עמותת "דף חדש", המאגדת תאגידי כוח אדם להעסקת עובדים זרים בענף הבנייה, עתרה לבג"ץ בדרישה לחייב את המדינה ליישם את המלצות ועדת המנכ"לים ולהסיר כשלים מהותיים במערך הבאתם והעסקתם של עובדים זרים. בסיום הדיון המקדמי הורה בג"ץ לשרי הממשלה ולרשות האוכלוסין להשיב לעתירה עד ליום 26 באוקטובר 2025.
בעתירה נטען כי שורת החלטות - וגם הימנעות מהחלטות - "חורגות ממתחם הסבירות באופן קיצוני, פוגעות פגיעה חמורה בזכויות התאגידים ובאינטרס הציבורי, ומביאות לפגיעה ממשית בענף הבנייה ובשוק הדיור כולו". העתירה הוגשה נגד שר הפנים, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, שר האוצר, שר הבינוי והשיכון ושר העבודה, באמצעות עורכי הדין רז נזרי, אבינעם סגל-אלעד, נדים עבוד ומאיה שכנאי-צינצדזה ממשרד פירון.
העתירה נסמכת בין היתר על עבודת ועדת המנכ"לים שהוקמה במאי 2024 בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לאחר שבמהלך מלחמת חרבות ברזל נאסרה כניסתם של עובדים פלסטינים לישראל ונוצר מחסור חמור בכוח אדם בענף. הוועדה קבעה כי קיימת דחיפות מיוחדת להבאת עובדים זרים במספר מסלולים במקביל, משום שהבאה באמצעות הסכמים בילטרליים בלבד אינה נותנת מענה מספק; והמליצה להפחית את האגרות ודמי ההיתר בענף.
לפי הוועדה, גבייה גבוהה של תשלומים אלו מגלגלת נזק כבד למשק ומייקרת את מחירי הדירות בכ-2% - כלומר עשרות אלפי שקלים לדירה - פגיעה חמורה במיוחד בזוגות צעירים. העותרים טוענים כי מרבית ההמלצות לא יושמו, והחלטת השרים שלא לפעול בהתאם "בלתי סבירה באופן קיצוני".
מה דורשים העותרים?
בעתירה נטען כי "הרשויות - בידן האחת מקבלות החלטות חשובות ומשמעותיות להתמודדות עם המחסור החמור בכוח האדם בענף הבנייה, ובידן השניה פועלות באופן שמערים קשיים של ממש להבאתם של עובדים זרים… עד כדי סיכול האפשרות להביאם ולהעסיקם".
לצד זאת מתוארת "תופעה הולכת ומתרחבת" של עובדים זרים הנוטשים את מעסיקיהם בניגוד לדין, ללא אכיפה אפקטיבית מצד רשות האוכלוסין כלפי עובדים שעוזבים או תאגידים שמעסיקים שלא כדין. לטענת העותרים, ההיעדר באכיפה "מערער את שוק העבודה, מייצר תעסוקה שחורה, פוגע בתאגידים הפועלים כחוק ומביא להפסדים כבדים". לדבריהם, יש להגביר אכיפה וליישם את הוראות ההיתר על שהייה חוקית והעסקה כדין.
סוגיה נוספת שמדגישה העתירה נוגעת לרמת הכשירות המקצועית במסלול הבילטרלי: לטענת העותרים, המדינה "ממשיכה להביא עובדים בלתי מיומנים… ללא מבחני כשירות בסיסיים במדינות המוצא", והדבר מוביל לעיכובים בפרויקטים, לפגיעה בתפוקות ולהכבדה כלכלית על תאגידים הנושאים בעלויות שכר ללא תרומה מקצועית מספקת. לפיכך הם מבקשים לקבוע מבחני מיומנות במדינות המוצא, לאפשר מעבר עובדים חסרי כשירות לענפים אחרים, ולהקים מנגנון מסודר להשבת עובדים בלתי מתאימים והבאת עובדים חלופיים.
בנוסף מזהים העותרים "שורה ארוכה של כשלים" - ובהם אגרות וערבויות מופרזות, עיכובים ממושכים בטיפול בבקשות, הוראות בלתי סבירות לשעות עבודה ותהליך איזון תיקים לקוי - שלטענתם חורגים ממתחם הסבירות ופוגעים בענף ובמשק כולו.