רעידת האדמה ההרסנית שפקדה הלילה (6/2) את שכנותינו סוריה וטורקיה, הייתה קרובה מדי לאזורינו - ואף הורגשה בחלקי הארץ השונים בעוצמה קלה, למזלנו הרב, וללא נפגעים.
ובכל זאת, לסמוך על המזל זאת תכנית עבודה לא כ"כ מוצלחת כשמדובר בחיים ומוות, בטח ובטח כשמדובר בחיי המשפחה והילדים שלנו. בכתבה הבאה אספנו עבורכם תשובות לשאלה, שאחרי היום, אמורה להדיר שינה מעיניכם - כיצד תוכלו לוודא שהבניין בו אתם גרים מוגן מפני רעידות אדמה?
האם המבנה בו אני גר עמיד מפני רעידת אדמה?
על פי נתונים שפורסמו על ידי פיקוד העורף, הגורם המרכזי לרוב האבדות בנפש בזמן רעידות אדמה הוא התמוטטות המבנה, שלא נדע, בו נמצאים האנשים: בניין המגורים והבית הפרטי, בניין המשרדים, בית הספר וכו'.
על כן, אחת הפעולות החשובות ביותר שיש לנקוט כדי להגביר את המוכנות לרעידות אדמה, היא בתחום המניעה - ודאו כי המבנה בו אתם גרים עומד בדרישות עדכניות של התקן הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה - ת"י 413, משנת 1980.
התקן קובע את ההוראות לפיהן יש לבנות את כל המבנים בישראל - על מנת למנוע ככל הניתן את התמוטטות המבנה בזמן רעידת אדמה. התקן עודכן מספר פעמים לאורך השנים. חובת מימוש התקן היא לפי תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970.
על פי כן, מבנים שנבנו לאחר 1980 לרוב עומדים בדרישות התקן - וצפויים להיות עמידים מפני סכנת קריסה בזמן רעידת אדמה. בנוסף, בניינים שנבנו החל משנת 1992 כוללים בדרך כלל מרחבים מוגנים, כמו ממ"דים, שעשויים מקירות בטון מסיביים המשפרים את קשיחות המבנה - ובכך את עמידותו.
ובכל זאת, מומלץ להתייעץ אחת לכמה שנים, רק כדי להיות בטוחים, עם מהנדס מבנים בעל רישיון - שיאשר לכם כי המבנה שלכם יציב ומוכן לכל רעידת אדמה שלא תבוא.
מנגד, במידה ואתם גרים במבנה שנבנה טרם שנת 1980 - אתם חשופים הרבה יותר לסכנת קריסה ברעידת אדמה. רמת הסיכון תיחשב לגבוהה יותר במבנים בגובה 5 קומות ומעלה, מבנים שנבנו על עמודים (בלוקים) וכאלו הבנויים על גבי מדרון או בסמיכות אליו.
אני גר בבית שנבנה לפני 1980 - מה עלי לעשות?
על פי הנחיות פיקוד העורף - זו היא חובתו של כל אזרח במדינת ישראל לוודא כי הבניין בו הוא גר אכן עמיד מפני רעידות אדמה. מבנים שאינם עומדים בתקן, ובפרט אלו שנבנו לפני 1980 - יש לחזק.
איך מחזקים?
קודם כל, חשוב שתדעו שהאחריות לחיזוק הבית בו אתם גרים - היא בראש ובראשונה שלכם. פעולה זו תדרוש מכם כסף וזמן, והשיקול המנחה צריך להיות הצלת החיים שלכם ושל משפחתכם.
מעבר לאחריות שלכם לפעול לשם כך - ממשלת ישראל מאפשרת מתן תמריצים כלכליים לאזרחים בחיזוק מבני מגורים באמצעות "תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה" - או בקיצור, תמ"א 38, שכולנו מכירים, ומציעה את חיזוק הבניין באמצעות תוספת בנייה, או באמצעות פרויקטים של פינוי-בינוי, כלומר הריסת המבנה הישן ובניית חדש במקומו.
במידה ואתם מתלבטים או לא בטוחים שאתם אכן מעוניינים להתחיל בתהליך של תמ"א 38 - תוכלו קודם כל לפנות למהנדס מבנים מורשה, לצורך ביצוע סדרת בדיקות לעמידות המבנה לרעידות אדמה, ולפעול בהתאם למסקנותיו. בנוסף,
המדריך הבא שפורסם בוואלה נדל"ן יעזור לכם להבין מה הן הסוגיות איתן תצטרכו להתמודד במידה ותחליטו לגשת לתהליך של פינוי-בינוי.
פורצת רעידת אדמה ואתם בבית - מה לעשות?
קודם כל, לפרנואידים - במידה ואתם רוצים להיות בטוחים שאכן מדובר ברעידת אדמה, לפני שאתם רצים עם תחתונים לחדר מדרגות - ניתן לקבל התרעה לרעידת אדמה ביישומון פיקוד העורף ובצופרים.
מעבר לכך, גם בעלי חיים עצבניים במיוחד ומיטה המתחילה לרעוד בלי שום סיבה נראית לעין - נחשבים לסימנים מטרימים המצביעים על רעידת אדמה המתחילה להתרחש.
מה לעשות? הנה הנחיות פיקוד העורף:
- אם אתם בתוך בניין - ויש לכם אפשרות לצאת לשטח פתוח תוך שניות ספורות - עשו זאת. במקרה ולצאת במהירות זו היא לא אפשרות מבחינתכם, היכנסו לממ"ד בביתכם והשאירו את הדלת והחלונות פתוחים, או צאו לחדר המדרגות.
- במידה ואתם יושבים בתוך הבית, בממ"ד או בכל חדר אחר - עליכם לשבת בפינה פנימית של החדר, או תחת רהיט כבד, ולהגן על הראש באמצעות הידיים.
- במידה והצלחתם לצאת למרחב הפתוח - התרחקו ככל הניתן ממבנים, עצים, כבלי חשמל ובעצם מכל מה שעלול ליפול או להתמוטט ולסכן אתכם.
- למידע נוסף והנחיות מצילות חיים הכנסו לפורטל החירום הלאומי של פיקוד העורף.