פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      בעלי הקניונים החדשים: איש העסקים שנכנס למגזר הערבי

      מצב ביטחוני מעורער לא מרתיע את כולם: שותפות חדשה מתכננת לפתוח רשת של 10 קניונים במגזר הערבי תוך 5 שנים ובהשקעה של כחצי מיליארד שקלים. בראיון מיוחד לאולפן וואלה! NEWS מסביר יואב קפלן מבעלי השותפות כי "המגזר הערבי היא מנוע הצמיחה של המדינה"

      בעלי הקניונים החדשים: איש העסקים שנכנס למגזר הערבי

      "כוח הקנייה של האוכלוסייה הערבית הולך וגדל וגם היום ישנם הרבה מאוד יישובים ערביים בני 50 אלף תושבים ומעלה שהתושבים בהם נאלצים לנסוע לקניונים בערים סמוכות. מבחינתם זה אילוץ וזה קיים בכל הארץ, החל מהגליל ועד לפזורה הבדואית בנגב. שני הקניונים הראשונים שלנו במגזר הערבי ייפתחו כבר בשנת 2017 – והכוונה היא לפתוח כל חצי שנה מרכז קניות נוסף במגזר", כך מספר בראיון לוואלה! NEWS יואב קפלן, מנכ"ל משותף בקבוצת רקע ומבעלי שותפות SEVEN.

      לקריאה נוספת:

      הקבלנים קורסים - תביעות נגד דניה סיבוס חושפות הסיבה
      עזבו את מחירי הדיור: תופתעו ממה שמטריד את הצעירים
      דירה בתל אביב בפחות ממיליון שקל? עוד יש דבר כזה

      קפלן הקים בשנת 2002 את קבוצת רקע עם אנשי העסקים ירון רוקמן ורון עתיר. הקבוצה, המתמחה בייזום של נדל"ן מסחרי, הקימה בין השאר את מתחם Big Fashion אשדוד שנפתח לפני כשנה – אך כיום עיקר פעילותה ממוקדת בשותפות SEVEN החדשה שהקימו יחד עם קרן מידאס הציבורית (בבעלות משפחת שטיינמן ומשפחת רוטלוי, שהקימו בין השאר את מתחם שרונה בתל אביב – י"ד).

      אך תכנית העל שנרקמה בשותפות החדשה SEVEN איננה עוד תכנית נדל"נית סטנדרטית: בעלי שותפות SEVEN מצהירים כי בכוונתם להקים רשת של 10 מרכזים מסחריים במגזר הערבי תוך 5 שנים, בהשקעה כוללת של כחצי מיליארד שקלים. השם SEVEN, הם מסבירים, מסמל את מספר הימים בשבוע שבהם יפעלו הקניונים העתידיים ומטרתו יצירת מותג מסחרי חדש שעמו תוכל להזדהות האוכלוסייה הערבית.

      קניונים במגזר הערבי (יח"צ)
      הבעייה העיקרית היתה השגת הקרקעות (צילום: יח"צ)

      אם לשפוט על פי קצב ההתקדמות שעליו מדווח קפלן, הרי שכבר בחודשים הקרובים ייפתחו כבר שני הקניונים הראשונים ברשימה: באום אל פחם ובירכא. בהמשך ייפתחו בהפרשים של מספר חודשים זה מזה מרכזים מסחריים גם בכפר קאסם, בטירה, בטייבה, בקלאנסווה בבאקה ג'ת, שפרעם טמרה ודליית אל כרמל.

      בתשובה לשאלה עד כמה מדובר בהשקעה מסוכנת, בעיקר נוכח המצב הביטחוני שמערער לא פעם את הגעת הקונים ליישובים הערביים, טוען קפלן כי כוח הקנייה הערבי יהווה את מרכז הכובד של הקניונים העתידיים - וכי המערכת התכנונית בישראל מעודדת פעילות יזמית בפלח השוק הערבי – שעד היום הוזנח.

      "המגזר הערבי הוא כיום מנוע הצמיחה של המדינה והפער במגזר הזה בין ההיצע לביקוש בתחום הקניונים - הוא גבוה מאוד. יש אתגרים וחסמים, אבל נדמה שהיום גם המערכת מבינה את הצורך: אנחנו רואים את זה גם מהצד של ראש מנהל התכנון בינת שוורץ - והיום יותר קל להקים פרויקט במגזר הערבי מאשר במגזר היהודי".

      מרכז הקניות "SEVEN" שנמצא כעת בעיצומו של הליך ההקמה בכניסה לאום אל פחם, ממוקם על כביש 65 ומשתרע על פני מגרש של 19 דונם – שבו יוקמו שטחים מסחריים בהיקף של כ-9,000 מ"ר וכן מגרש חנייה לכ-500 כלי רכב. המרכז ייפתח בחודשים הקרובים בהשקעה של כ-60 מיליון שקל, אך קפלן מבהיר כי אחד האתגרים המרכזיים בהקמתו – היה מציאת חטיבת הקרקע – בשל העובדה כי במגזר הערבי מרבית הקרקעות מצויות בבעלות פרטית. הקרקע שנבחרה לבסוף מאגדת בתוכה 17 בעלים פרטיים.

      אם הכלי ילך כמתוכנן, המרכז באום אל פחם צפוי לכלול בשלב השני מבנה נוסף על מגרש צמוד בשטח של כ-7,000 מ"ר נוספים ובו יוקמו גם מרפאות אזוריות. קפלן מבהיר כי כוח הקנייה המרכזי בקניונים החדשים שיוקמו צפוי להיות האוכלוסייה הערבית, אך כי הקמתם של המרכזים החדשים תוכננה גם על מנת לקלוט את הלקוחות החולפים – בעיקר בסופי השבוע – וגם קהל יהודי מיישובי הלוויין הסמוכים.

      ומה בנוגע לרשתות שיתמקמו בקניונים החדשים ולמחירים הצפויים? קפלן מציין כי רשתות רבות כבר סגרו, או מצויות בתהליכי סגירה מתקדמים באום אל פחם – בהן רשת סופר פארם, רשת פוקס, הוניגמן, מקדונלדס, בנק הפועלים, רשת המשחקיות והלונה פארק "בבילון" וגם לא מעט עסקים מקומיים. "לגבי הסופרמרקט שיוקם בקניון – היה לנו מאוד חשוב שרשת ערבית תפתח בקניון ואכן הסופרמרקט באום אל פחם ישתייך לרשת ערבית". מבלי לנקוב במחירים , קפלן העריך עוד כי דמי הניהול בקניונים יהיו נמוכים יותר באופן יחסי וכי הדבר ישפיע לטובה על מחירי המוצרים. על פי נתוני החברה, "SEVEN" יכלול כ-40 בתי עסק מתוכם 75% רשתות ארציות וכ-25% עסקים מקומיים.

      יואב קפלן רן שטיימן וחאלד חמדן (יח"צ)
      יואב קפלן, רן שטיימן וחאלד חמדן (צילום: יח"צ)

      מצוקת הדיור במגזר הערבי, מגזר המונה כ-1.6 מיליון מתושבי מדינת ישראל, עלתה בשנתיים האחרונות לסדר יומו של מנהל התכנון, בעיקר בשל הצורך לתת מענה למחסור דרמטי ביחידות דיור לדור החדש ולזוגות הצעירים במגזר זה. בקרב גורמי התכנון בישראל כיום, שוררת הסכמה כמעט מוחלטת כי אחת הדרכים לפתור את המצוקה היא בנייה לגובה, אלא שבפועל, מעט מאוד פרויקטי מגורים כאלה יצאו עד כה לדרך.

      קפלן מבהיר כי הרוח המנשבת ממנהל התכנון בהקשר זה תביא לפרויקטים נוספים מעבר למהלך המסחרי. "המגמה היא בנייה רוויה, לשם זה הולך – ואנחנו בהחלט בוחנים את האפשרות להקים גם פרויקטי מגורים במגזר הערבי", הוא מצהיר.