויה מתחת למפלס הכביש. תכנית זו נחשבת לתוכנית סטנדרטית בחיפה עיר המאופיינת בטופוגרפיה הררית - ובבניין זה, כמו במרבית המבנים שנבנו בכרמל, המדרגות הרבות הן הדרך היחידה להגיע לדירות, שנבנו באופן מדורג על צלע ההר.
במקרה הנוכחי, המתנגדת לתוכנית הוספת המעלון - היתה עובדת בכירה בעירייה שהתנגדה לתוכנית של שכניה בטענה כי זו אינה משרתת את דירתה, הממוקמת נמוך יותר על צלע ההר ובאזור מרוחק מהמעלון שאותו ביקשו להקים.
בדיון שהתקיים בנושא, החליטה הוועדה המקומית בחיפה כי הבקשה להקים את המעלון תשנה את פניה באמצעות שני "תנאים" מחייבים: התנאי הראשון הוא שבמקום מעלון תוקם מעלית ולצורך כך יהיה צורך בחפירת פיר באדמה, בצמוד לבניין. הצמדת פיר המעלית צפויה היתה לחסום את חלונותיהם של מבקשי המעלון, אך הוועדה המקומית לא הסתפקה בכך וקבעה תנאי נוסף: קישורו של פיר המעלית באמצעות מנהרה תת-קרקעית שתחלוף מתחת לבניין ותאפשר לשכנה המתנגדת להגיע לדירתה. אורך המנהרה התת קרקעית, רוחבה, עלויות הפרויקט והיתכנותו ההנדסית נותרו בלתי ידועים, שכן כאמור, אף אחד מהתנאים הללו לא נכללו בבקשת ההיתר הצנועה של מבקשי המעלון.
"התנאי כלל אינו תנאי"
החלטתה של הוועדה המקומית חיפה הביאה את הדיירים להגיש ערר, באמצעות עו"ד משה פרזנצ'בסקי, שותף מנהל מחלקת תכנון ובנייה בבן ארי פיש סבן ושות'. לאחרונה החליטה ועדת הערר לתכנון ובנייה מחוז חיפה, בראשות עו"ד דקלה מוסרי טל, לקבל את הערר תוך מתיחת ביקורת חריפה כנגד הוועדה המקומית בטענה כי נפלו פגמים מהותיים בהחלטה ותוך קביעה כי יש לבטל את התנאים שהוצבו להיתר שכן הם יביאו לפגיעה בלתי סבירה בדיירים.
ועדת הערר ציינה בהחלטתה כי הוועדה המקומית של עיריית חיפה התעלמה מהעובדה כי התקנת פיר מעלית צמוד למבנה תחסום חלונות קיימים. הוועדה ציינה עוד כי בנוסף אין היגיון לאשר לבית מגורים שנבנה בשנות ה-80 של המאה שעברה פרויקט הנדסי מורכב בדמות חפירת מנהרה, מבלי שנבחנו ההיבטים השונים בו.
"התנאי שקבעה הוועדה המקומית כלל איננו 'תנאי' ככוונת התקנה, שכן משמעותו כי הבקשה שנדונה נדחתה ואושרה בקשה חדשה שונה ומהותית מזו שעמדה בפני הוועדה המקומית, ואשר כלל לא היתה בפני הוועדה המקומית. כאמור, הוועדה המקומית דנה בבקשה להוספת מעלון עבור שתי יחידות דיור ואישרה הוספת מעלית (ולא מעלון) עבור שלוש יחידות דיור (ולא שתיים) בצמוד למבנה הקיים (במקום במרוחק ממנו) הכוללת פיר ומנהרה תת קרקעיים בעומק ואורך לא ידועים, שכלל לא בא זכרם בבקשה המקורית, ושהיתכנותם התכנונית והקונסטרוקטיבית כלל לא נבחנה ולא ברור אם הם ברי ביצוע", ציינה ועדת הערר בהחלטה.
"והנה, כבר בדיון התברר כי ההחלטה על הצמדת פיר המעלית למבנה תחסום חלונות קיימים, אך עניין זה כלל לא נשקל על ידי הוועדה המקומית. כמו כן, מבחינה קונסטרוקטיבית, עולה שאלה האם חפירת מנהרה מתחת לבית קיים שנבנה בסוף שנות ה-80 של המאה שעברה, אשר נקבעה כלאחר יד על ידי הוועדה המקומית, מבלי לבחון היכן עוברים יסודות הבניין, מהו עומק המנהרה שניתן לחפור והאם היא אפשרית", נכתב עוד.
מעיריית חיפה נמסר: "במקרים בהם מתבקשת תוספת מעלית בבניין משותף, נוהגת הוועדה המקומית לבחון אפשרויות תכנוניות לשיתוף יתר הדירות יחידות בבית המשותף מהטעם הפשוט של נגישות שוויונית. בתוך כך, החלטת הוועדה המקומית לאשר את הבקשה להוספת מעלית חיצונית בשינויים מסוימים (הארכת הפיר למפלס נוסף ויצירת מנהרת גישה לאגף אחורי) נועדה לאפשר לשכנים שותפים לבניין נגישות זהה לדירתם. השינויים שהציבה הוועדה המקומית נועדו לאפשר לבעלי דירה נוספת בבניין לעשות שימוש במעלית. במקרה הזה הוצגה אופציה תכנונית שתאפשר שימוש במעלית לכלל יחידות הדיור הרלבנטיות והוועדה המקומית בחרה לאמץ אופציה זו. ועדת הערר סברה כי החלטתה של הוועדה המקומית בעניין היתה מוקדמת וראוי היה להקדים תכנון מפורט ואנו מכבדים את החלטתה. כל רמיזה להחלטה הנגועה בשיקולים לא ענייניים הינה שקרית וגובלת בהוצאת דיבה".