סקר שערכה חברת "גיאוקרטוגרפיה" לקראת ועידת עכו ה-3 לעירוניות שתתקיים בשבוע הבא, מוצא כי ארוע קריסת הבניין בחולון הצליח לזעזע מאות אלפי משקי בית, רובם ככולם מתגוררים בבניינים ותיקים בני עשרות שנים בעצמם, וכי האירוע צפוי להניע אותם לפעולה כבר בשבועות הקרובים.
350 אלף משקי בית חוששים כי המבנה שבו הם מתגוררים אינו בטוח וחוששים כי לא יחזיק מעמד במקרה של רעידת אדמה. למעלה מ-250 אלף משקי בית העידו כי בכוונתם להזמין בדיקת מסוכנות למבנה. כך עולה מאומדנים שערכה ד"ר רינה דגני, מבעלי חברת גיאוקרטוגרפיה וחברת הנהלת הפורום הישראלי לעירוניות עבור ועידת עכו לעירוניות שתתקיים בעיר בשבוע הבא.
האומדנים התבססו על מאגרי המידע של החברה, הכוללים מידע ברמת בניין, ועל סקר שנערך בקרב 860 משקי בית. הוועידה צפויה להתקיים בפעם השלישית, ביוזמת הפורום הישראלי לעירוניות, יחד עם עיריית עכו ומרכז השלטון המקומי.
בישראל כ-2.2 מיליון משקי בית במגזר היהודי, לפי אומדני גיאוקרטוגרפיה כ-700-800 אלף משקי בית בסיכון, הגרים בדירות בבנייה רוויה, שנבנתה לפני 1984, לא כולל כמובן, צמודי קרקע מינהם ולא בניינים ביישוב הכפרי. הקהל הרלוונטי במסגרת הסקר כלל משקי בית שגרים בבניינים בהם יש מעל 3 קומות ונבנו לפני יותר מ-15 שנה.
ד"ר דגני מדגישה שזיהוי הפריסה הגיאוגרפית של הבניינים בסיכון חשוב מאוד לתכנון האורבני, באשר בניינים כאלה ישפיעו על התחדשות עירונית מהירה יותר. החשש מהסיכון יכול לתרום לגיבוש ולזרוז התארגנות של מתחמים גדולים יחסית, שיחד יוכלו ליצור התחדשות שתיצור יותר שטח ציבורי, מדרכות להולכי רגל, הרחבה של כבישים ויאפשרו איכויות שכונתיות טובות יותר. בכך תשופר רמת העירוניות הקיימת היום באותם מקומות.
להלן הממצאים:
1. רמת הביטחון בחוזק הבניין: כ-17% ממשקי הבית היהודיים בישראל, שהם כ-350,000 משקי בית, אינם בטוחים כי המבנה בו הם גרים היום יחזיק מעמד במקרה של רעידת אדמה. הם מהווים כ- 37% מהקהל הרלוונטי (בניין מעל 3 קומות שנבנה לפני יותר מ 15 שנה), כ- 30% בלבד מהם בטוחים שהמבנה עמיד.
2. ההשפעה של קריסת הבניין בחולון: בעקבות קריסת הבניין בחולון, כ-16% ממשקי הבית בישראל נמצאים בתהליך חשיבה לבדיקת רמת הסיכון של הבניין בו הם גרים, או שהם כבר בדקו/בודקים, הם מהווין כשליש מהקהל הרלוונטי. כ-40% ממשקי הבית באזור הצפון ובאזור השרון כבר מדברים על זה, חושבים לבדוק או כבר בדקו, לעומת כ-26% בלבד באזור ירושלים והדרום. עוד נמצא כי ככל שהמבנה ישן יותר, עולה שיעור החושבים על בדיקת הסיכון בבניין שלהם.
3. צפי להתעוררות בהתחדשות העירונית: קריסת הבניין בחולון גרמה לכ-20% ממשקי הבית לרצות לבחון פרויקט התחדשות עירונית בניין שלהם. הרצון לבדוק התחדשות עירונית נמוך יחסית באזור הדרום (הן בכלל משקי הבית והן בקרב הקהל הרלוונטי). הרצון לבחון את נושא ההתחדשות גבוה יותר בקרב בעלי הכנסה ממוצעת ומטה. ד"ר דגני מציינת כי, כצפוי, ככל שהמבנה ישן יותר, והביטחון בעמידות שלו בפני רעידות אדמה נמוך יותר, ההתעניינות בהתחדשות העירונית גבוהה יותר.
67% מהציבור: הרשות המקומית אחראית
4. האחריות לבדיקת המבנים: כשליש ממשקי הבית, שהם כ-67% מהציבור הרלוונטי, רואים ברשות המקומית את האחראית לבדיקת מסוכנות המבנים. 10% בלבד סבורים כי על בעלי הדירות לטפל בזה. 20% רואים בממשלה את האחראית.
5. רמת התפקוד של הרשות המקומית: כעשירית מכלל הציבור, שהם כחמישית מהקהל הרלוונטי, סבורים שהרשות המקומית שלהם מתפקדת טוב בכל הנוגע לפיקוח ובדיקת מבנים מסוכנים. ד"ר דגני מדגישה כי דווקא תושבי מרכז הארץ מעריכים יותר מהאחרים כי הרשות המקומית שלהם פועלת טוב בהקשר לפיקוח על בתים מסוכנים (30% לעומת כ-15% באזורים האחרים). באופן כללי ניתן לאמר שהאוכלוסייה הצעירה מעריכה את תפקוד הרשות המקומית בהקשר זה יותר מאשר המבוגרים.
כצפוי, בבניינים בהם תחושת הבטחון בחוזק הבניין נמוכה הערכת תפקוד הרשות המקומית גם היא נמוכה יותר.
6. נכונות מימון: בעלי דירות מוכנים להשקיע בבדיקת מבני המגורים: כרבע מהם חושבים או בטוחים שיהיו מוכנים לממן בדיקת יציבות של הבניין בו הם גרים, אחת לשלוש שנים, בעלות של עד 1,000 שקל לדירה. כצפוי, שיעור זה גבוה הרבה יותר, קרוב ל-60% בקרב הקהל הרלוונטי. הנכונות הגבוהה דומה בין קבוצות האוכלוסייה ברמות ההכנסה השונות. לכן להערכת דגני, נוצר "שוק חדש", לקונסטרוקטורים, שלפי אומדני גיאוקרטוגרפיה יכול לעבור כ-200 מיליון שקל בתוך זמן קצר.