יוצאים מהמינוס: הבתים שמשלמים לעצמם את חשבון החשמל

כשחושבים על הדרכים השונות שבהן האדם גורם לשינוי האקלים, עולות בדמיון לרוב ארובות של תחנות כוח ואגזוזים מעשנים של מכוניות שתקועות בפקק. אבל התמונה האמיתית של השפעת האדם על האקלים העולמי היא למעשה בנאלית הרבה יותר, וכוללת אנשים ישנים בבתיהם, או לחילופין מתגודדים סביב מכונת הקפה במשרד.

ההשפעה של מבנים על צריכת אנרגיה ועל פליטת גזי חממה האנושית היא אדירה, וממדיה עשויים להפתיע. ברחבי העולם כיום, ענף הבנייה (בתים, משרדים מפעלי תעשייה ועוד) הוא אחד מהענפים המייצרים את הפליטות הגבוהות ביותר של פחמן דו-חמצני מסך הפליטות שקשורות בשימוש באנרגיה (כאשר כוללים את האנרגיה המשמשת לבנייה, את הפליטות של התעשייה להפקת חומרי הגלם כגון בטון, ברזל וזכוכית וגם את צריכת האנרגיה בעקבות השימוש במבנים והפליטות הכרוכות בה). הענף אחראי לכ-40% מסך פליטות הפחמן הדו חמצני בעולם הקשורות לשימוש באנרגיה - יותר מענף התעשייה (30%) והתחבורה (22%). לפי משרד האנרגיה האמריקאי, ענף הבנייה בארצות הברית פולט לבדו יותר גזי חממה מכל מדינה בעולם, למעט סין.

השפעה זו צפויה רק לעלות בעתיד. בשנת 2050, מעל לשני שלישים מאוכלוסיית העולם צפויה לחיות בערים, ובכמה מהגדולות שבהן המבנים יהיו אחראים ל-70% מכלל פליטות הפחמן הדו-חמצני של העיר. מצב זה עלול להחמיר ולזרז עוד יותר את קצב שינוי האקלים, אם לא תתבצע בהקדם מהפכה של התייעלות אנרגטית ושינוי בטביעת הרגל הפחמנית של סקטור הזה.

רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

לקריאה נוספת:
אי מלאכותי מול בת ים? אולי הפעם זה יקרה
בית המכס ההיסטורי בנמל יפו צפוי להיהרס
ראש עיריית נהריה: "אצלי לא יהיו דירות רפאים"

כל מבנה צורך אנרגיה לשימוש התקין של מערכותיו (מיזוג אוויר, תאורה, מעליות וכו'). אם אנרגיה זו מגיעה מחברת החשמל, שמייצרת חשמל מפחם או מגז, המבנה תורם לייצור של אנרגיה ובכך לפליטות של חומרים מזהמים ושל גזי חממה שמשפיעים על שינוי האקלים. מנגד, מבנים מאופסי פחמן (ידועים גם כמאופסי אנרגיה) הם מבנים שלא רק חוסכים משמעותית את השימוש האנרגטי עקב התייעלות, אלא גם מייצרים לעצמם את האנרגיה ממקורות מתחדשים - כמו פאנלים סולאריים, למשל. כך, כמות הפחמן הדו-חמצני שהם פולטים יכולה להיות שווה (או אף פחותה) לכמות שהם חוסכים.

בהקמת מבנה מאופס יש שימוש משולב בשלושה סוגי אמצעים: פסיביים, אקטיביים, וייצור אנרגיה לשימוש עצמי ממקורות מתחדשים. אמצעים פסיביים הם אמצעי תכנון שאינם דורשים כל השקעת אנרגיה כדי לייצר נוחות אקלימית בתוך הבניין - למשל באמצעות מיקום המבנה, ארגון החללים הפנימיים והתקנת אמצעי הצללה. אמצעים אקטיביים הם אמצעי מיזוג ואוורור שמייצרים סביבה בעלת נוחות תרמית באופן מלאכותי ותוך שימוש באנרגיה. המרכיב השלישי, של ייצור אנרגיה במבנים, נוסף כחלק מהתפתחות תפיסת הבנייה הבת-קיימא, ששואפת לא רק לייצר מבנה שמפחית את שימוש בחשמל, אלא גם כזה שמגדיל את היצע האנרגיה הזמינה.

"כדי להגיע לאיפוס פחמן, השימוש באנרגיה של מבנים צריך לרדת ב-50 עד 85 אחוז - לכן נדרשת התייעלות בכל המערכות. חימום, קירור, מים חמים ותאורה מהווים את העומסים העיקריים במרבית המבנים", מסביר אדריכל רוני דניאל, מצוות המחקר והפיתוח של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה. "כמו כן, התייעלות אנרגטית היא לא רק עניין של מציאת טכנולוגיה חדשה או ציוד מתוחכם, אלא תמונה הוליסטית שמורכבת מהיבטים רבים, ביניהם גם עיצוב מעטפת בניין טובה ומבודדת, התנהגות הדייר ועוד".

לפני כמה חודשים הכריזו ראשיהן של 19 ערים בעולם - ביניהן ניו יורק, לונדון, פריז, שטוקהולם, לוס אנג'לס, טוקיו ויוהנסבורג - כי יקבעו תקנות וחוקים שיהפכו את כל המבנים החדשים בתחומיהן למאופסי פחמן עד שנת 2030, ואת כלל העיר למאופסת פחמן עד 2050. ערים אלו, שבהן חיים כ-130 מיליון איש, מקושרות דרך ארגון 40C, שמחבר 90 ערים ברחבי העולם (כולל תל אביב) המייצגות 35% מהכלכלה העולמית, שמחויבות להילחם בשינוי האקלים.

בישראל מבנים אחראים לכ-60% מכלל צריכת האנרגיה וכן לכשליש מסך פליטות גזי החממה (בעיקר פליטות עקב שימוש באנרגיה). לאור תנופת הבנייה ששוטפת את הארץ ושצפויה להימשך בעשורים הקרובים, זוהי הזדמנות ייחודית לטפל בבעיית צריכת האנרגיה של המגזר הזה. ואכן, קיימת בישראל מדיניות של התייעלות אנרגטית, לפחות על הנייר. באפריל 2016 אישרה ממשלת ישראל את התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה ולהתייעלות אנרגטית. יעד ההתייעלות האנרגטית שנקבע במסגרת התוכנית היא התייעלות של 17% עד שנת 2030, אבל אלו יעדים נמוכים מאוד, וקיים חשש שישראל לא תעמוד בהם, על פי ניסיון העבר: תוכנית ההתייעלות האנרגטית נוסחה במקור ב-2010, והיא נועדה לצמצם ב-20% את צריכת החשמל עד 2020. ב-2016, התברר כי ההתייעלות עמדה רק על 8% במקום 15% כמתוכנן.

במקביל לתוכנית הממשלתית לצמצום פליטות והתייעלות אנרגטית, החלה לגבור בישראל גם התעניינות במבנים מאופסי אנרגיה. בחדרה פועל מתחם גני ילדים מאופס אנרגיה - הפרויקט הראשון מסוגו בישראל, שקם בשנת 2016. לא רק שהגן מאופס, אלא הוא אף חיובי אנרגטית: בשנה האחרונה, למשל, המבנה ייצר כ-24% יותר אנרגיה ממה שהוא צרך. המבנה קיבל החודש הסמכה מטעם הגוף היוקרתי Living Building Challenge והוא גן הילדים הראשון בעולם שזכה בכבוד זה.

הפרויקט הושג בעלות נוספת של 8-7% על תקציב בנייה של גן ילדים סטנדרטי, השקעה שתחזיר את עצמה תודות לחיסכון שנתי של כ-2,000 שקל בעלויות חשמל. חשוב לציין כי העלות הנוספת שמושקעת במבנה כזה צפויה לרדת משמעותית ככל שפרקטיקה זו תהיה נפוצה יותר, עד לרמה של 3-2% בלבד, כפי שקרה בעולם.

חברת אלפא פרויקטים ירוקים היא שהובילה את תהליך תכנון המבנה, ואדריכלית הפרויקט היא היידי ארד. אדריכל חן שליטא, מייסד ומנכ"ל החברה, מספר: "את הקונספט גיבשתי עם היידי כשתכננו מבנה מגורים מאופס אנרגיה לקראת תחרות בנייה ירוקה. הרעיון של הגנים עלה בפגישה עם מנכ"ל החברה הכלכלית בעיר, והתחבר לחזון העיר כ'עיר האנרגיה'".

"תכנון המבנה הוא יחסית סטנדרטי - אבל תכנון פסיבי סולארי טוב לא עולה כסף ומייעל את המבנה מבחינת שימוש אנרגטי. מדובר במבנה סטנדרטי מבטון עם בידוד תרמי פנימי פשוט, וללא בידוד חיצוני. הרצפה הפכה למסה תרמית (שכבה שקולטת את החום ומשנה טמפרטורה באטיות ובהדרגתיות) באמצעות האדמה שמתחממת מהשמש. היידי ארד תכננה מבנה בעל מאפיינים פסיביים סולאריים מעולים, הפונה לכיוון דרום, כך שהוא מקבל שמש באיזון המתאים. המבנה ללא וילונות כי יש מענה מלא לצורכי ההצללה. מעבר לזה, יש חשיבה גם על הבריאות והרווחה של ילדים: יש מאווררי תקרה, דבר שלא רואים לרוב בגנים, וכך ניתן לאוורר ללא צורך במיזוג, ופותחים הרבה יותר את החלונות". הקמת המבנה נעשתה ללא קשר למדיניות הממשלה בנושא, שטרם גובשה. "אני סבור שהצלחת הפרויקט מעודדת את השיח הקיים היום בנושא מבנים מאופסי אנרגיה", מציין שליטא.

להתנהגות הצרכן יש השפעה על רמת היעילות האנרגטית במבנה. "הגעה למאזן אנרגיה חיובי תלויה לא רק בתכנון הגן, אלא במידה רבה גם בתפעולו על ידי גורמי האחזקה של העיריה והצוות החינוכי", מוסיף שליטא. "פה העירייה עשתה עבודה טובה בכך שהוציאה מכרז מיוחד שכוון לגננות בעלות עניין בגנים ירוקים. הגננת, מורן לוי, משלבת חינוך ומודעות לסביבה בקרב ילדי הגן והוריהם. עם זאת, נרשמו בהתחלה קשיים בתפעול המבנה, משום שנדרשת לרשות עקומת למידה בכל הנוגע לתחזוק בניין מתקדם. למשל, כל כמה זמן צריך לנקות את הגג הסולארי או לבדוק את מערכות ניטור הפחמן בתוך המבנה".

אמנם הגן הוא המבנה המאופס הראשון, אך הוא כבר לא לבד. בשנתיים האחרונות תוכננו ואף בוצעו עוד מספר פרויקטים, בהם מבנה מפקדה בבסיס נבטים, בית משפט בחדרה ווילה פרטית ביישוב ארסוף.

גם ללא איפוס אנרגטי בבית, ניתן לפעול להתייעלות אנרגטית ולצמצום פליטות הפחמן הד-חמצני על ידי מספר פעולות ושינויי הרגלים פשוטים. להלן כמה המלצות:

• בידוד תרמי - שיפוץ חד-פעמי בבית אמנם יקר, אך יכול להשתלם בזכות חיסכון בחשבונות החשמל למיזוג הבית בטווח הארוך.

• תאורה חסכונית - מעבר לנורות LED (עדיף לכאלה שמאירות בטווח האור הצהוב, פחות מ-3,000 מעלות קלווין) וכיבוי אורות מיותרים בבית חוסכים כ-10% מצריכת החשמל הביתית.

• מכשירי חשמל חסכוניים - מכשירי חשמל ביתיים נושאים את תווית הדירוג האנרגטי שלהם, בין האותיות G ועד A היעיל ביותר. חשוב לבחור מכשירים יעילים, ביניהם מזגן (צורך האנרגיה העיקרי בבית), מקרר (שני בצריכה), תנור, מדיח כלים ומכונת כביסה.

• ניתוק מכשירי חשמל שאינם בשימוש - מכשירי חשמל צורכים חשמל כל זמן שהם מחוברים לשקע, אפילו אם הם כבויים. כתוצאה מכך, כ-10% מצריכת החשמל בעולם היא למכשירים שאינם בשימוש אלא במצב המתנה. בישראל, העלות המצטברת לבזבוז זה היא עד 250 שקל בשנה למכשיר. כך למשל, מיקרוגל ממוצע צורך במהלך חייו פי 3 יותר חשמל בשביל השעון הדיגיטלי שלו מאשר לחימום מזון, אפילו אם חימום צורך נקודתית פי מאה יותר חשמל, וזה עקב חיבור לשקע ברוב המוחלט של חיי המכשיר. המיקרוגל אינו לבדו, ויש מכשירים רבים שמחוברים לחשמל ללא קשר לשימוש: טלוויזיות, ממירים, מחשבים, נתבים, טלפון אלחוטי, מטעני טלפון נייד ועוד. פתרון פשוט הוא לחבר כמה מכשירים למפצל עם מתג, ולכבות את המתג בתום השימוש.

• הוספת פאנלים סולאריים לגג הבית - כיום מקדמת מדינת ישראל באמצעות רשות החשמל תוכנית תמריצים גדולה מאוד להקמה של גגות סולאריים. כל בעל גג יכול להקים מתקן סולארי, לצרוך את החשמל המיוצר על ידי המתקן, ולמכור את העודפים לחברת החשמל בתעריף קבוע מראש ומסובסד. גם הוספת דוד שמש לחימום מים חוסכת כ-7% מצריכת החשמל בבית.

הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה