מספר פגיעות ישירות ופגיעות משברי יירוט נרשמו מאז תחילתו של מבצע "שאגת הארי" אמש (שבת) והציפו מחדש את שאלת הטיפול בנזקי הדף ורסיסים, ואת ההבחנה בין נזק מבני עמוק לבין פגיעות פנימיות הניתנות לשיקום מהיר.
יושב ראש התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב, מסביר כי ההבחנה הראשונה והחשובה ביותר היא בין פגיעה קונסטרוקטיבית לבין נזקי שיפוץ פנימיים. לדבריו, מדובר בהבדל מהותי שמשפיע הן על אופן הטיפול והן על משך הזמן עד לחזרת הדיירים לבתיהם.
נזק ליסודות המבנה לעומת נזקי שיפוץ
כשמדובר בפגיעה קונסטרוקטיבית, כלומר נזק שנגרם ליסודות המבנה או לשלד הבניין, יש לפנות למס רכוש, שמזמין מהנדס קונסטרוקציה לבדיקת היקף הנזק, כך מסביר סיב.
יושב ראש התאחדות קבלני השיפוצים מוסיף: "המהנדס קובע אם נדרש להרוס את המבנה או שניתן לבצע חיזוק ושיקום של היסודות, כאשר מדובר בנזק קל יחסית וללא פגיעה משמעותית בשלד. עבודות אלה מבוצעות בידי קבלני שלד ובהתאם להנחיות הנדסיות מחייבות".
לעומת זאת, נזקים שאינם פוגעים בשלד המבנה נחשבים לנזקי שיפוץ. בין היתר מדובר בקריסת קיר פנימי שאינו קונסטרוקטיבי, ניפוץ חלונות, עקירת משקופים, פגיעות הדף או רסיסים ונזקים דומים. במקרים אלה ניתן לטפל באמצעות קבלני שיפוצים, בכפוף להליך מול מס רכוש.
פנייה למס רכוש
סיב מסביר כי ההליך כולל פנייה למס רכוש ובקשה להגעת שמאי, שמתעד את הנזקים ופותח תיק הכולל מספר תיק לבעל הדירה. לאחר מכן ניתן להזמין בעל מקצוע לקבלת הצעת מחיר, ורק לאחר אישור ההצעה על ידי השמאי ניתן להתחיל בעבודות השיפוץ.
בתוך כך, אתמול הוגדר לראשונה ענף השיפוצים כענף חיוני על ידי משרד הביטחון ורשות החירום הלאומית. סיב אמר כי "מדובר בהחלטה מחויבת המציאות. קבלני השיפוצים הם הגורם המרכזי בטיפול בנזקים הראשוניים מנפילות טילים ופגיעות רסיסים, והם אלו שמאפשרים להחזיר את התושבים לבתיהם במהירות כאשר מדובר בנזקים קלים". לדבריו, בהתאחדות פועלים להכנת רשימה של מאות קבלני שיפוצים רשומים ומורשים שיוכלו לסייע באופן מיידי בעבודות השיקום.