כתף אל כתף, ועדיין - המורכבות בין יהודים ובדואים בנגב נמשכת

דובר כבר רבות על ברית הדמים בנגב, בין החברה הבדואית לחברה היהודית, החל מה-7 באוקטובר, שהגיע לשיאו עם נפילתו המצערת של רב סמל במיל' אחמד אבו לטיף, בן ה-26 מרהט, באסון קריסת הבתים במרכז הרצועה לצד 20 לוחמים נוספים.

"ברית הדמים של היהודים והבדואים לא מסתיימת בלחימה בעזה", אומר חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב ויו"ר דריקטוריון הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון. "היא נמשכת גם בעבודה המשותפת של הצוותים הרפואיים, יהודים ובדואים שעובדים כתף אל כתף בסורוקה, באשקלון וביישובי הדרום".

רזניק ממשיך ומספר כי "לפני שבועות ספורים נפגשתי עם עשרות מתנדבות שרות לאומי בדואיות שמתנדבות בבית החולים סורוקה עם הפצועים. חלקן כעוזרות אחות וחלקן כעוזרות רופא. אולי יהיו הן חלק מעתודת המקצועות הפרה-רפואיים שכל כך חסרה בנגב - בסיעוד, ברפואת החירום ובמקצועות התמך. כשביקרתי בבית החולים ראיתי איך אחיות ורופאים עובדים יחד בלי הבדל למוצאם כשכולם עסוקים בדבר אחד איך להציל חיים ואיך לרפא מכאוב".

לדברי רזניק, "אני חושב שהצצה זו היא אחת מני רבות שמציגה את המהפך מברית אחים לברית דמים בנגב. עם זאת, אל לנו לנוח על זרי הדפנה, שכן המורכבות בנגב נותרה בעינה. לאחרונה קיבלנו תזכורת כואבת לכך, שהראתה שלא חסרים עדיין קשיים ואתגרים בנגב - במשילות ובביטחון האישי , בחינוך, בתעסוקה, בתשתיות ובמגורים".

"רק לפני כשבוע היה מקרה עצוב כאשר נכנסו שלושה פורצים ליישוב רתמים. הם נתפסו על ידי כיתת הכוננות שפעלה בנחישות ומקצועיות וכאשר אחד מהפורצים הוציא סכין הוא נוטרל ומצא את מותו", מספר רזניק.

כראש מכון ריפמן, המורכב מיהודים ובדואים, הוציא רזניק תגובה מיידית למקרה העצוב: "בוקר קשה והדברים חייבים להיאמר בקול ברור - פריצה ליישוב באישון לילה ושליפת נשק קר במטרה לפגוע זהו אירוע חמור מאוד וראוי לכל בוז. אנו מגבים בכל לשון את כיתת הכוננות של שכניי ברתמים על תגובה נחושה ונכונה. אף אחד לא יסכים שיכנסו לביתו ובטוח שלא יסכנו את חייו. לצד זאת, אין באירוע הזה לצבוע את כל המציאות בנגב או אוכלוסייה מסוימת בצבע אחד ועל כולנו - אזרחים ישראלים בדואים ויהודים - לפעול להמשך קיום משותף בנגב לטובת מדינת ישראל כולה. מכון ריפמן ימשיך לפעול לשינוי המציאות בנגב תוך קידום כלים שלטוניים מתאימים גם במשילות על מינוחה הרחב" עד כאן התגובה למקרה".

"הרישא והסיפא שבדבריי, שמתחילה בהצלת חיים משותפת ומסתיימת בסיפור קשה, מספרת את הסיפור כולו - החיים שלנו מלאים סטירות שלא תמיד נצליח ליישב. תפקידה של ההנהגה בעיני הוא לא בהכרח ליישב את הסתירות, אלא להוביל את האוכלוסייה כולה למציאות טובה יותר. הנגב הוא בהחלט הזדמנות טובה להתחיל את המאמץ הזה", מסכם רזניק.