שני מיליון אזרחים ימשיכו להמתין: עיכוב דרמטי בעתירה החברתית הגדולה בישראל

רגע לפני מתן פסק הדין: ערעור של המכון לרפורמות מבניות, בראשו עומד עו"ד שרגא בירן המייצג את העותרים, הוגש לבית המשפט העליון בימים האחרונים בעקבות החלטתו של השופט יצחק עמית לפסול את עצמו מלדון בעתירה משמעותית בבג"ץ, הנוגעת לחייהם של מעל 2 מיליון אזרחים בשיכונים ברחבי הארץ ונמשכת מעל שלוש שנים.

התיק החשוב, שקיבל את הכינוי בג"ץ השכונות, עוסק בתחום ההתחדשות העירונית וכולל טענות על פגיעות בזכויות הקניין של מאות אלפי בעלי דירות במתחמי שיכונים המיועדים להתחדשות עירונית. הדיון בעתירה נמשך כבר מעל שלוש שנים ופוגע ונוגע לעתידם של למעלה מ-2 מיליון אזרחים מהשכבות החלשות באוכלוסייה.

לפני כשבועיים, רגע לפני מתן פסק הדין, פסל עצמו השופט יצחק עמית מהתעסקות בעתירה בעניין תקן 21.1, שזכתה כאמור לכינוי בג"ץ השכונות. ההחלטה, כפי שנימק, הגיעה בעקבות הגילוי כי עו"ד איל מאמו, המייצג את התאחדות הקבלנים בתיק (שגם נגדה הוגשה העתירה) משתייך למשרד עורכי דין שיש לו מניעות מלדון בפניו.

למרות שהצדדים בדיון הודיעו כי הם אינם רואים מניעה להמשך הדיון בפניו, השופט החליט לפסול את עצמו בכל זאת, והועברה ההחלטה לצדדים להודיע עד ל-16 בספטמבר אם הם מסכימים שהשופט החדש שידון בתיק ילמד את החומר הקיים מבלי צורך בדיונים נוספים, מה שכאמור הוביל לערעור של המכון לרפורמות מבניות.

"הפסילה העצמית עתידה לעכב כעת מאד את ההחלטה בעתירה שעשויה לשנות את תחום ההתחדשות העירונית בישראל", טען עו"ד שרגא בירן, נשיא המכון לרפורמות מבניות, "מדובר בעינוי דין שלא יתואר, כמעט שלוש שנים כשני מיליון אזרחים תושבי השכונות שזכות היסוד לקניין בדירתם נפגעה קשות, ממתינים לפסק דין שעתיד להשפיע דרמטית על חייהם וכעת יאלצו להמתין עוד חודשים ארוכים. מדובר בעתירה חברתית ראשונה במעלה, דווקא ההתחדשות העירונית, שלה פוטנציאל אדיר להעצמת תושבי השכונות ולחילוצם מהעוני - היא הכלי בידי השלטון לדריסת קניינם של תושבי השכונות. הכלים בהם משתמשים גופי הממשלה לא רק שלא מזניקים את ההתחדשות העירונית - אלא רק פוגעים בה. הפגיעה בזכויות הקניין פוגעת גם באינטרס הציבורי בהגדלת היצע הדיור, אין שום צידוק לפגיעה אנושה כל כך בבעלי הדירות תושבי השכונות".

העתירה לבג"ץ, שהוגשה בשנת 2021 על ידי גופים ציבוריים כמו "המכון לרפורמות מבניות" ו"ירושלים שקופה", טוענת כי התקנים הקיימים, כמו תקן 21.1, מגבילים את בעלי הדירות ואינם מאפשרים להם לקבל פיצוי ראוי. לטענתם, התקן משפיע על התוכניות לפינוי-בינוי, כאשר המנגנונים שהוא יוצר נותנים יתרון ליזמים ולרשויות המקומיות על חשבון הדיירים. המחלוקת בתיק נוגעת בעיקר לשאלה האם יש מקום לשינוי המדיניות הקיימת בנושא התחדשות עירונית.

עו"ד שרגא בירן, המייצג את העותרים, טען כי התקן מגביל את זכויות הקניין של הדיירים, ויוצר מצב בו הם מקבלים פיצוי נמוך משמעותית משווי הדירות במתחמים המשודרגים. מנגד, באי כוח הרשויות המקומיות והיזמים טענו כי התקן נועד להבטיח כדאיות כלכלית לפרויקטים של התחדשות עירונית. לדבריהם, התקן מאפשר קביעת תחשיבים מדויקים המבוססים על ערכי הקרקע באזור, ומונע את עצירתם של פרויקטים שאינם רווחיים מספיק כדי לצאת לפועל.

כאמור, במידה והערעור של המכון לרפורמות מבניות לא יתקבל, נראה כי התיק יימשך בפני שופט אחר, אשר ילמד את החומר מהפרוטוקול הקיים, וההחלטה בנושא תמשיך להתעכב ולהקשות על חייהם של מיליוני האזרחים.