בין כיפה, ליבה ומציאות: אלפי חרדים פונים לעבודה בענף הבנייה

שלוש ציפורים במכה: המגמה של מאות גברים חרדים שפוקדים את לימודי הבניין באמצעות הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, בעיקר מאז שפרצה מלחמת חרבות ברזל, מעודדת ונותנת לנו לא מעט סיבות להיות אופטימיים; זאת, כאשר לדברי בכירים בקרן, ענף הבנייה מוכן ומזומן כבר בימים אלו להכשיר ולקלוט אליו אלפי זוגות ידיים נוספות של עובדים ישראלים - חרדים, אך לא רק - אלא גם צעירים לאחר השחרור מהצבא שלומדים להכיר את ענף הבנייה מחדש.

מדובר פה ברווח נקי, מצב שבו כולם מנצחים: האוכלוסייה החרדית, בה יותר ויותר מהצעירים בה כאמור יוצאים כיום לשוק העבודה ללא ניסיון מקצועי; החברה הישראלית, שגורלה ועתידה קשורים בקשר ישיר עם הצטרפות החרדים לשוק העבודה; וענף הבנייה, המבוסס שנים רבות מדי על כוח אדם זר, נמצא במחסור של עשרות אלפי עובדים מאז השבעה באוקטובר - וזקוק כיום יותר מאי פעם לכוח עבודה ישראלי, איכותי ובעיקר יציב.

דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, אשר יוזמת ומובילה בשנים האחרונות מיזם הכשרות כחול-לבן תקדימי, הגדיל והורה לאחר השבעה באוקטובר על עבודת מטה ייעודית לשילוב עובדים ישראלים בענף, בשיתוף זרועות מגוונות של המדינה, ובהן משרד האוצר, משרד העבודה, משרד הכלכלה, משרד השיכון, משרד ראש הממשלה ושירות התעסוקה, יחד עם גופי החברה האזרחית והעסקית.

יהלומי מדבר רבות על החשיבות והפוטנציאל הגדול של שילוב חרדים בשוק העבודה בכלל ובענף הבנייה בפרט. הוא הגדיר זאת כמשימה לאומית, שתיתן מענה ברמה החברתית והכלכלית כאחד: "נכון להיום, אנחנו מדברים על מחסור של כוח אדם מקצועי בהיקף של עשרות אלפי משרות, החל ממהנדסים, מנהלי עבודה, עוזרי בטיחות וכלה במקצועות הבנייה הרטובים. מה שאנחנו עושים כאן, בקרן, זה לחשוב ולייצר פתרונות יצירתיים שיכניסו לענף הבנייה קהלים מגוונים".

יהלומי ממשיך: "הכנסנו כבר למעלה מ-2,000 עובדים ישראלים רק בשנה האחרונה, ואנו מתכננים להכשיר אלפים נוספים במהלך 2025. ישנן אוכלוסיות רבות: המגזר החרדי, חיילים משוחררים, מיעוטים ועוד, המעוניינות להשתלב בשוק העבודה באופן מיידי. בשטח, יש מספר עמותות ומכללות אשר פועלות בשיתוף איתנו להכשרת חרדים וחיילים משוחררים ולשלבם במקצועות הבנייה. יחד איתן, יצרנו מערכת ליווי, הכשרה, בקרה ומעקב. יש לנו את הידע והיכולת באיתור המועמדים, בהכשרתם, בהשמתם בחברות הבנייה ובליווי להבטחת עבודתם בענף לטווח ארוך. למעשה, אין בישראל ארגון כמו הקרן בעל יכולת לתת מענה לכל שרשרת המערך ובהיקפים גדולים".

נכון לסוף 2023, האוכלוסייה החרדית בישראל מונה כ-1.335 מיליון נפש, המהווים כ-13.6% מכלל האוכלוסייה. עם זאת, שיעור החרדים בגילי העבודה העיקריים (25-64) נמוך יותר ועומד על כ-9%. על פי תחזיות הלמ"ס, שיעור זה צפוי לעלות לכ-11% עד שנת 2030, ובטווח הרחוק יותר, בתוך כ-25 שנה, צפויה האוכלוסייה החרדית להגיע לכ-25% מכלל האוכלוסייה במדינה.

במהלך השנים 2003-2015 נרשם גידול מתמיד בהשתלבות החרדים בשוק העבודה, אך מגמה זו נבלמה בשנים האחרונות, בעיקר בתחום תעסוקת הגברים החרדים. נכון לדצמבר 2023, כ-55.8% בלבד מהגברים החרדים מועסקים, מתוכם רק שליש עובדים במשרה מלאה. מנגד, שיעור התעסוקה של הנשים החרדיות חצה לראשונה בסוף 2023 את רף ה-80%, עם פער קטן בלבד לעומת נשים יהודיות לא-חרדיות.

פערי ההכנסה בין חרדים לחילונים ניכרים גם הם: ההכנסה הממוצעת של גבר חרדי היא כ-9,707 שקל בחודש (ברוטו) שהם כ-50% בלבד מההכנסה הממוצעת של גבר יהודי לא-חרדי. בנוסף, גברים חרדים עובדים בממוצע 37 שעות שבועיות בלבד, לעומת 46 שעות בקרב גברים יהודים לא-חרדים. בקרב הנשים החרדיות, שיעור התעסוקה אמנם גבוה, אך גם שם הפערים בהכנסה בולטים.

מאז שנת 2015 גם זרוע העבודה וגם רשות החדשנות יצאו בקמפיינים ובמיזמים שונים לעידוד תעסוקת חרדים, כולל ניסיונות לשילוב בתעשיית ההייטק וכו' - אך כשקוראים את הנתונים של מרכז המחקר של הכנסת רואים כי בפועל אחוז המועסקים נבלם משנה זו, וכאשר מנתחם את הגידול באוכלוסייה, אפשר לומר שהוא אף קטן. מה הסיבות לכך? יש שורה של חסמים, פנימיים וחיצוניים, שעומדים לפני הרצון הטוב - חוסר במיומנויות ייסוד ונגישות לשוק העבודה, איסור על השכלה לא תורנית עד גיל 24 כתנאי לקבלת פטור שרות, נגישות תחבורתית מוגבלת, חוסר הכרות של המעסיקים עם הרגישות התרבותית והעדר פיתוח של כלים מותאמים. מעניין לציין כי לגברים חרדים יש ייצוג יחסית גבוה בענפים מאוד ספציפיים - כמו ענפי המזון, הפרסום וההוצאה לאור. עם זאת, בעולם ההכשרה המקצועית והאקדמאית אין פריצת דרך משמעותית.

תמונת מצב זו מצביעה על צורך דחוף בפיתוח פתרונות מערכתיים שיאפשרו גידול בשיעור התעסוקה של הגברים החרדים, תוך שמירה על ייחודם התרבותי והחברתי.

למעלה מ-2,000 עובדים ישראלים עברו בשנה האחרונה הכשרה למקצועות הבנייה עם מנגנון ייחודי של השמה בקצה, ביוזמת ובהובלת הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה. במסגרת זו, פרויקט 'חרבות ברזל', שהובילו מנכ"ל הקרן דויד יהלומי והסמנכ"לית יוליה נוביק-אלוש יחד עם משרד הכלכלה ומשר הבינוי והשיכון - הכניס מאות חרדים, ומאות נוספים של חיילים משוחררים לענף הבנייה, שנפגע קשות במלחמה.

שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, אשר ערך ביקורים מיוחדים בכיתות שבהן נערכו הכשרותיהם של מאות העובדים החרדים, הגדיר את המהלך כ"מרגש", הודות לכך שהוא מאפשר את קיום מצוות "תורה ועבודה". במהלך טקס חגיגי שבו חתמו על המיזם המשותף עם הקרן, ובו השתתפו גם מאות הסטודנטים והבוגרים החרדים, הכריז גולדקנופף: "יש כאן פוטנציאל אדיר, אין לי ספק שמשרד הבינוי והשיכון בראשותי יהיה שותף מרכזי במסגרת המיזם של החזרת האוכלוסייה החרדית לליבת הפרנסה".
בוגרי התכנית התרגשו לשוחח עם השר על סט הכלים שקיבלו בהכשרות של הקרן. אחד הבוגרים ששיתף את סיפורו האישי וביקש להישאר בעילום שם, אמר כי "בשכונה שבה גדלתי יש לך שתי אופציות: או שאתה הופך ללומד תורה או שאתה נפלט ומסתובב ברחובות. אני, שסובל מהפרעות קשב וריכוז, מצאתי את עצמי בצד השני של המשוואה. הגעתי להכשרה הזו דרך הודעה שראיתי במקרה, וכיום אני ממש מתרגש לספר שכבר שובצתי לעבודה בחברה מסודרת עם שכר ותנאים מעולים. גם בבית גאים בי. בארון הספרים היהודי ישנן הלכות שאומרות שמי שלא נותן לילד שלו כלים לעבוד, לעיתים מדרדר אותו לפשע. אלו לא סתם אמירות".

לדברי בוגר נוסף באחד ממסלולי ההכשרה האחרונים בקרן: "בשונה ממה שרוב הציבור החילוני חושב, הציבור החרדי הוא ציבור תורם, גם בשירותי ההצלה ומערכי ההתנדבות, אך לא רק - יותר ויותר גברים חרדים נכנסים וייכנסו לשוק העבודה אם רק תינתן ההזדמנות המתאימה. ההכשרה הנוכחית האפשרת השמה בקצה היא בהחלט הזדמנות כזו. בסוף צריך לפרנס את הילדים".

"שילוב עובדים ישראלים הוא מעשה חברתי ממעלה ראשונה", הוסיפו ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ויצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין, שחתמו על המיזם - "האמירות של שר השיכון מחממות את הלב ואנו נסייע להניע את משרדי הממשלה להמשיך להשקיע בעובדים ובהכשרה מקצועית".

יש לציין כי פרט לציבור החרדי, הקרן מקיימת תכניות לאוכלוסייה הכללית ולנפלטי מעגל העבודה, כמו מיעוטים, חיילים משוחררים, וכן היא השיקה בעבר תכניות לדרי רחוב ואוכלוסיות רווחה.

יוליה נוביק אלוש, סמנכ"לית פיתוח ואסטרטגיה בקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, מסכמת: "מדובר במהלך חברתי-לאומי שמטרתו לשלב אוכלוסיות מודרות במעגל העבודה ולהפוך אותן ממעמד של אבן רחיים על החברה הישראלית, לגורם פרודוקטיבי שיודע גם לשפר את מעמדו ולתרום את חלקו למדינה. הכשרה קצרה מאפשרת לנו להעניק לאנשים האלה את ההזדמנות הטובה ביותר לבנות קריירה מצליחה עם משכורות מתגמלות, מעל הממוצע במשק. אני סבורה שממשלת ישראל צריכה לעודד ולהעצים את הפעילות המבורכת הזאת של שילוב חרדים אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה, ואנחנו פועלים לשם כך".

"התעסוקה של חרדים הפכה בשנים האחרונות לנושא מרכזי בשיח הציבורי והעסקי, אך אני הייתי בין המנהלים הראשונים בענף הבנייה שפנה למגזר החרדי והבין את הפוטנציאל העצום שיש בחיבור הזה", אומר מוטי שושן, מנהל EHS (בריאות, בטיחות וסביבה) בחברת סייבר הנדסה, בראיון מיוחד. מוטי, מהנדס חשמל ואלקטרוניקה בהכשרתו, מגיע עם ניסיון של מעל ל-30 שנה בתחום הבנייה. הוא נכנס לתפקידו הנוכחי מתוך מטרה לשפר את תנאי הבטיחות הירודים ולהציל חיים. "כשנכנסתי לתפקיד, גיליתי שהמצב בתחום הבטיחות בענף הבנייה רחוק מלהיות מספק, כשתאונות עבודה מתרחשות בממוצע כמעט באופן יומיומי", הוא מתאר. "התחלתי לפעול לשינוי המצב, לרצות ולהעלות את התודעה לנושא, ובמהלך הדרך הבנתי את החשיבות של גיוס עובדים חרדים לתהליך הזה".

המגזר החרדי, לדבריו, הוא מקור עשיר של עובדים איכותיים פוטנציאליים. "פניתי לגוף בשם 'מלאכתם', שמכשיר חרדים לעולם העבודה. תחילה, העברתי הרצאות בהתנדבות, היה לי חשוב להכניס את הנושא של בטיחות בעבודה לתודעה שלהם. בהדרגה, החלטתי להעסיק חלק מהם כעוזרי בטיחות בפרויקטים של בנייה בחברה שלנו. זה היה תהליך מורכב, אך בהחלט אפשרי", הוא אומר. מוטי מדגיש כי המפתח להצלחה הוא תהליך קליטה מדוד ומסודר. "העובדים החרדים מגיעים ללא רקע בעבודות בנייה, ולכן חשוב לקלוט אותם בתהליך איטי, עם הרבה רגישות והבנה. אני רואה את עצמי כמו 'אבא' שלהם בעבודה, מלווה ומכוון. תהליך ההכשרה צריך להתבצע בשפה ברורה, תוך שימוש בדוגמאות מוחשיות מהשטח".

"שכר הוגן הוא קריטי", הוא מדגיש. "אם תתחילו עם שכר נמוך, זה לא יתפקד. יש להם משפחות לפרנס, ולכן הגדלת השכר חייבת להיות חלק מהתהליך. מעבר לכך, עלינו לספק להם תנאים הולמים, כולל שעות עבודה סבירות ואפשרויות לצמיחה מקצועית".

"ההשקעה הזו בעובדים תשתלם בסופו של דבר למעסיקים", מדגיש מוטי את היתרונות שבהעסקת חרדים, "למרות שאין להם ידע קודם, הם לומדים מהר, הם יסודיים, לויאליים ומבצעים את המשימות באופן מדויק. יש להם רצון להצליח ולפרנס את משפחותיהם, וזה מה שמניע אותם. בנוסף, מבחינתי חוסר הידע שלהם והיכולת ללמוד מהווה יתרון, שכן זה מאפשר למנהלי החברות לעצב אותם בהתאם לדרישות התפקיד הספציפי. כבר היום, יש לי עובדים שהתחילו עם אפס ידע וניסיון, והתקדמו למנהלי עבודה או מובילים בקבוצות. אני רואה את זה כהצלחה גדולה, ולא רק מבחינה מקצועית, אלא גם מבחינה חברתית".

לסיום, מוטי משתף מסר חשוב: "ההחלטה שלי להעסיק חרדים נובעת מהאמונה שיש להם מקום משמעותי בשוק העבודה, ולא ניתן להתעלם מהם. אם לא נגרום להם להיות חלק מהענף, נעמוד בפני בעיות קשות בעתיד, הן בשוק העבודה והן מבחינה חברתית במדינה. השילוב שלהם בענף הבנייה הוא לא רק הזדמנות עבורם, אלא גם עבור כולנו, ככלכלה וכחברה".