באותה שבת שחורה, ה-7.10, כששלום שטרית שמע על מתקפת המחבלים, הוא לא השתתק וחשב על עצמו - אלא חשב מיד איך הוא יכול לפעול בתוך הסיטואציה. כשכולם עוד ניסו להבין מה התרחש, הוא ראה הודעה בקבוצה של תנועת המושבים בה הוא נמצא, על קבוצה ממושב ישע שהותקף, אשר רוצה להתפנות באופן מיידי.
עוד לפני שהמדינה הציעה עזרה או פתרון, הוא כבר פתח את המלון שברשותו, "מלון קדם" שבטירת הכרמל, והציע להם לבוא להתארח על חשבונו במלון שלו. הקבוצה הגיעה מיד, ולמחרת כבר אירח אותם למשך ארבעה ימים עד שהמדינה הציעה פתרון מאורגן. הקבוצה שוהה במלון מאז, ושלום, יחד עם אורנית רעייתו המנהלת את המלון, דואגים לכל מבוקשם ומחסורם. מעבר לאירוח הטוטאלי והעטיפה השלמה, דאגו השניים שיגיעו למלון גם אמנים, ולא חיכו שיישלחו על ידי מארגנים אחרים מטעם עמותות שונות, כפי שקרה בהמשך.
"פניתי לאמא של סטטיק שאותה אני מכיר אישית מחיפה, ומיד גייסנו אותה ואת לירז שיגיעו למלון", מספר שלום. בנוסף, הגיעו אברהם טל, בניה ברבי, יובל המבולבל, הכוכבים של גאליס, הכל דרך קשרים אישיים ומכרים, למען המפונים".
שלום לא הסתפק בזה, ויחד עם אורנית, הפיקו גם בר מצווה לאחד המפונים מקרית שמונה שהצטרפו אח"כ למלון, כולל שבת חתן ואירוח עשרות אורחים מבחוץ ועוד שלל ימי הולדת, כאשר כל ילד קיבל הפתעה משמחת במיוחד. גם מטבח המלון הפך כבר מהימים הראשונים של המלחמה לחמ"ל סנדוויצ'ים, שהוכנו ופוזרו למאות חיילים ברחבי הארץ באופן אישי על ידו.
השמועה התחילה להתפשט ואנשים פנו אליו ישירות, ושלום, כדי לא לאכזב אף אחד, היה מכין ומסיע באופן אישי. השיטה השתכללה, ולצורך הפעילות השמיש שטרית את ה-"פוד טראק" שהיה בבריכת המלון לטובת החיילים, ואף מיתג אותו בשם "אחים לחיילים", כאשר מי שמנצח על הכנת האוכל הם שלום והאחים שלו. יחד, הם מקפידים מאד להאכיל חיילים ברחבי הארץ, לפחות פעמיים בשבוע, עם פריסות מרשימות של "על האש", המבורגרים בלחמניות, סלטים והרבה פינוקים, גם בצפון וגם בדרום, בכל היחידות.
בנוסף, עם תחילת המלחמה רכש מאות אפודים קרמיים, פליזים, גופיות טרמיות וציוד חם לחיילים ותרם אותם עוד בטרם הצבא התארגן על כך. לאחרונה, אף רכש רחפן עבור יחידה בצפון בעלות של עשרות אלפי שקלים, המציל חיים, ותרם גנרטורים שרכש ליחידות בדרום.
כששואלים את שלום כמה כסף הוא השקיע מתחילת המלחמה, הוא נבוך. "מה זה משנה", הוא אומר, "העיקר שאני מצליח לשמח ולעשות משהו משמעותי עבור החיילים והמפונים". כל אחד עושה מה שהוא יכול במסגרת המאמץ הלאומי, ואני החלטתי שזה בסדר העדיפויות שלי כרגע", הוא מסביר. ובכל זאת, מקורות סיפרו לנו שהוא תרם מעל מיליון שקל מכספו הפרטי למען ההתנדבויות למיניהם, מעבר לזמן ולמאמץ שהוא משקיע בהן כמובן.
לאחרונה, החליט שטרית, שבנוסף לתרומות והפעילויות הרבות, הוא ינציח חיילים שנפלו במלחמה דרך הפרויקטים שהוא בונה. "כל פרויקט חדש שלי יהיה על שם לוחם שנפל", הוא מספר. "כבר פנינו לכמה משפחות והתגובה שלהם היתה מרגשת, "זה ממלא אותי, העשייה פשוט ממלאת. זה המעט שאני יכול לעשות בימים קשים כאלה, אני לא רואה דרך אחרת".