קלישאתי ככל שיהיה, סיפור נדידתם של בני ישראל במדבר 40 שנה מספק הזדמנות מצוינת להציץ לדפוסי מעבר הדירה של הציבור הישראלי. אם המשוואה החברתית המקובלת הניחה בעבר כי אדם עובר במהלך חייו בממוצע שלוש פעמים בלבד דירה מבית הוריו לדירת רווקותו, ומשם לבית שבו הוא מקים את משפחתו הרי שכיום כמעט בלתי אפשרי למקם את הישראלי הממוצע במשוואה הזו.
הסיבות לכך מגוונות, ומחירי הדיור הגואים מזה עשור הם רק חלק מהסיבה. אין ספק כי המחירים, לצד התעלמות של המדינה מהצורך בהסדרת שוק השכירות, יצרו מציאות תזזיתית שבה חלקים גדולים מהציבור נדחפים לשנות את מגוריהם משיקולי שכר דירה מתייקר או עקב הזדמנויות נדל"ניות לרכישת דירה גם אם מדובר במיקום מרוחק ממוקד חייהם הטבעי. אבל גם מגמות אחרות, הקשורות לאי יציבות תעסוקתית, או שיעור גירושין גבוה משפיעות על נדידתו של אדם במהלך חייו.
אז כמה פעמים בממוצע עוברים הישראלים דירה? סקר שיזם אתר יד2 לאחרונה מגלה כי 7.6% מהציבור בישראל עובר דירה כל שנה-שנתיים וכי מצד שני, למעלה ממחצית מהישראלים נוהגים לעבור דירה פעם בעשור. אם נכנסים לעובי הנתונים מגלים כי האמת מצויה איפשהו באמצע: כל ישראלי שישי עובר דירה כל שנתיים עד 5 שנים ויש גם חלקים בציבור שמעולם לא עברו דירה. על פי הסקר הנוכחי, קרוב ל- 16% לא עברו דירה מעולם.
הצעירים נשארים אצל ההורים
גל עופרים, סמנכ"לית השיווק באתר יד2, מסבירה בשיחה עם וואלה! NEWS כי "הנתונים בסקר תומכים את הנתונים שאנו מכירים מפרסום המודעות בשנים האחרונות והמגמה ברורה: היצע הדירות בערים הגדולות לא מדביק את הביקוש הגבוה וכתוצאה המחירים עולים בעקביות ואנשים פשוט נאלצים לעזוב. בערים הגדולות זה בולט במיוחד".
לדבריה, הנתונים בסקר מצביעים על מגמות מעניינות בעיקר בנוגע לצעירים במדינת ישראל. "הצעירים, שמרביתם גרים בשכירות, עוברים יותר דירות אך יש גם נתון נוסף שנוגע להם וגם הוא מצביע על מגמה מעניינת: 27% מכלל האנשים שהעידו כי לא עברו דירה מעולם, הם צעירים בני 18-29. אם בעבר אנשים עזבו את הבית מיד לאחר הצבא, בגיל 21, הרי שכיום הם נשארים בבית עד גיל מאוחר מאוד בעיקר בשל העלויות בשוק השכירות".
על פי הסקר, כאשר בוחנים את השיקולים העיקריים במעבר דירה עולות הסיבות המוכרות: כ-40% מעוברי הדירה מציינים בסקר כי החליטו לעבור בשל היתרונות שהיו בדירה החדשה. כ-30% ציינו כי השיקול העיקרי במעבר היה שיקול המחיר. אחת הסיבות המרכזיות, כך על פי הסקר, לנטישת דירות היתה שטח הדירה.
באופן טבעי, צעירים נוטים לעבור דירה יותר בהשוואה למבוגרים. כך למשל, פלח האוכלוסייה שבין גיל 50-65 מדורג בסקר כפלח אוכלוסייה יציב מבחינת מגורים, שבו כ-65.7% לא עברו דירה ב-10 השנים האחרונות לפחות. לעומת זאת, בני 18-29 שנשאלו בסקר חשפו כי כמעט 17% מהם עוברים דירה בכל שנה-שנתיים. בגילאי 30-49 מעברים תכופים אלו פוקדים כ-6% בלבד מהאוכלוסייה ופחות מאחוז מבני 50-65 עוברים דירה בתדירות כה גבוהה.
על פי נתונים שפורסמו לאחרונה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ניכר כי המסקנה בנוגע לדפוסי ההגירה של הישראלים מסתכמת בראש ובראשונה במסקנה כי הישראלים נוטשים את הערים הגדולות. חמש הערים הגדולות - ירושלים, תל אביב, חיפה, ראשון לציון ואשדוד המרכזות כרבע מאוכלוסיית המדינה - רשמו מאזן הגירה שלילי בכל אחת מהשנים 2010-2013.
העיר רעננה למשל הציגה בשנים אלה הגירה שלילית כמעט קבועה בשיעור של כ-2% - כלומר בין 15-18 איש לכל אלף תושבים. בין הערים הבודדות שהציגו בשנים אלו הגירה חיובית היתה העיר כפר סבא, ואחריה הוד השרון. אך ערים אלו מצויות ברשימה מצומצמת למדי. למעשה, מתוך 40 הערים הגדולות בישראל (ערים שאוכלוסייתן מונה 40 אלף תושבים ויותר), נרשמה הגירה חיובית רק ב-17 מהן.
ומה בשנת 2014? מנתוני השנתון הסטטיסטי של ישראל לשנת 2015 עולה כי גם בשנה זו המגמה הכללית דומה למדי. מרבית הערים בישראל איבדו גם בשנת 2014 תושבים ובראשן הערים הגדולות: כך למשל, בשנת 2014 איבדה העיר ירושלים כ-6,700 תושבים, לצד כ-2,300 תושבים שעזבו את העיר אשדוד, 1,100 תושבים שעזבו את חיפה, 900 תושבים שעזבו את תל אביב וגם הערים הגדולות במרכז הארץ בהן בת ים, בני ברק, חולון ורמת גן איבדו בשנת 2014 תושבים במאזן הגירה שלילי ומתמשך.
ברשימה עדכנית זו, בולטות הערים נתניה, פתח תקווה, אשקלון ורחובות עם שיעורי הגירה חיוביים, אך יותר מכך בולטים היישובים הכפריים שמציגים נתוני הגירה חיוביים לשנת 2014. על פי השנתון, גם הקיבוצים וגם המושבים ממשיכים להציג מגמה חיובית של הגירה בדומה למגמה ששררה בשוק בין 2010-2013. בשנת 2013 למשל, הציגו המושבים מאזן הגירה חיובי של 4.5 תושבים לאלף איש. בקיבוצים הציגו בשנה זו נתונים חיוביים גם כן: על 8,200 נכנסים מול 6,500 יוצאים - מאזן חיובי של 11 לאלף איש.