נתונים חדשים של רשות האוכלוסין וההגירה חושפים נתונים מעודדים על ענף הבנייה, שמתמודד עם מחסור חמור בידיים עובדות: מאז מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023 נכנסו לישראל כ-47 אלף עובדים זרים חדשים. המהלך נועד להחליף את כוח העבודה הפלסטיני, שחדל כמעט לחלוטין להגיע לאתרי הבנייה בעקבות המלחמה.
במקביל, אגף הבניין ברשות טיפל בשבועות האחרונים ביותר מ-11 אלף בקשות להבאת עובדים במסלול הפרטי (B2B), מתוכן כ-9,000 כבר אושרו, וכמחצית מהעובדים נמצאים בארץ. השאר צפויים להצטרף בקרוב.
פלסטינים בחוץ, זרים בפנים
כידוע, עד ה-7 באוקטובר הסתמכה תעשיית הבנייה הישראלית על כ-100 אלף פועלים פלסטינים. אך מתקפת חמאס והחשש הביטחוני שהגיע בעקבותיה שינו את המאזן: עובדים פלסטינים הורחקו, חלק מהזרים ששהו כאן עזבו, והענף נקלע לשיתוק. גם במבצע "עם כלביא" מול איראן ביוני האחרון נרשמה נטישה נוספת, שיצרה אי-ודאות סביב המשך פעילות האתרים.
משה נקש, ראש מינהל עובדים זרים, הגדיר את הכנסת העובדים "בשורה אמיתית" לענף: "מדובר במהלך שנבנה בעבודה קשה לאורך זמן. נמשיך לפעול במקצועיות גם בענפים נוספים במשק כדי לשמור על הפעילות הכלכלית".
מהיר יותר, יקר יותר?
נזכיר כי ביום ראשון האחרון אישרה הממשלה את הצעת ממלא מקום שר הבינוי והשיכון חיים כץ לבטל את שלבי המיון המקצועי במסלול הפרטי (B2B) של הבאת עובדים זרים. הצעד צפוי לקצר את ההליך ולאפשר כניסה מהירה יותר של כוח אדם.
עם זאת, לא כולם אופטימיים. עמותת "דף חדש", המאחדת תאגידי כוח אדם בתחום, עתרה לאחרונה לבג"ץ בטענה כי המערכת לוקה בכשלים חמורים, שמעכבים את ההסדרה ומעלים את מחירי הדירות בעשרות אלפי שקלים. בג"ץ הורה למדינה להשיב לעתירה עד סוף אוקטובר.
כך או כך, נדמה שהשאלה המרכזית אינה רק כמה עובדים נוספים ייכנסו, אלא האם המנגנון כולו מסוגל לייצב את הענף, מבלי להעמיס על הציבור את המחיר הכלכלי של פתרונות זמניים.