המלחמה באוקראינה, שעדיין בעיצומה, ציינה ביום שישי האחרון (24/12) שנה לפתיחתה.
על פי נתוני בית הספר לכלכה של קייב, למעלה מ-17,000 בניינים ו-130,000 בתים פרטיים נהרסו במהלך הקרבות, נכון לסוף הרבעון השלישי של 2022. זאת, בנוסף להרס עצום למבני ציבור כגון בתי חולים, מפעלים ותשתיות.
על פי הערכות, נכון להיום, היקף ההשקעות לצורך שיקומה של אוקראינה בתחום הנדל"ן והתשתיות, יגיע לכ-100 מיליארד דולר.
כמה יעלה השיקום הכולל של המדינה, כולל הפיצויים לתושבים ומשקיעים שאיבדו את בתיהם? פי 3 ויותר. הפירוט המלא בהמשך הכתבה.
בביקורו באוקראינה לפני כשבועיים, הודיע שר החוץ אלי כהן שישראל תעמיד ערבויות של כ-200 מיליון דולר לחבורת ישראליות שיפעלו באוקראינה, בעיקר בתחום התשתיות האזרחיות והבריאות. בהמשך, כך על פי הדיווחים, יורחב שיתוף הפעולה ותישקל אפשרות להעמדת קו אשראי של כ-3 מיליארד דולר לחברות ישראליות שיפעלו במדינה.
לדברי רו"ח אלכס סוטובסקי, מומחה לניהול כספים ופיתוח עסקי באוקראינה, "על פי פרסומים בתקשורת המקומית, נכון לסוף נובמבר 2022, נפגעו באוקראינה, ברמה כזו או אחרת, למעלה מ-2,690 מוסדות חינוך ובכללם גני ילדים, בתי ספר ומוסדות להשכלה גבוהה. 27 מרכזי קניות. 330 בתי חולים. 880 מוסדות תרבות ו-94 מוסדות דת. בנוסף, נפגעו למעלה מ-150 בתי מלון בדרגות שונות וקרוב ל-600 מבנים של השלטון המקומי והארצי" אומר סוטובסקי.
לדבריו, בכל הקשור לתחום תשתיות האנרגיה, "האוקראינים הודיעו בתחילת החודש כי כבר קיבלו, כשלב ראשון, סיוע בהיקף של כ-150 מיליון יורו ממדינות מערביות שונות. אולם, האוקראינים זקוקים יותר מכל לשיתופי פעולה בינ"ל על מנת לטפל בהרס הרס והמכוון שהרוסים גרמו בחודשים האחרונים".
כ-350 מיליארד דולר לשיקום המדינה
על פי נתוני בית הספר לכלכלה של קייב, נכון לחודש נובמבר האחרון, היקף ההשקעות המיידי הנדרש בתחום הנדל"ן באוקראינה הוא למעלה מ-52 מיליארד דולר. כספים אלו צפויים להגיע מגופים וקרנות בינ"ל ומתוכניות שיקום שונות המתוכננות למדינה.
הערכות אחרות, של הבנק העולמי והנציבות האירופית, מדברות על סכומים גבוהים הרבה יותר של השקעות שידרשו: כ-350 מיליארד דולר. שליש מהסכום, כאמור, יושקע בתחום התשתיות והנדל"ן, לרבות דיור.
לדברי רו"ח סוטובסקי, נכון להיום, אין עדיין גוף מרכזי או תוכנית מוסדרת של מי ואיך ישולמו הפיצויים לתושבים ולמשקיעים שאיבדו את נכסיהם ואין מנגנון שיסדיר את התשלום.
"למעשה, קיימות שתי גישות בכל הקשור לגופים שינהלו את הזרמת המיליארדים לשיקום המדינה. גישה אחת טוענת כי על כל הכספים לעבור דרך ממשלת אוקראינה והיא זו שתנהל את כל הליכי השיקום. זאת, ככל הנראה באמצעות הקמת קרן שתרכז את כלל הפעילות וקבלת הכספים מחו"ל. הגישה השניה, גישת מדינות המערב, טוענת כי הכספים צריכים לעבור באמצעות מנגנון בינ"ל שיפקח עליהם וימנע מעשי שחיתות. בפועל, כנראה שנראה שילוב של שתי הגישות: צפוי שחלק מהמכרזים ינוהלו ע"י הממשלה המקומית ובמקביל ייושמו תוכניות שיקום ומכרזים בינלאומיים".
גם ברמה העירונית, סביר שנראה הבדל בין הערים השונות. "ערים מבוססות יותר, כמו קייב, בהן היקף הנזקים קטן יחסית, יוכלו לבצע חלק מעבודות השיקום, באמצעות התקציב העירוני. ערים אחרות במזרח המדינה, כמו חרקוב, שספגו את מרבית הנזק, לא יוכלו לעמוד בעלויות השיקום" אומר רו"ח סוטובסקי.
"אולם, כאמור, ברור גם כי לאחר שימצאו מקורות המימון, חברות מקומיות לא יוכלו להתמודד עם היקף העבודות הצפוי. שוק הנדל"ן האוקראיני יזדקק לשיתוף פעולה של חברות נדל"ן זרות".