על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש אפריל 2021,יש כעת במדינת ישראל כ-3,173,300 כלי רכב פרטיים, כאשר מתוכם, על פי ההערכות, כ-10,000 כלי רכב חשמליים. בחלק בלתי מבוטל מהמקרים, מדובר ברוכשים שמתגוררים בבניינים משותפים.
הצורך להתקין עמדת טעינה במרחב המשותף מהווה כר להיווצרות אין ספור מחלוקות מול שאר הדיירים על הזכות להתקין עמדה, מיקום ההצבה שלה ועוד שורה ארוכה של סוגיות. באמצעות עו"ד אסף ורשה, אנו עושים סדר בנושא.
פעם אחת ולתמיד, האם דיירי בית משותף יכולים לשלול מבעל רכב חשמלי את הזכות להתקין עמדת טעינה חשמלית בבניין?
לא. החוק הנוכחי אינו מאפשר להם למנוע מבעל דירה להתקין עמדת טעינה, שכן מדובר בשימוש רגיל וסביר של דייר בבניין ברכוש המשותף. לצד האמור, השכנים יכולים להתנגד לכך ואף להביא לטרפוד ההתקנה, במידה ויוכח כי היא לא צפויה להתבצע תוך שמירה על מכלול כללי הבטיחות. כך לדוגמא, אם יתברר כי יש סיכון של התחשמלות או שיש בעיה במיקום העמדה שיוצרת מפגע בטיחותי - אלו עילות סבירות להתנגדות.
איך מתקינים עמדות טעינה לבניינים משותפים שיש להם חניון צמוד?
לרשות דייר שגר בקומות הראשונות עומדת האפשרות להתחבר ללוח הפרטי בדירה. ככל שמדובר על דירה בקומה אחרת, הפתרון הוא להתחבר ללוח הראשי והמשותף של הבניין. לצורך כך, יש להסדיר את העניין מול חברת הניהול או הוועד, בעיקר על מנת לקבוע את היקף צריכת החשמל של עמדת הטעינה. כחלופה, ניתן להתקין עמדת טעינה מנטרת. ניתן כיום גם לרכוש שקע טעינה עם מונה חשמל נפרד.
אם הכל יחסית פשוט, מדוע המדינה מקדמת חקיקה בנושא התקנת עמדת טעינה בבניינים משותפים?
נכון להיום, התקנת עמדת טעינה בבית משותף טעונה בקבלת הסכמת יתר הדיירים. בעל רכב חשמלי שמעוניין בהתקנה, נדרש לקיים אסיפה של בעלי הדירות ולקבל רוב של שני שליש. לאור המורכבות שהדבר יוצר, ובשל הצפי לעליה משמעותית בהיקף רכישת רכבים חשמליים, הממשלה מקדמת חקיקה על פיה, כל דייר בבית משותף יהיה רשאי להתקין תשתית לצורך הקמת עמדת טעינה לרכב חשמלי, ללא צורך בהסכמת יתר הדיירים.
התקנתי עמדת טעינה. מי יבטח אותי למקרה שייגרם נזק?
על מנת לקבל כיסוי ביטוחי, יש צורך לעשות שני דברים: ראשית, יש להקפיד לעדכן את חברת הביטוח שמבטחת את הרכוש המשותף בבניין לגבי התקנת העמדה, אחרת, במקרה של נזק, היא עלולה להתנער מאחריותה. שנית, באופן עקרוני, לשון פוליסת הדירה כוללת כיסוי ביטוחי לעמדת טעינה, שכן בתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (חוזה לביטוח דירות ותכולתן) תשמ"ו -1986 מוגדרת "דירה"- כמבנה של הדירה או הבית הנזכרים במפרט וששימושם העיקרי למגורים, לרבות מרפסות, צנרת (לרבות צנרת גז), מתקני ביוב ואינסטלציה, מתקני הסקה, מערכות מיזוג אוויר, דוודים, מערכות סולאריות לחימום מים , מתקני טלפון וחשמל השייכים לדירה, שערים, גדרות ודרכים מרוצפות השייכים לדירה וכל החלקים הקבועים של הדירה או המחוברים אליה חיבור של קבע. חרף זאת, אין להקיש באופן אוטומאטי כי קיים כיסוי ביטוחי ויש לבדוק זאת מול המבטחת.
ומה לגבי ביטוח הרכב? הוא לא נותן לי כיסוי לעמדת טעינה?
לא. בתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזה לביטוח רכב פרטי) תשמ"ו - 1986 נכתב "… אבדן או נזק שנגרם לרכב הנקוב במפרט, לרבות האביזרים והמכלולים שבחבילה הבסיסית של דגם הרכב הקבועים במפרט היבואן ושלא ניתן לרכוש רכב בלעדיהם, למזגן האויר שבו, לאמצעי המיגון שהותקנו בו לפי דרישת המבטח, לאביזרים הנמצאים בו מכוח דין או לאביזרים הצמודים אליו שהרובים במפרט". אי לכך, לכן התקן הטעינה שבמבנה אינו חלק מהרכב.
מה הדין במקרה בו מדובר על בניין בו נדרש להתקין יותר מעמדה אחת?
קיבולת החשמל הזמין בחניוני הבתים המשותפים משתנה בהתאם לגיל הבניין ולגודל החניון, אך לרוב לא יכולים בניינים משותפים להתמודד עם מצב שבו 10% ממקומות החנייה משמשים לטעינת מכוניות חשמליות בו זמנית, ללא ניהול עומסי טעינה והגדלת אספקת החשמל לבניין. עלות הגדלת ההספק החשמלי יכולה להגיע במקרים מסוימים גם לרבע מיליון שקלים ואף יותר. יש לקחת זאת בחשבון.
אני מתכוון להתקין עמדת טעינה כאשר ההזנה לה הינה ממונה החשמל הפרטי. כיצד עלי לפעול?
ראשית, יש לוודא כי התקנת עמדת הטעינה וקו החשמל יעשו באופן סביר המהווה פגיעה מינימלית בחזות המבנה. כמו כן, יש להקפיד כי הדבר אינו פוגע באפשרות שימוש בעלי דירות אחרות ברכוש המשותף וכי הכל נעשה תחת כללי הבטיחות בחשמל.