פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      העיר אלעד רוצה להתרחב: במקום שטח אש – 10,000 דירות

      בעיר החרדית מזהירים מפני הפיכתם "לבני ברק 2", עם צפיפות גבוהה ועתודות קרקע מועטות לבנייה. מכתב ששיגר ראש העיר לשר הביטחון משה יעלון בימים האחרונים חושף כי העירייה מבקשת ממשרד הביטחון לפנות את שטח האש ממזרח לה – לצורך בניית אלפי דירות

      העיר אלעד וסביבותיה (יח"צ)
      העיר אלעד (צילום: יח"צ)

      העיר החרדית אלעד, המרוחקת כ-5 קילומטרים בלבד מראש העין, מונה כיום כ-50 אלף תושבים, אלא שבניגוד לשכנתה המתפתחת, אלעד שרויה כבר מספר שנים במצוקת דיור קשה: עתודות הבנייה שנותרו לעיר עומדות על כ-1,000 יחידות דיור בלבד ובנייתן מותנית בסלילת כביש ומחלף חדש. מבחינת גבולות, העיר חסומה מכל צדדיה: ממערב כביש 6 וכביש 444, מדרום שמורת טבע, מצפון מחצבת ענק וממזרח – שטח אש עצום של צה"ל. אלא שכעת, מבקש ראש העיר להתרחב על חשבון שטח האש בטענה כי מדובר בשטח אש לא פעיל "החונק" את העיר, שניתן לבנות בו כ-10,000 יחידות דיור חדשות.

      לקריאה נוספת:

      כך "הצליחה" שיכון ובינוי להפסיד מגדל דירות בר"ג
      ממשיכים לנדוד: כמה דירות אנחנו עוברים ולאן?
      כך תיזהרו בבחירת קבוצת הרכישה

      במכתב ששיגר בימים האחרונים ראש העירייה, ישראל פרוש, לשר הביטחון, משה יעלון, הוא כותב כי "הגיע הזמן 'להסרת הסגר' על אלעד" ומבקש כי שר הביטחון יורה על פינוי שטח האש הממוקם מזרחית לעיר, שכן מדובר בשטח אש שאינו פעיל, שכבר משנות ה-90' הוסכם על ידי שר השיכון דאז, אריאל שרון, כי יהווה עתודה לבניית דירות לעיר – אך מהלך זה מעולם לא בוצע.

      העיר אלעד וסביבותיה (יח"צ)
      שטח האש הוא העתודה היחידה לבנייה (צילום: יח"צ)

      פרוש מבהיר כי בנוסף להיותו של שטח האש חסם להיצע הדיור בעיר – הוא גם מסכן את תושבי האזור. "את מצוקת הדיור ניתן יהיה לפתור בעזרתך אם תורה על פינוי שטח אש, אשר אינו פעיל לחלוטין, הנמצא מזרחית לעיר וכך נוכל לייעד את הקרקע לדיור בר השגה לעיר אשר יכלול 10,000 יחידות דיור. יתרה מכך, בשטח האש נותרו עשרות פגזים תועים, אשר חלקם נאספים על ידי ילדיי העיר אלעד הנוטים לא פעם לטייל באזור זה, ואנו חוששים ליום בו יתרחש אסון אשר יכול היה להימנע", כותב פרוש.

      בעירייה מבהירים כי העיר אלעד, אחת משבע הערים שהוקמו במסגרת תכנית 'שבעת הכוכבים' של משרד הבינוי, פרושה כיום על שטח של כ-2,500 דונם, ומאכלסת קרוב ל-50 אלף תושבים – באופן שהופך אותה לצפופה מאוד ביחס לשכנותיה. "צפיפות האוכלוסין בעיר גבוהה מאוד, עד כדי בלתי אפשרית בכל הקשור לשטחי ציבור. העיר הינה העיר החרדית היחידה השוכנת בתוך תחומי הקו הירוק ושיכולה לסייע במצוקת הדיור החרדי. היא קרובה למרכז, היא נוחה ואיכותית, אבל לצערנו, עתודות הקרקע לדיור מוצו- כמעט במלואן".

      שרון הסכים - המהלך לא יושם

      כאמור, אין זו הפעם הראשונה שהשימוש בשטחי האש הסמוכים לעיר עולה על השולחן. ראש עיריית אלעד מציין במכתבו נושא הרחבתה של העיר אלעד כבר היה על שולחנם של מספר שרי שיכון, ובהם ראש הממשלה ושר השיכון לשעבר, אריאל שרון. בסיכום פגישה בלשכתו של שר השיכון שרון ב-6 בספטמבר 1990, עלה כי מלבד 2,500 הדונמים של העיר, קיימת אופציה לשטחים סמוכים ובאוקטובר אותה שנה, כתב סגן השר במפורש כי שטחי האש המזרחיים יתווספו לעיר אלעד בתיאום עם כוחות הביטחון.

      הסכמתו של שרון למהלך לא יושמה מעולם, ואולם גם בשנת 2009 הביע משרד הביטחון הסכמה להעברתם של 1,400 דונמים משטחי האש לטובת העיר אלעד. במכתב ששיגר המזכיר הצבאי דאז, איתן דנגוט לשר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, הוא מציין את הסכמתה של מערכת הביטחון לגריעת השטחים – ומתנה זאת בכך שפעילות צה"ל בשטחים הנותרים לא תיפגע.

      אולם על אף הסכמתה של מערכת הביטחון וסיכומים שהיו בעבר עם שרי הבינוי והשיכון – לא זכתה העיר אלעד לתוספת שטחים. מבדיקת וואלה! NEWS עולה כי בשנת 2014 חזר בו למעשה משרד הביטחון מהסכמתו ובמכתב ששיגר ראש מטה שר הביטחון, ישראל בלומנבלט לראש העירייה פרוש, הוא מבהיר כי שטחי האש ממזרח לאלעד "קריטיים למערכת הביטחון, וכי לא ניתן להיעתר לבקשה".

      אחד הפתרונות שעשויים להקל מעט על מצוקת העיר בשלב הביניים הוא ועדה לחקירת גבולות וחלוקת הכנסות במשרד הפנים שבוחנת את האפשרות לחלק הכנסות בין עיריית אלעד למועצה האזורית דרום השרון. בין הרשויות סוכם כבר כי החל משנת 2016 תעביר דרום השרון לעיריית אלעד מחצית מההכנסה השנתית שמשלמת מחצבת הנסון. אולם כאמור, בעירייה טוענים כי הבעיה המרכזית היא היעדר עתודות קרקע לבנייה – סוגיה המשפיעה גם על החינוך בעיר.

      נכון להיום, עשרות אלפי תלמידים נאלצים להגיע מידי יום למבנים יבילים, בשל מחסור בשטחים עבור בניית מוסדות קבע. בעירייה מבהירים כי העובדה שממערב תחומה אלעד על ידי כביש 6 וגנים לאומיים, מצפונה מחצבת ענק, ומדרום לה שמורות טבע וגנים לאומיים נוספים – משאירה לה רק אפשרות התרחבות אחת – על חשבון שטח האש הצה"לי שאינו פעיל.

      "דומה כי בעוד כל הערים סביבנו זוכות להסכמי גג שמעניקים להן אפשרות הרחבה גדולה (ובראשן ראש העין), אנחנו, שזקוקים להרחבה זו כאוויר לנשימה, נאלצים לדדות מאחור ללא יכולת התפתחות. אני פונה אליך, אפשר לנו תושבי העיר אלעד להמשיך ולהתפתח ולהוות עיר חרדית ייחודית, משגשגת, עם שיעורי תעסוקה גבוהים ונתוני גיוס גבוהים לצה"ל", מסיים פרוש את מכתבו למשרד הביטחון.

      טרם נמסרה תגובת משרד הביטחון