פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ענבל אור מבקשת לפתוח עסק; הכונס: "שתעבוד כשכירה"

      יזמית הנדל"ן לשעבר, שנמצאת בהליכי פשיטת רגל וכינוס נכסים, הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב - להתיר לה לפתוח עוסק מורשה וחשבון בנק. עו"ד איתן ארז מתנגד: "אין להשלים עם הפיכת מדינת ישראל לגן עדן לחייבים ופושטי רגל"

      ענבל אור מבקשת לפתוח עסק; הכונס: "שתעבוד כשכירה"
      עריכה: ניר חן

      (בווידאו: דיווח על מעצרה של ענבל אור)

      יזמית הנדל"ן לשעבר ענבל אור, שנמצאת בהליך פשיטת רגל וכינוס נכסים, הגישה בשבוע שעבר בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב - להתיר לה לפתוח עוסק מורשה וחשבון בנק. לטענת אור, כונס הנכסים הרשמי תומך בבקשתה; אולם עו"ד איתן ארז, המנהל המיוחד לנכסיה של אור שמונה על ידי בית המשפט, מתנגד להתיר לה להירשם כעוסק מורשה. השופט איתן אורנשטיין קבע בהחלטתו כי על עו"ד ארז להגיב לבקשה עד 22 במאי.

      "אני מתנגד לבקשת ענבל אור להתיר לה להירשם כעוסק מורשה, ותגובה מסודרת בעניין תוגש לבית המשפט", מסר עו"ד ארז, "אין להשלים עם הפיכת מדינת ישראל לגן עדן לחייבים ופושטי רגל. בזמן ש-600 משפחות של קורבנות ענבל אור עדיין מנסות להשתקם, נראה שהגברת אור, שאיננה מביעה שום חרטה על מעשיה, רוצה לפתוח עסק. אין לאפשר לה ליצור חובות חדשים ומן הדין היה שבשלב זה תעבוד כשכירה".

      לקריאה נוספת:
      העליון דחה את הערעור של ענבל אור על פירוק החברות בבעלותה
      בוטלה העסקה למכירת הפנטהאוז של ענבל אור בגבעתיים
      הדירות הלא קיימות שמכרה ענבל אור הפכו לקיימות

      ביהמ"ש הורה לענבל אור לשלם 20.5 אלף שקלים בתוך 24 שעות, או שתחזור למאסר (אבי כהן)
      ענבל אור בבית המשפט המחוזי בתל אביב (צילום: : אבי כהן)

      נזכיר כי במרץ השנה דחה בית המשפט העליון את הערעור שהגישה אור ב-2016 נגד צו פירוק של החברות בבעלותה ונגד כינוס נכסיה בעקבות מצבן הכספי של החברות. אור ערערה לבג"ץ על הצו שהוציא נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין.

      בצו הפירוק שהוציא השופט אורנשטיין הוא התייחס, בין השאר, לבעייתיות בהתנהלות החברה, לערבוב הכספים בין הפרויקטים, לשימוש האישי שעשתה אור בכספי רוכשי הדירות ובהיעדר התוחלת של מציאת משקיע בתרחיש של הסדר נושים, שכן כלל הנושים התנגדו להסכם. בהחלטתו מתח אורנשטיין ביקורת חריפה על התנהלותה של אור וקבע כי הדוחות שהוגשו על ידי מומחים מטעמה לא היו מהימנים, ולא לקחו בחשבון נתונים רבים בבואם לקבוע את שווי הנכסים ואת מצבה הפיננסי של הקבוצה.

      מנגד אור הגישה ערעור נגד שורה של גורמים, ובהם השופט אורנשטיין; מפרק החברות שמונה לנושא, עו"ד איתן ארז; רשות המסים; כונס הנכסים; וקבוצות רוכשים. בערעור נטען כי היקף התחייבויותיהן של החברות מצומצם בהרבה מהיקפו של החוב שנטען בגינן (200 מיליון שקל), שכן מתוך סכום זה, 100 מיליון שקל נסובים על תביעות וטענות תלויות ועומדות אשר כלל לא נתבררו.

      בהחלטה של העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, כתבו השופטים דוד מינץ, חנן מלצר ואורי שהם כי "נמצא כי לא נפל כל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר מבוסס על אדנים מוצקים, על פיהם נמצאה עילה להורות על פירוקן של החברות ולתת צו לכינוס נכסיה של בעלת השליטה. גם לא נמצא טעם לקבלת הבקשה להגשת ראיות נוספות אשר נבחנה לפני ולפנים".

      השופט מינץ כתב כי "התמונה המלאה והעגומה של מצב החברות, מצביעה על אי-סדרים שהתגלו בהתנהלות הקשורה לכספי הרוכשים; על היעדר הפרדה בין כספי הפרויקטים השונים; ועל כשלים רבים שנתגלו בדוחות הכספים של החברות אשר שיקפו נתונים שאינם עולים מהמציאות. כל אלה מעוררים תמיהות קשות באשר להתנהלות הכספית והכלכלית של החברות וההשלכה שיש להתנהלות זו על מצבן".