למה ראשי ערים מפחדים כל כך מערבים ישראלים?

למה ראשי ערים שנחשבות ליברליות וחופשיות, כמו תל אביב, גבעתיים, בת ים ורמת גן - מסרבות לפתוח את אתרי הבניה? את הסיבה לכך ראינו אתמול, הם מפחדים מערביי ישראל. אולי נסגור גם בתי חולים, בתי מרקחת ומערכי הסעה המונית כי יש שם ערבים ישראלים?

הקבלנים בהלם אבל לא רק הם, גם שרי הפנים והשיכון (ש"ס ויהדות התורה, נזכיר) ופיקוד העורף לא מבינים - לאחר שהוציאו מכתבים לראשי הערים והכריזו כי סגירת אתרי הבניה בתחומיהן אינה נדרשת ואף אינה תקינה משפטית.

אז נכון, יש בעיה גדולה עם ‏העובדים הפלסטינים, 90 אלף במספר. אבל מה הבעיה? הם ממילא בסגר עד הודעה חדשה. אז מה הבעיה? למה אחמד עריף, בן 58, מנהל עבודה ערבי ישראלי כבר 40 שנה, אחד האנשים היקרים והאהובים עליי, שעובד יום יום בכבוד באתר ברמת גן כדי לפרנס את משפחתו, צריך להיות מגורש מהאתר בבושת פנים?

האם אנחנו רוצים לייצר שנאת חינם או אהבת חינם? אתמול חשפנו את השערורייה ‏שעיריות רבות במרכז הארץ מסרבות לפתוח את אתרי הבניה בגלל הפחד. בעקבות הפרסום והרעש התקשורתי שיצרנו, נפתחו שערים של עיריות רבות להתיר בניה - כמו העיר לוד המעורבת, כפר סבא, יקנעם וערים רבות נוספות. עם זאת, ראשי ערים רבים עדיין ממשיכים לסרב לפתוח את אתרי הבניה. למה? אלוהים יודע.

תראו מה כותב רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים, אחד מראשי העיר היותר אהובים עלי: "תושבים/ות יקרים/ות, כידוע לכם, אחת ההחלטות הראשונות שקיבלנו לפני 11 יום הייתה להפסיק את עבודות אתרי הבניה, שיפור תשתיות העיר וכדומה. החלטה זו מותקפת כעת בכל הכלים המשפטיים והציבוריים ע"י הקבלנים, מגובה בחוות דעת משפטיות שמדובר בעובדים ערבים ישראלים בעלי תעודת זהות כחולה, בדומה לעובדים בבתי חולים וכדומה, שאנו מונעים מהם פרנסה. זו סוגיה מורכבת, והסמכות החוקית עדיין נבדקת. הטענות של הקבלנים מובנות לגמרי, הפגיעה באנשים שעושים עבודתם בכדי להתפרנס ברורה גם היא, מאידך, המצב מאוד רגיש ולא ברור עדיין, לכן החלטת מספר רשויות ואנחנו ביניהן (גם תל אביב נכון לעכשיו) היא שלא לאשר עדיין. אני מניח שבית המשפט ייאלץ לומר דברו בנושא".

ואנו שואלים: למה, למה ועוד פעם למה? אין תשובה.

אנחנו הורסים במו ידינו את הקרקע הרכה עליה אנו יושבים. ועוד לא התחלתי לדבר בכלל על מצב שוק הדיור המרוסק, מחירי הדירות יהפכו יהלום שחור. ראו הזהרתי.

אסיים בתגובת המרכז לנפגעי גזענות: "בימים כואבים וקשים אלו, מוטלת על כולנו האחריות לפעול באיפוק ומתוך סובלנות, ולהימנע מלהכתים ציבור שלם ולפגוע בפרנסתו. מניעת העסקתם של אזרחי ישראל הערבים, או של כל אדם בשל מוצאו, הינה עבירה על החוק ולכן יש להימנע מאיסור העסקה גורף. על ראשי העיריות לחדול ממתן הוראות בלתי חוקיות אלה".