חוק הפרוטקשן: בן גביר יעלה את החוק להצבעה בוועדת השרים לחקיקה

השר לביטחון לאומי, ח"כ איתמר בן גביר (עוצמה יהודית) סיכם עם הליכוד כי חוק הפרוטקשן, להחמרת הענישה על עברייני פרוטקשן, יעלה להצבעה בועדת שרים לחקיקה ביום ראשון הקרוב ולהצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת כבר ביום רביעי הקרוב. כך אישרו מלשכת השר.

חוק הפרוטקשן הוא אחד מהבטחות הבחירות של השר בן גביר. תופעת הפרוטקשן - מתן דמי חסות היא שיטה לסחיטת כסף מקורבנות על-ידי עברייניים או ארגוני פשיעה שונים. מהותה של סחיטת דמי חסות מבוססת למעשה על מעין "הסדר" בין בעל העסק, במקרה שלנו חברת הננדל"ן או הבנייה, לבין הארגון הסוחט אותו:

הנסחט משלם לארגון או לנציגיו, ובתמורה לכך הארגון מגן עליו מפשיעה, כולל פשיעה שנגרמת על ידי הסוחט עצמו. במקרים שבעל העסק אינו משתף פעולה ומסרב לשלם את דמי החסות, הסוחט פוגע בו. לעיתים הקורבן משלם לסוחט את דמי החסות גם אם לא נפגע ממנו בפועל, אלא רק בגלל הפחד מפניו.

על-פי נתונים של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, למעלה מ-90% מהקבלנים נדרשים לשלם דמי חסות לארגוני פשיעה כדי לשמור על נפשם ועל אתרי הבנייה שלהם. הסיפורים נשנים וחוזרים על עצמם. כל קבלן מתאר תמונה דומה:

עם העלייה לשטח מופיעים לפתע במשרדו נציגי "חברות שמירה" ומבהירים שעליו לשלם שכר חודשי להגנה על האתר. מי שמסרב, מתחיל לקבל איומים שונים. כך עולה מתחקיר שנעשה על-ידי עורך הנדל"ן עופר פטרסבורג. בין היתר, הסתבר עוד כי התופעה כל כך חמורה כיוון שמשפחות הפשע כבר נכנסות ומתערבות במכרזי תשתיות ובנייה שיוצאים על-ידי משרד הביטחון, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון.

את הצעת החוק הגיש ח"כ מסיעת עוצמה יהודית, יצחק קרויזר כדי לתקן את המצב המעוות השורר היום המאפשר לעברייינים ומשפחות פשע, לצאת ללא עונש הולם.

נכון להיום, במסגרת מאבק הרשויות בעבירות של סחיטת דמי חסות ("פרוטקשן"), נדרש מהנסחט (חברות בנייה/נדל"ן) להוכיח שאכן בוצעה עבירה שמקורה בסחיטה איומים (כך לפי הקבוע בסעיף 428 לחוק העונשין), אך המציאות בשטח מוכיחה כי איום, לשם סחיטה, לא תמיד נעשה בצורה מפורשת וגלויה אלא באופן מרומז, בהסתמך על זהות המאיים, זהות שולחו או "השם" שיצא לו באזור.

בפועל, נלמד עוד, כי המשטרה נתקלת במצבים בהם ארגוני פשע המתחזים ל"חברות שמירה" גובות מבעלי עסקים כסף עבור "שירותי שמירה" לכאורה, כאשר בפועל לא מסופק שום שירות כזה.

הצעת החוק מבקשת לתקן את סעיף 428 לחוק, כך שיובהר כי איום או הטלת אימה עשויים להתבצע גם בדרך של יצירת מצג, באמצעות מסרים שהועברו גם לאנשים אחרים. "אנו עדים למקרים רבים בהם די בהזכרת שמו של ראש ארגון פשיעה כמי שמבקש את התשלום, ללא כל איום, כדי לגרום לקורבנות לשלם", נכתב בהצעת החוק, "ולכן מוצע להוסיף גם התייחסות ל"מעמד המאיים".

בנוסף, הצעת החוק באה לקבוע כי אדם שמקבל כסף או טובת הנאה באופן קבוע מבעל עסק, אך אינו מספק שירות או תמורה הולמת - ייראה הדבר כמי שקיבל את הכספים או התמורה במסגרת סחיטה באיומים, אלא אם יסביר את מהות קבלת התמורה. לבסוף, מוצע עוד לקבוע עונש מינימום של שלוש שנים על ביצוע העבירה ולהגדיל את עונשי המקסימום הקבועים בחוק.

ח"כ יצחק קרויזר מסר לוואלה נדל"ן בתגובה: "באתי לכנסת בין היתר כדי להשמיע את קולם של החקלאים. כתושב המושב נטור שברמת הגולן, וכמנכ"ל חברת בנייה טרם כניסתי לכנסת, אני עוסק רבות בחסמים הרבים העומדים בפני החקלאים. בין היתר במיגור תופעת הטרור והפשיעה החקלאית באמצעות גביית דמי חסות, פרוטקשן".

"הצעת החוק באה לטפל בפשיעה החקלאית באמצעות כלי ייחודי וחשוב שלא היו עד היום כלי החילוט. המצב כיום הוא שהחקלאים והקבלנים ניצבים חסרי אונים מול הסחיטה שהם חווים כשעמל יומם נרמס ונגזל על ידי אותם עבריינים שדורשים מהם תשלום תמורת אותה 'שמירה' כדי שהנזקים יפסקו. מול התופעה הזו ששולטת בבעלי עסקים רבים, גם המשטרה ניצבת חסרת אונים בהעדר כלים אפקטיביים למגר את התופעה. הצעת החוק באה לחדש באמצעות חוק העונשין שמגדירה את האיום בעבירה ונותנת כלי אפקטיבי ייחודי מתוך חוק הלבנת ההון וזה החילוט כספים של כל אותם עבריינים וחברות השמירה כולל כספי מקור".