הקבלנים מוחים: "לא נשלם פיצוי לרוכשים על איחור במסירת הדירות"

במסגרת כנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז שהתקיים לאחרונה באילת, אמר נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, כי "האזהרות שלנו על הצורך בטיפול בהשפעות המלחמה על הענף מחודשים נובמבר-דצמבר הפכו לאורות אדומים שנדלקים בכל מקום במשק. יש שורת החלטות ופעולות שחייבת המדינה לקבל ולבצע מיד. הזמן, גם בתחום שלנו, אוזל".

בהקשר לפיצויים שמבקשים מהקבלנים על איחורים במסירות, ציין סרוגו כי "לא אתן לזה לקרות. הקבלנים לא צריכים לשלם פיצויים על איחורים בגלל המלחמה והיעדר עובדים".

סרוגו המשיך לנושא העובדים הפלסטינים: "בטווח המיידי, מלבד הבאת עשרות אלפי עובדים זרים לענף הבנייה והתשתיות, כל עוד לא יכניסו 30,000 פלסטינים לעבודה בתוך תחומי הקו הירוק, קבלני הביצוע הקטנים וקבלני השיפוצים ימשיכו לקרוס ולא נצליח לחזור להיקפי הבנייה שהיו כאן לפני המלחמה שיכולים להפחית מחירי דיור ולא פחות חשוב, לייצר זינוק בהכנסות לקופת המדינה המתרוקנת. תראו את הנתונים שמפרסמת מערכת הביטחון על הקריסה הכלכלית של הרשות. כן, צריך לומר באומץ, אספקת עבודה לתושבי הרשות יכולה למנוע התלקחות".

"בטווח הבינוני-ארוך, שוק העבודה של הענף שלנו לא יכול לחזור לשישה באוקטובר. הטכנולוגיות החדשניות שנכנסות לענף מפחיתות בהדרגה את התלות בכוח עבודה זר ודווקא עכשיו יש הזדמנות לייצר קפיצה של שנים קדימה. התחלנו לעבוד עם המדינה והקרן לעידוד ענף הבנייה בחודשים האחרונים וכבר הכשרנו מאות עובדים ישראלים ראשונים עם תוכנית הלאה. זה הזמן שהממשלה צריכה לנצל בהשקעה מאוד רחבה בתחום הזה. העובד הישראלי יהיה המנוע של הענף בשנים הבאות. זה צעד הכרחי לעצמאות תעסוקתית ולבנייה של תשתיות העתיד שלנו".

"בצד זאת", סיכם סרוגו את דבריו, "מס הרכישה גבוה למשקיעים עומד להפוך לקטסטרופה בשוק הדיור וזו העת לחתוך אותו. התפיסה שמס על השקעות יביא לצמיחה בבנייה הוכחה כטעות שוב ושוב. אנחנו צריכים את המשקיעים כדי להניע את השוק ולהגן על השוכרים בו".

עו"ד ודוקטורנט למשפטים, אברהם ללום, ציין בנושא של הפיצויים כי "המצב המשפטי מורכב ודורש בחינה מדוקדקת של כל מקרה לגופו. בעוד שקבלנים עשויים להיות זכאים לדחיית מועד המסירה עקב המלחמה, עליהם להוכיח כי האיחורים נגרמו ישירות מהמצב הביטחוני וכי נקטו בכל האמצעים הסבירים על מנת למנוע או לצמצם את הנזק. איחור במסירה כתוצאה מהמלחמה, שעוד נגרר מתקופת הקורונה, צפוי להביא לתוצאות קשות במשק ותהיה לו השפעה משמעותית על חברות רבות במשק. מצופה שמשרד המשפטים יחד עם משרד השיכון יפעל לאלתר על מנת להביא לאיזון בין האינטרס של רוכשי הדירות לבין האינטרס הציבורי הכללי שכולל בתוכו את חברות הבניה שנתקלות בקשיים גדולים מאוד בתקופת המלחמה".

עמית גוטליב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת"א והמרכז, פתח את דבריו בכנס הארגון עם נתונים מטרידים: "מניתוח כלכלי שנעשה על ידי הארגון נמצא כי היעדר הטיפול הממשלתי בענף הנדל"ן מתחילת המלחמה הוביל לירידה של בין 12-15 מיליארד שקל מהכנסות המיסים מתחום הנדל"ן. הממשלה, במקום שתשכיל ותבין שכעת זה הזמן לעבודה בצורה יעילה ונכונה יותר, קפאה על שמריה ולא עשתה כלום למעלה מחצי שנה. כישלון טוטאלי בהבנת המצב והנזק המצטבר שנגרם".

"בסוף, מי שישלם את המחיר הכבד על העדר גביית המיסים יהיו ילדינו שתילקח מהם הזכות הבסיסית ביותר, הזכות לקורת גג במדינה שבה הם חיים ותורמים, מתגייסים לצבא, נלחמים מול האויבים, מסכנים את החיים, אבל המדינה מפנה להם את העורף".

"בנושא שכירויות, גם כאן יש כישלון בהבנת המצב, עם עליית הריבית התחום נהיה לא כלכלי, כל הפלסטרים של משרד השיכון לא עוזרים, צריך פה רביזיה שלמה לתחום. הבעיה כאן כפולה משום שברגע שגורעים דירות משוק השכירות, ז"א יש פחות דירות, אולם ההיצע לדירות בשכירות עולה וכך גם המחירים עולים. במקרה הזה, המדד שרבע ממנו נשען על השכירות עולה כלפי מעלה והאינפלציה עולה. הגלגל שלג הזה ממשיך והנגיד במקום להבין ששגה ולהתחיל מהלך של הפחתת הריבית עושה בדיוק הפוך", מסכם גוטליב.

בפאנל בנושא "כיצד ינצח ענף הנדל"ן את אתגרי המלחמה" במסגרת כנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת"א והמרכז המתקיים באילת, התפתח דיון מעניין בין ראש עיריית בת ים צביקה ברוט לבין ערן ניצן, יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל אביב בנושא היחסים בין הרשות המקומית לוועדות המחוזיות.

ברוט נשאל האם נדרש לבטל תוכנית פינוי בינוי בגלל התערבות המחוזית ואמר, "בת ים היא לא הפתרון לכל בעיות הדיור של מדינת ישראל. בת ים שונה מערים אחרות. כל ועדה מחוזית עושה את השיקול המקצועי שלה, שזה בסדר גמור כדי לשמור על האינטרס הלאומי, להוסיף עוד יחידות דיור. הבעיה המרכזית שאנחנו זועקים שנים שלא יכול להיות מצב שכלכלה עירונית לא תהיה חלק מהשיקולים. אני עובד עבור תושבי בת ים ועבור זה שבת ים תדע להחזיק את עצמה. גם אם יתהפך העולם אנחנו לא נשנה את זה. זה אומר שחייבים לגדול אבל בקצב יותר מתון. אבל כן צריך להוסיף מסחר ותעסוקה".

"אנחנו לא מסכימים על הכל ועל מה שלא צריכים לדון" ציין ברוט, "החלטנו לאחרונה באופן תקדימי לא לבטל אלא להגיש מחדש. תכנית ענק, משנת עיר, על דופן איילון 1,200 יחד וקרוב ל-140,000 מטר למסחר ותעסוקה".

"לא נקדם תוכניות שלא נשתכנע בכדאיות הכלכלית שלהן" טען ערן ניצן יו"ר ועדה מחוזית לתכנון ובניה תל אביב, "אם אנחנו רואים, באמצעות השמאים שלנו, שהם בלתי תלויים מציג תקן 21 של 3-5% לא נכניס את התוכנית לתוקף. לפעמים גם מול ראשי ערים כדי לקבל מחיאות כפיים ולקבל כותרת. אם אנחנו עומדים מול תכנית שלא מצליחה לייצר כדאיות כלכלית היום של מאות אלפי מטרים לא תקודם".

בנוגע למערכות היחסים עם הרשויות המקומיות אמר ניצן כי "אני פונה לראשי ערים - המאקרו צריך להיות שהערים יהיו מוסמכות, אין לנו עניין לעסוק בבניין המקומי בערים. תסמיכו את עצמכם וגם הערים ייהנו מזה וגם הציבור יבין למי פונים. ועדה מחוזית צריכה לעסוק במתאריות, צריכה לעשות במאקרו, בחיבורים, בקישוריות".

ניצן פנה ליזמים שבאולם, "אני יודע שאתם חוששים מההיתר, אבל אומר לכם תגישו הגשה כפולה כדי שנתחיל לתקתק".