פעם הגיעו אל לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל, ואמרו ש"צפויה בצורת קשה".
"איפה? בטקסס?", שאל אשכול בדאגה רבה.
"לא, בארץ", ענו.
"לרגע נבהלתי" ,הפטיר לוי אשכול באנחת רווחה.
אנקדוטה קלה זו מסמלת את הקשר החזק בין ארצות הברית לישראל, וליתר דיוק את המציאות המוניטרית הכלכלית בין כלכלת האימפריה האמריקאית הגדולה והמשפיעה לכלכלת מדינת ישראל הקטנה. אגב ללוי אשכול היה עוד משפט דומה - כשארצות הברית מתעטשת, ישראל חוטפת דלקת ריאות.
לאחרונה העלה נגיד הבנק האמריקאי, ג'רום פאואל, את הריבית בארה"ב ל-2%. בהודעות הבנק אף נמסר כי צפויות 2 העלאות נוספות של הריבית השנה - כלומר הריבית צפויה לעלות לסביבות ה-2.5%. האינפלציה בארה"ב היא בסביבות ה-2%, ויש ציפיות/חששות שהיא תרים את ראשה אף יותר מכך. לעומת זאת, בישראל הקטנה הריבית עומדת על0.1%.
בעולם הכלכלה ריבית = סיכון, כלומר באמריקה הענקית, עם האבטלה האפסית, השליטה העולמית במסחר והמטבע שכל העולם אוחז בו בשעת דחק - הסיכון הוא 2%; ואילו בישראל, שתקועה כווילה בתוך הג'ונגל, הסיכון הוא אפסי? הרי ברור שזה מצב לא נורמלי, או סביר. הריבית בישראל תעלה גם היא לבטח, ועתה אפשר לומר כי זה יקרה בטווח הנראה לעין.
אם לא שוכנעתם מהסיבות שלעיל, אדגים בתרחיש פשוט יותר: כסף מתחיל לצאת ממדינת ישראל אל אפיקי השקעה טובים יותר באמריקה, הדולר מתחיל לעלות, יבואנים בוכים בדמעות תנין על הפסדים שנוצרים ומעלים את המחירים, האינפלציה בישראל מתחילה לעלות - וקדימה - העלאות ריבית על מנת לרסן את האינפלציה - כל זה, אם לא שמתם לב, כבר התחיל לקרות.
אך איך כל הסיפור המקרו כלכלי הבינלאומי קשור ישירות לכיס האישי של כל אחד מאיתנו? הכי קשור בעולם - בעיקר למשלמי המשכנתא שביננו. בואו ניקח לדוגמא זוג רגיל, אודליה ורן מראש העין, שלקחו משכנתא גדולה אך לא יוצאת דופן בגודל של מיליון שקל לפני 3-4 שנים על מנת לקנות את בית חלומותיהם. כמו כולם, וכמו שהבנק הציע, הם חילקו את המשכנתא ל-3 חלקים שווים פחות או יותר - שליש צמוד לריבית פריים, שליש בריבית משתנה כל 5 שנים ושליש בריבית קבועה. לצורך הדיון, נניח שלקחו את המשכנתא ל-25 שנים.
בואו נניח שבעוד שנה הריבית בישראל תהיה 1.1% ולא 0.1% - עדיין הריבית תהיה נמוכה משמעותית מזו של ארה"ב ונמוכה אבסולוטית ברמה היסטורית ארוכת טווח. כמה ישלמו בעוד שנה בניגוד לתשלום היום?
משכנתא בריבית פריים
זו מלכודת הדבש העוקצנית ביותר שקיימת, משכנתא שבסביבות ריבית נמוכה זולה באופן משמעותי מכל משכנתא אחרת, אולם כאשר הריבית מתחילה לעלות חושפת שיניה.
אם נניח שאודליה ורן קיבלו משכנתא צמודת פריים במינוס 0.8%, הרי שהריבית במשחק שלנו תעלה מ-0.8% לכדי 1.8%. (הפריים מחושב כריבית בנק ישראל 0.1% כרגע ועוד 1.5% מרווח בנקאי). כלומר התשלום של 1,226 שקל לחודש - יקפוץ ל-1,381 שקל לחודש.
כלומר גידול של 1% בריבית - יגרום לגידול של כ-13% בהחזר של משכנתא בריבית הפריים. לפני כ-10 שנים, כשהריבית הייתה 5%, הבנקים אף לא הציעו משכנתאות מסוג זה היות והן היו פשוט מפלצתיות.
משכנתא בריבית משתנה כל 5 שנים
זהו האפיק, לטעמי, הכי מטעה ומניפולטיבי מצד הבנקים. לכאורה יש כאן מנגנון מעין קבוע שנותן 5 שנים של שקט לגבי שינויי ריבית, בפועל יש כאן מוקש שמתפוצץ כל 5 שנים. כאשר אודליה ורן לקחו את המשכנתא, הבנק היה נחמד וניסה בכל מאודו לשדל אותם לקחת את המשכנתא אצלו, ולכן הציע ריבית אטרקטיבית יחסית. אולם בעוד שנה מסתיימות 5 השנים הראשונות.
עתה הבנק, שיודע כי אודליה מטופלת בילד או שניים נוספים, ויש לזוג פחות זמן לרוץ בין הבנקים כדי למחזור המשכנתא, ואולי אף לא ישים לב לקפיצה בריבית, עתה יעלה את הריבית נניח ב1.5%. 1% בגין העליות בשוק הריבית, וחצי אחוז בגלל שכבר הם תקועים אצלו. עד עתה אודליה ורן שילמו על חלק זה נניח .3% ועתה 4.5% - ההחזר יקפוץ מ-1,581 שקל ל-1,853 שקל בחודש, וזו כבר קפיצה משמעותית של 17%.
משכנתא בריבית קבועה
זו אולי הנקודה החיובית היחידה בתרחיש אפוקליפטי אולם מציאותי עד להחריד זה. כאן אין שינויים הנובעים משינוי ריבית. אלא שינויים הנובעים מאינפלציה עבור אלו שלקחו ריבית קבועה צמודה, ואלו שלקחו בריבית לא קבועה לא צמודה לאינפלציה - החזר יקר יחסית אולם קבוע ללא כל שינויים. אם נניח כי האינפלציה תגיע ל-2% כפי שקבע בנק ישראל כיעד - אז ההחזר של משכנתא בריבית קבועה צמודה שנלקחה ב-4% יעלה מ-1,759 שקל ל-1,795 שקל.
כלומר אם וכאשר הריבית תעלה, 1% של עליה במתווה שציירתי כאן עבור זוג רגיל ומשכנתא רגילה, יגרום לעלייה בהחזר החודשי של המשכנתא מ-4,566 שקל לכ-5,028 שקל - עלייה של 10%.
דרך אגב, עלייה "קטנה" זו של 1% בלבד השנה הקרובה - תעלה את סך ההחזר על ההלוואה מאיזור של 1.35 מיליון שקל לכדי 1.5 מיליון שקל, כלומר הפסד של 150 אלף שקל על פני 25 שנים. ומה אם הריבית תעלה ב-2% או 3% כפי שכבר היה פעם בהיסטוריה הרחוקה של לפני כ-10 שנים?
הכותב הוא מנהל כספים בחברה תעשייתית
לפניות: yehudam7@gmail.com