המונומנט הישראלי: על המבנה החדש והמרהיב של האקדמיה בצלאל

בכל בוקר, כמה רגעים לפני עלות השחר, בשעה 4:40, נפתח אחד האתרים המורכבים והמעניינים ביותר בארץ, ובבירתה ירושלים בפרט - האקדמיה לאומנות ועיצוב, בצלאל.

לאחר שני עשורים בהם הסטודנטים נסעו עד להר הצופים, הקמפוס החדש והשונה בנוף נחנך לפני מספר חודשים במרכז העיר ירושלים, בלב שכונה הומה, ומוקף כולו בכבישים שלא ניתן לחסום במשך כל שעות היממה: מדרום - עיריית ירושלים, ממערב - בית משפט השלום, המשטרה, בית המעצר והכנסייה הרוסית, ממזרח - מוזיאון אסירי המחתרות ומצפון - בנייני מגורים ומלון.

המבנה החדש של האקדמיה, המשתרע על פני 42 אלף מ"ר, מאופיין בבטון לבן ובקירות זכוכית גדולים ומתוכנן כמערך של משטחים מרחפים המוצבים בהסטה זה מעל זה, מה שיוצר מערך נופי חדש ודינמי המשתפל במורד הגבעה. החללים המרובדים והשקופים ממלאים את פנים המבנה באור טבעי, מושכים את המבט אל עומקו של הבניין תוך טשטוש הגבולות בין הפנים והחוץ.

נפגשנו עם אסף ענבר, מנכ"ל חברת סולל בונה - שבנתה את קמפוס בצלאל החדש, על מנת להבין כיצד קם פרויקט בסדר גודל כזה וכיצד מנהלים פרויקט כה מורכב.

מדובר בפרויקט ייחודי במינו בארץ, ובמיוחד בנוף של ירושלים, אשר נבנה בלב ליבה של העיר. היקף ההשקעה בפרויקט הוא כ-400 מיליון שקל.

הקמפוס, בגודל של כ-42 אלף מ"ר, ממוקם במרכז ירושלים, במגרש הרוסים, בין מבנה העיריה, מוזאון המחתרות וכיכר ספרא, בראש גבעה המשקיפה על העיר העתיקה. המבנה המודרני מביא נוף חדש לעיר - מודרני, ובכל זאת מצליח להיטמע בתוך האותנטיות של ירושלים.

את הפרויקט תכננה SANNA, חברת אדריכלות יפנית בעלת שם עולמי ודרישות ארכיטקטוניות גבוהות ומיוחדות. קו העיצוב העיקרי של הקמפוס הוא בטון אדריכלי לבן, מערכות אלקטרומכניות גלויות, קירות מסך וקווים מינימליסטים, בהתאם לתכניות של משרד האדריכלות היפני.

בפרויקט ישנם כמה אתגרים הקשורים בהקמה של המבנה הייחודי;

הנושא הראשון הוא בטון אדריכלי לבן - רוב המבנה בנוי מבטון אדריכלי לבן וקירות מסך מזכוכית. בתוך המבנה התקנו עשרות גרמי מדרגות ורמפות במפתחים עצומים, המגיעים עד לרוחב של 30 מטר ומחברים בין תשעת המבנים שבבניין, אשר הוכנסו והותקנו תוך כדי ביצוע השלד.

גולת הכותרת של המבנה היא המדרגות הספירליות. המדרגות ממוקמות במרכז המבנה ומקשרות בין המפלס התחתון לקומת הכניסה הראשית. משקלן כ-35 טון, גובהן 17 מטר והקוטר 5.4 מטר.

כך, הן הגיעו לאתר לאחר תאום מול כלל הגורמים שמקיפים את המבנה. מדרגות אלה הגיעו תוך שימוש בליווי משטרתי של 16 ניידות משטרה וחסימות צירים ראשיים. הרכבת המדרגות בוצעה בעזרת מנוף 500 טון ענק שמוקם במגבלות האתר ונמשכה כ-24 שעות רצופות.

המשפט שמתאים לפרויקט מסוג זה הוא "סוף מעשה במחשבה תחילה";

בתחילת בניית פרויקט, שבנוי רובו מבטון אדריכלי לבן, עם הכנסת אלמנטים ענקיים של מתכת, יש צורך בתיאום ותיכנון בשלביות של יציקות והכנסת האלמנטים ממתכת. בנוגע לבטון, ערכנו מספר דוגמאות עד לאישור הסופי ע"י האדריכל היפני.

בנוסף, בנינו חדר לדוגמה המשלב כמה מהפרטים שחוזרים על עצמם במבנה, כמו תקרה עם פריסה של דיקטים, מפגש בין עמוד בטון לבן לתקרה לבנה וקיר מסך מזכוכית, עם הבטון, כאשר כולם מתחברים ויושבים על אותם צירי בנין.

בחדר הדוגמה, דימינו את חללי המבנה. הקמנו ממש "מיני פרויקט" כחלק מהקמת הפרויקט, כדי להימנע מטעויות בהמשך הבניה.

במהלך הבנייה היו כמה אתגרים מרכזיים;

ראשית, הלוגיסטיקה; מיקום הפרויקט בין העיריה, מגרש הרוסים, בית המשפט, מוזיאון המחתרות, הכנסייה הרוסית ומשטרת ישראל דרשו תאום מול כל הגורמים הנ"ל.

הכנסת המדרגות והרמפות לתוך המבנה דרשו תיאום מיוחד בלילות, כמו גם לכל הובלה והובלה וכן דרשו תכנון ותזמון מדויק להפסקות יציקה, הכנסת הרמפות ולאחר מכן לסגירת התקרות מעליהן בשיטת "הריץ רץ".

דבר נוסף שדרש תכנון ויצר קושי הוא קירות המסך הענקיים, שהגיעו עם פרופילי מתכת דקים וארוכים כמו סכינים אשר הותקנו תוך כדי ביצוע השלד בחלל הפנימי, זאת בגלל הקושי להכניס ולהתקין אותם לאחר גמר השלד, וזאת תוך בניית המעטפת במקביל, כדי להספיק למסור את המבנה בזמן. קירות הזכוכית הענקיים, בגודל של 1.5/4.5 מטר, הוזמנו לאחר יציקת השלד, על מנת לחסוך זמן המתנה.

מבנה האקדמיה נמסר בזמן לאחר 42 חודשי עבודה מאומצת;

במהלך תקופת ההקמה עבדנו על הפרויקט 24 שעות ביום, שישה ימים בשבוע, תוך תגבור משאבים, הפעלת חמישה עגורנים וצוות ניהולי עתיר ניסיון, על מנת לעמוד ביעדי האקדמיה ולפתוח את שנת הלימודים. זאת, על אף האתגרים ומגבלות המיקום בתקופת מגפת הקורונה, שאתגרה את ביצוע הפרויקט.

ההישג המשמעותי הגדול ביותר של הצוות הניהולי של הפרויקט, הוא: יציקת כמות אדירה של בטון אדריכלי לבן, באיכות גבוהה ולשביעות הרצון המלאה של האדריכל - תוך עמידה בזמנים ומסירת האקדמיה בזמן לפתיחת הלימודים.

הנהלת בצלאל, בראשות דור לין, והנהלת הפרויקט בראשותו של אבנר אביטן, עבדו בסינרגיה תוך שיתוף פעולה מלא מהיום הראשון ועד לאכלוס הפרויקט. עברנו דרך מדהימה ביחד ופעלנו תוך הבנה הדדית למען מטרה משותפת.

המטרה שלנו בסופו של דבר היא להעניק לבצלאל ולסטודנטים חווית למידה גבוהה ונוחה במבנה אדריכלי ברמות הגימור מהגבוהות ביותר בעולם.

סולל-בונה ביצעה ומבצעת פרויקטים גדולים משמעותית מהאקדמיה. פרויקט קמפוס דיסקונט במתחם האלף שאוכלס בינואר 2023, בהיקף של כ-150 אלף מ"ר; משרדי חברת חשמל בשורק, שקיבל טופס 4 בשבוע שעבר, ועוד כ-800,000 מ"ר מבני ציבור, המבוצעים בימים אלה ע"י החברה.

פרויקטים אלה מצטרפים כמובן לפרויקטים רבים שביצעה סולל בונה במהלך 99 שנות הפעילות של החברה, הכוללים בין השאר את כנסת ישראל, מתחם ממילא בירושלים, ביה"ח הדסה עין כרם, הקריה בתל אביב ועוד מאות פרויקטים מוצלחים.