נכון להיום, חלק ניכר מצווי ההריסה שהוצאו למבנים ביישובים הבדואים, הוצאו למשפחות לוחמי ויוצאי מערכת הביטחון. בתקופה האחרונה החמירה הממשלה את האכיפה על הבנייה בנגב, ואף יצאה למבצע "נץ הדרום", שהוקדש לטיפול בנושא.
על פי הנתונים העכשוויים, כ-80 מתוך 450 ההתראות לפני ההריסה וחלק ניכר מעשרות צווי ההריסה שהוצאו בתקופה האחרונה על ידי רשות מקרקעי ישראל למבנים ביישובים הבדואים ברחבי הנגב, הוצאו למשפחות של לוחמי ויוצאי מערכת הביטחון.
חגי רזניק, ראש מכון ריפמן, הפועל לקידום החברה הבדואית בנגב ולשעבר מנכ"ל משרד השיכון, פנה במכתב לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, לשר הבינוי והשיכון ויו"ר מועצת רשות מקרקעי ישראל יצחק גולדקנופף ולשר לשוויון חברתי האחראי על הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית, עמיחי שיקלי, בקריאה לעצירה מידית של הליכי הריסת בתיהם של לוחמי צה"ל ויוצאי מערכת הביטחון בחברה הבדואית בנגב.
רזניק כתב לשרים כי: "אנו בעד אכיפה ושלטון החוק לצד פיתוח מנגנונים חברתיים וכלכליים. במקרים המדוברים, אנשים ששירתו את המדינה כלוחמים, עומדים חסרי אונים למול האיום והחשש הממשי להיוותר ללא בית".
רזניק קרא לשרים לפעול לגיבוש מענה לאומי לפתרונות דיור למגורים ללוחמים, "מי שעומדים ועמדו אתנו כתף אל כתף ודם הארץ הזו מגואל בדם משותף שלנו ושלהם, בטובות מהיחידות במערכת הביטחון".
בין השאר הציע רזניק לשרים לבחון קביעת תבחינים ייחודיים לאוכלוסייה הבדואית ששירתה במערכת הביטחון, בהם הקצאת הקרקעות של רמ"י בפטור ממכרז או במכרז פומבי ועד אז להורות על הקפאה מנהלית של הפעולה, ככל שהיא חלה על לוחמים בהווה ובעבר.
עוד, כתב רזניק, כי הריסת בתים מחזקת את מעמדם ועוצמתם של גורמים אנטי ציוניים קיצוניים, וגם מטעם זה חשוב להעניק ללוחמים את המעמד הייחודי, גם בדרך של הקפאת ההתראות ו/או הצווים וגם בהקצאת מגרשים לבנייה.