הזדמנות למיתוג מחדש: זה מה שיביא את הישראלים לענף הבנייה?

WIND OF CHANGE: ענף הבנייה והתשתיות, שמזה שנים רבות נשען במידה רבה על כוח עבודה זר, מוצא עצמו כעת בפני מציאות חדשה. הפגיעה החמורה במצבת העובדים מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, לצד העלייה האסטרונומית בדרישה לדיור ומשימת שיקום הצפון והדרום - מחייבים את המעסיקים לחשב מסלול מחדש; המטרה היא לא רק לבנות בתים, אלא גם לבנות ענף חדש המבוסס על עבודה ישראלית, יציבה ואיכותית.

"אירועי השבעה באוקטובר חשפו את החשיבות הרבה של בניית חוסן לאומי, גם בענף הבנייה והתשתיות. כיום, ישנה הבנה ברורה בקרב מובילי הענף: העתיד של הבנייה בישראל צריך להתבסס על עבודה ישראלית מקצועית, יציבה, ובעלת מחויבות ארוכת טווח", מסביר דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ובנייה, שעדכן לאחרונה כי הקרן הכשירה למעלה מ-2,000 עובדים ישראלים לענף הבנייה בשנת 2024, עם צפי לאלפים נוספים בשנה הקרובה שבפתח.

"מדובר בשינוי פרדיגמה", מוסיפה יוליה נוביק אלוש, סמנכ"לית פיתוח ואסטרטגיה בקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, "ענף הבנייה כבר אינו תחום של עבודת כפיים בלבד, אלא תחום שמוביל את הטכנולוגיות של המחר. אנחנו מבינים שעלינו לבנות לא רק בתים, אלא גם תשתית של עובדים ישראלים מיומנים ומסורים שהם חלק מהמשק הלאומי".

ענף הבנייה הישראלי שואף להתקדם בצעדי ענק לעבר העתיד, באמצעות שילוב שיטות בנייה מתקדמות, הפועלות כבר היום במספר מדינות ברחבי העולם; טכנולוגיות חדשניות כמו רובוטיקה, רחפנים למדידות וסקירות, הדפסות תלת-ממד של חלקי בנייה, ובינה מלאכותית לניהול פרויקטים, משנות לחלוטין את אופי העבודה, כאשר אופי העובדים נדרש להשתנות בהתאם.

"יותר ויותר חברות בנייה כיום מכניסות טכנולוגיות שמאפשרות לשפר יעילות, להפחית עלויות ולהציע ללקוחות סטנדרט איכות גבוה יותר", מוסיף יהלומי, "עובדים המגיעים היום לענף כבר לא מתעסקים רק בפיזיות, אלא מתפעלים מערכות מתקדמות שמשדרגות את כל התחום מקצה לקצה. כאן נוצרת נקודת הממשק של ענף הבנייה עם עובדים ישראלים, המחפשים לעבוד בעבודה משמעותית עם פוטנציאל טכנולוגי עצום".

בנוסף, הביקוש הגובר לעובדים ישראלים בשנים האחרונות, יצר מגמה חיובית של שיפור תנאי העבודה. המשכורות בענף עולות בהתמדה, כאשר עובדים מיומנים יכולים להגיע למשכורות שוות ערך או אף גבוהות מאלו של עובדי הייטק בתחומים מסוימים. מעבר לכך, מעסיקים מציעים כיום מגוון רחב של הטבות, ביניהן: ביטוחים בריאותיים, קרנות השתלמות, מלגות ללימודים מקצועיים, והכשרות טכנולוגיות שמאפשרות לעובדים להתקדם בקריירה.

עם זאת, כידוע למשוך ישראלים איכותיים לענף הבנייה זו אינה משימה קלה. במשך עשרות שנים נתפסה העבודה כפיזית, מסכנת חיים ומאתגרת, עם אופק מוגבל ותנאים ירודים. גם העבודה עם כוח אדם זר שאינו דובר עברית, היווה מכשול עבור עובדים ישראלים המחפשים לעבוד בסביבה נעימה, צעירה ומשפחתית, שתיתן להם גם ערך מוסף וחברים לחיים.

בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז השבעה באוקטובר כאמור, פועלת הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, בשיתוף הממשלה, כדי ליצור מגמה של מיתוג מחדש לענף הבנייה. במסגרת זו, יצאו לדרך תוכניות לעידוד העסקת עובדים ישראלים, הכוללות סבסוד של הכשרות מקצועיות, מתן מענקים לחברות שמשקיעות בעובדים מקומיים ופיתוח מסלולי קריירה בענף כחלק ממערך ההשכלה הטכנולוגית בארץ. זו, כפי שמסבירים בקרן - רק ההתחלה.

ערן פרבר, בן 28, סיים שבע שנות שירות בצבא והלך כמו כולם ללמוד תואר "נחשב" באוניברסיטת רייכמן בהרצליה, בעידוד הוריו. הוא בחר במנהל עסקים ויזמות, ולאחר שנה אחת הבין שזה לא המקום בשבילו. "הרגשתי שזה לא מקדם אותי למקומות שחלמתי להגיע אליהם", משתף פרבר בראיון מיוחד למגזין הקרן, "אחרי הרבה לבטים, החלטתי להתמסר לתחום שאני באמת אוהב. הבנתי שלא צריך להסתיר את האהבה שלי לבנייה, על אף שהחברה, ובתוכה המשפחה והחברים שלי, לא רואה בכך מקצוע נחשב כמו מדעי המחשב, למשל. לעבוד בבניין לא נתפס כמשהו שמביא כבוד או נחת להורים, במיוחד לא להורים הקונבנציונליים שלנו".

"פתחתי את העסק שלי, 'בעמל כפיים', לאחר השבעה באוקטובר, כאשר הבנתי את מצבו של הענף וראיתי את הצורך העז בעבודה ישראלית איכותית, שבלעדיה המערכת לא יכולה לפעול כראוי", ערן ממשיך, "העסק שלי מציע שירותים של ביצוע עבודות גמר ומעטפת לקבלנים. בעקבות המצב הקשה, עובדים זרים, כמו סינים, מולדבים והודים, מנצלים את המצב ומעלים מחירים לשמים. לכן, החלטתי שאני רוצה לעשות דברים אחרת. אני מאמין שאפשר להצליח בתחום הבניין גם בתור ישראלי ויהודי, להתפרנס בכבוד ולהגיע לגבהים שלא חלמנו עליהם. כחלק מחזון רחב יותר שאני מאמין בו, לקידום העסקה של צעירים ישראלים בתחום הזה, העסק שלי מבוסס על עובדים ישראלים יוצאי צבא בלבד. כשאני פונה לחיילים משוחררים, אני לא מנסה לשכנע אותם. אני מציג בפניהם את האפשרויות והיתרונות של עבודה בענף הבנייה. ברור שזה לא הכיוון הראשון שישראלים חושבים עליו, אבל אני רוצה להראות להם שהתחום הזה מציע הזדמנויות רבות למי שמעוניין להשקיע ולהתפתח". לפי ערן, ענף הבנייה בישראל סובל מהעובדה שאנשי הביצוע לא מקבלים את ההכרה המגיעה להם. הוא רואה בכך הזדמנות לשדרג את התדמית של התחום כולו, על ידי יצירת סביבת עבודה נוחה ותומכת, שבה עובדים יוכלו להרגיש בנוח להביע את עצמם. "אני רוצה שאנשים יבואו לעבודה עם חיוך וירגישו שהם חלק מצוות, ולא רק פועלים".

ערן טוען כי השכר אינו הגורם המושך ביותר עבור עובדים צעירים. "עובדים לא מחפשים רק כסף, הם מחפשים מקום שבו הם יכולים להתפתח ולהרגיש משמעותיים. צריך להציג להם את האפשרויות שיכולות להיפתח בפניהם, כמו אפשרות להתקדם לתפקידים בכירים יותר". הוא קורא לחיילים משוחררים לקחת את תחום הבנייה בחשבון, ומזמין אותם להעז ולנסות. "לא לכולם מתאים לשבת מאחורי מקלדת, וזה בסדר גמור. אם יש לכם זיקה לתחום, גשו למקומות שבהם תוכלו לתרום את הערך המוסף שלכם", הוא ממליץ.

כמו כן, ערן מדגיש את הצורך בחינוך והכנה לקראת שוק העבודה. הוא סבור שיש צורך להציג בפני תלמידי תיכון את הזדמנויות הקריירה המגוונות בתחום הבנייה, ולארגן סדנאות והכשרות באקדמיות מקצועיות. "אנחנו צריכים לשבור את הסטיגמה הרווחת סביב המקצוע בעיני החברה הישראלית, ולהראות שהתחום של הבנייה המתקדמת, עם טכנולוגיות חדשות ודגש על עבודת צוות, מהווה הזדמנות מצוינת למי שמעוניין לשלב עבודת כפיים עם חשיבה יצירתית. המדינה והגופים הרלוונטיים צריכים להשקיע יותר כדי לקדם את התחום ולשפר את התדמית שלו. בסופו של דבר, יש הרבה כסף בענף הבנייה, ויש חוסר בעובדים מיומנים. זה הזמן לשדרג את התדמית ולעודד עובדים ישראלים להצטרף", הוא מסכם.

יוסף בן שטרית העביר את ילדותו באתרי הבנייה; אביו הקים לפני למעלה מעשרים שנה את חברת הבנייה "בן פורת", הבונה מדי שנה עשרות יחידות דיור בפרויקטים שונים ברחבי הארץ, מוסדות ציבור, בתי ספר, וילות ובנייה רוויה. כיום, שטרית בן ה-26, אב לשלושה ילדים, נחשב לבורג מרכזי בניהול החברה - כאשר בשנה האחרונה, ברקע המלחמה, הוא לקח על עצמו תפקיד נוסף ולא מאוד מוכר בענף הבנייה שלנו: 'מנהל כח אדם ישראלי'.

"לאחר אירועי השבעה באוקטובר," מספר יוסף, "ראינו צורך לשנות את השיטות שבהן אנו מגייסים עובדים. פתחנו אפיקים חדשים לגיוס עובדים ישראלים, מתוך אמונה שהעתיד של מדינת ישראל טמון בכח העבודה המקומי", הוא מסביר, ומוסיף כי חברת 'בן פורת' פועלת בשיתוף פעולה עם קרנות שונות ומקיימת קורסים להכשרת עובדים ישראלים חדשים, בהשתתפות חיילים משוחררים, מילואימניקים וחרדים.

יוסף מתאר את השיטה הייחודית שבה הם משתמשים להכשרת העובדים: "השיטה שלנו מתמקדת בלמידה תוך כדי תנועה. מצד אחד, אנו שמים דגש על התנסות מעשית בשטח, ומצד שני, אנחנו מספקים מידע חשוב וממוקד. כלומר, אנחנו מלמדים את העבודה בעיקר בשטח, כשיש לנו גם מרחבים ללמידה בכיתות. בשטח, אנחנו עובדים עם אנשי מקצוע מנוסים, שחונכים את העובדים החדשים ופותחים להם דלת לעולם הבנייה. החזון שלנו הוא להציג את ענף הבנייה כתחום שמתאים גם לעובדים ישראלים, תוך שבירת הסטיגמה לפיה המקצוע מיועד רק לעובדים זרים ופלסטינים".

"כמובן, אנחנו מבינים את המורכבות של התחום וגם את חוסר הרצון של ישראלים לעבוד כ"פועלים פשוטים" לאורך זמן. לכן, אנו פועלים בשני מסלולים. המסלול הראשון מציע הכשרה מקצועית ומקיפה על ידי אנשי המקצוע שלנו. בראיונות שאנו עורכים, אנו מנסים לזהות את העובדים שיש להם פוטנציאל גבוה ורואים את ענף הבנייה כקריירה לחיים. עבורם, אנו מציעים הכשרה ממוקדת, עם התמקדות בתחום הניהול ומסלול מהיר לתפקידי ניהול צוותים; המסלול השני פונה לאנשים שאינם מתאימים לעבוד כל חייהם בענף הבנייה, אך מעוניינים לעבוד בטווח זמן של חצי שנה עד שנתיים; בדרך זו, אנחנו לא רק מגדלים מנהיגים ובעלי מקצוע עתידיים, אלא גם מבטיחים זרימה מתמדת של עובדים חדשים שימלאו את השורות".

כשנשאל כיצד ניתן לשנות את התדמית השלילית סביב מקצוע פועל הבניין, יוסף השיב: "השינוי מתחיל בשבירת הסטיגמות הקיימות וגיוס מסיבי של צעירים ישראלים לענף. אני מאמין שהעובדים הישראלים מביאים עימם יתרונות רבים, כמו יכולת למידה מהירה, הבנה מעמיקה של התהליכים והמחויבות לבניית המדינה; כל חייל משוחרר שבוחר לעבוד בבנייה, גם אם זה לתקופה של חצי שנה על מנת לחסוך לטיול הגדול, מפיץ את הבשורה ותורם לשינוי התדמית".

יוסף מציין כי שינוי התדמית של הענף לא צריך להיות רק באחריות המעסיקים, ומדגיש הצורך בשיתוף פעולה עם המדינה: "המדינה צריכה לשקול לספק מענקים ותמריצים לקבלנים שיעסיקו עובדים ישראלים. זה ידרוש שינוי תפיסה, אך אני מאמין שזה אפשרי. השקעה בעובדים ישראלים היא לא רק הדבר הנכון לענף הבנייה - זו גם הדרך להבטיח את עתידה של מדינת ישראל כולה", הוא מסכם.