המצב חרבנה. התאחדות הקבלנים, בראשות ראול סרוגו, הוציאה השבוע מכתב חריף לראש הממשלה ושר האוצר: "אנחנו בפתחו של כדור שלג מתגלגל שיוביל לקריסת קבלנים, זינוק במחירי הדירות, פיטורי עשרות אלפי עובדים ישראלים והפסד של עשרות מיליארדי שקלים לקופת המדינה מגביית חסר של מיסים, היטלים ומכירת קרקעות". את המכתב חותם סרוגו במילים האלה: "אנחנו הזהרנו, שלא תגידו לא ידענו".
וזה נכון. כבר למעלה משנה שהקבלנים מדברים על קושי כלכלי, מסיבות רבות שרק מתווספות ככל שהחודשים עוברים. זה התחיל בהעלאת הריבית במשק שהעלתה את מחיר המימון של הפרויקטים. במקביל, השוק נכנס לקיפאון בעקבות הרפורמה המשפטית, המלחמה שנפתחה בהפתעה והמחסור של למעלה מ-100 אלף עובדים באתרי הבנייה שנוצר ולא נראה כי יקבל מענה בתקופה הקרובה, אם בכלל. מה שגם בעקבות הביקוש לידיים עובדות, שכר העובדים שכן נשארו קפץ משמעותית, כבר דיברנו בעבר על העלות של פועל סיני ליום עבודה. לאלו התווסף לאחרונה החרם הכלכלי של ארדואן, שמעלה את מחירי הסחורות מטורקיה ומשפיע באופן ישיר על עלות הקמתה של דירה בישראל.
אם זה לא מספיק - גם התנודות הנוכחיות בשווין של קרקעות חושפות את בעלי הקרקעות והיזמים להיטלי השבחה גבוהים; מן הצד השני במטוטלת הצפויה, קבלנים ששילמו ביוקר יאלצו למכור במחירים גבוהים, לעומת מי שניצלו את המצב המתינו ושילמו על קרקע סמוכה מחיר נמוך ב-50%. אז נכון שאם מחירי הקרקעות יעלו כמו שקרה בעשורים האחרונים, הקבלנים הם אלו שיגרפו את הרווח לכיס, אבל גם האפשרות לגמישות במחירים תהיה גבוהה יותר.
כך, לדוגמה, מכרזי הקרקעות ששיווקה רשות מקרקעי ישראל בשדה דב הכניסו לקופת המדינה מיליארדי שקלים, אך עלויות המימון הכבדות שנוצרו עקב סביבת הריבית הגבוהה הכניסו חלק מהיזמים במתחם לסחרור ומימוש נכסים, בשאיפה להגיע לתזרים חיובי שיאפשר להם לפרוע את ההלוואות שנטלו לרכישת הקרקעות בשדה דב. חנן מור כמובן דוגמה חיה לקריסה מסוג זה.
"ענף הנדל"ן הישראלי נמצא במצב לא טוב כיום, עקב עליית הריבית בשנה האחרונה, ששינתה את כל חוקי המשחק. מענף שהיה קטר מוביל במשק, והכניס למדינה הכנסות בהיקף 75 מיליארד שקל ממיסוי ומכירת קרקעות, ו-90 מיליארד שקל ב-2022, צפויה ירידה חדה של 40%" - כך מזהיר אלון רחמיאן, יו"ר ארגון קבלני מחוז צפון וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ האחראי על הארגונים המקומיים.
לדבריו, "חלק מהקבלנים במחוז הצפון נמצאים במצב תזרימי שלילי (ראו כתבה נפרדת על קרית שמונה), בייחוד קבלני התשתיות והבנייה החוזית שנאלצים לממן מכיסם את הפעילות של מכרזי המדינה. כך, קבלנים לא ניגשים למכרזים לרכישת קרקעות, מכרזים נכשלים, וגם המכירות בירידה חדה, עקב התייקרות המשכנתה לרוכשי הדירות".
והמדינה? היא מצידה לא עושה כלום בנידון; עד כה, אין תגובה הולמת מצידה להעלאת הריבית על ידי נגיד בנק ישראל, מלאי הדירות שבידי קבלנים הולך ומצטמצם, התחלות הבנייה צונחות, ומי שנפגע מכל אלה הם הזוגות הצעירים שכבר כיום מתקשים לרכוש דירות אפילו בשוק הצפוני והדרומי: בעפולה, חיפה, קרית שמונה, נתיבות או אשקלון.
בתום המלחמה, הצפי הוא שנראה נהירה המונית של רוכשי הדירות כפי שקרה בעבר אחרי משברים, אבל הם יפגשו היצע מדולדל וזה יוביל לזינוק מחודש במחירי הדירות. גם כך נתוני הכלכלן הראשי באוצר מעידים על התעוררות יוצאת דופן בימי המלחמה.
המדינה הגדילה לעשות ואף 'קנסה' את המשקיעים במס רכישה מוגדל של 8%, דבר שהוביל לגריעה של כ-5,000 דירות להשכרה מהשוק רק בשנה האחרונה - וכשההיצע קטן, מחירי השכירות עולים. המשקיעים מוציאים את הכסף שלהם מהמדינה לחו"ל והמדינה מפסידה שוב. כלומר, כולנו מפסידים שוב.