(בווידאו: שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, בראיון בוואלה! NEWS))
"כאשר ועד בית רוצה פתרון בקידום פרויקט התחדשות עירונית - במקום שיחתום אצל איזה מאעכר שיתקע את הפרויקט, המדינה תיתן לו גיבוי ותחתים את הדיירים". כך הכריז היום (שלישי) שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, במפגש מקצועי שערכה בתל אביב מועצת המנהלים של ענף הבנייה בנושא התחדשות עירונית.
"הנחיתי את ראש הרשות להתחדשות עירונית, חיים אביטן, לפעול לכך שבכל מה שקשור להחתמת דיירים, שנעשה בבלגן גדול, הרשות תטפל", המשיך גלנט, "כיום לוקחים אזרחים ותיקים כשבויים. לכן מי שיקיים את התהליך הזה בכל עיר אלה המנהלות להתחדשות עירונית - שיתנו לאזרח את הגיבוי של מדינת ישראל, שידע שיש מאחוריו את היכולת לבוא ולתבוע".
לדבריו ,"נושא החתמת הדיירים בפרויקטים של התחדשות עירונית היה ועודנו פרוץ מאוד. כתוצאה מכך, דיירים רבים, ברובם קשישים, נפגעו מחוזים דרקוניים עליהם הוחתמו, ללא ליווי משפטי מתאים וללא הכוונה של גורם מקצועי. יזמים רבים מבטיחים לדיירים הבטחות שווא, וגורמים עוגמת נפש רבה. לרוב ההחתמה מלווה בלחצים רבים".
"הכלי של מנהלות להתחדשות עירונית לא היה קודם"
במפגש המקצועי דנו המשתתפים בקונפליקט שנוצר בין ממשלת ישראל וראשי הרשויות בכל הקשור לקידום פרויקטים של התחדשות עירונית וההשפעה על הפעילים בענף ועל תושבי הערים. בין היתר, לקחו בו חלק מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, חגי רזניק; ראש עיריית רעננה הנכנס, איתן גינזבורג; ראש עיריית רמת גן, ישראל זינגר; ראש עיריית פתח תקווה, יצחק ברוורמן; ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק; ראש עיריית יהוד-מונוסון, יעלה מקליס; ראש עיריית קריית אונו, ישראל גל; וכן יזמים ומנכ"לי החברות הגדולות בענף ההתחדשות העירונית.
ראש הרשות להתחדשות עירונית אביטן חיזק את דבריו של גלנט. "הכלי של מנהלות להתחדשות עירונית ברחבי המדינה לא היה קודם וכעת ישמש מקור למאגר מידע וסיוע", אמר, "ישבנו עם 30 ראשי ערים ברחבי הארץ. לאחר הסיורים המקצועיים ובחינת המצב, הגענו להחלטה שרמת גן היא העיר שמסוגלת לספק היתרי בנייה". אביטן התייחס להסכם הגג הראשון בנושא התחדשות עירונית שנחתם לאחרונה ברמת גן כפיילוט. "אני מקבל שיחות מראשי רשויות שרוצים שאגיע, ואני מגיע, כדי לקדם את התהליך", הבהיר.
ישראל זינגר, ראש עיריית רמת גן, אמר במפגש כי "אני שמח שהפיילוט הראשון אצלנו". הוא הדגיש כי "העיר לא תיכנס לגירעון, מינהלות ההתחדשות לא יוסיפו בירוקרטיה - הן לא רגולטור נוסף. עם זריקת המרץ הכספית של הרשות, אנחנו יכולים להגביר את קצב בנייה. אף אחד לא עושה טובה לעיר רמת גן, יש אינטרס משותף כי המדינה רוצה עוד יחידות דיור. אזורי הביקוש הם במרכז - אם יהיו פה יותר היתרי בנייה, זה מה שיוריד את מחירי הדיור".
רוני בריק, נשיא התאחדות בוני הארץ, שפתח את המפגש לא הסתיר את הביקורת כלפי התנהלות הממשלה בכל הנוגע להתחדשות עירונית. "יזמנו את הדיון כי אנחנו מזהים מצב שבו הממשלה שולטת בקרקע באמצעות קבינט הדיור, גורמת לביקושים כבושים, וגורמת לציבור רוכשי הדירות לשבת על הגדר", טען, "בסופו של יום, אם הממשלה תמשיך במדיניות הזאת - היא תביא במו ידיה את משבר הדיור הקשה ביותר שהיה פה. בשטח אנחנו נמצאים באי ודאות גדולה. אנחנו יודעים על מאמצי הממשלה לקדם פרויקטי התחדשות עירונית, ואנחנו שותפים לדעה שזו הדרך להגדלת היצע הדיור, אבל ההתקדמות איטית".
בריק הוסיף כי "כיום יש 7,600 יחידות דיור שבנייתן החלה בהתחדשות עירונית, כאין וכאפס לעומת הפוטנציאל. על פי ההערכות שלנו, יש פוטנציאל של 900 אלף דירות להתחדשות בישראל. בקצב הזה של ההתקדמות יקח לנו בין 100-120 שנה לחדש את המדינה, אם נעמוד בקצב של 8,000 יחידות. אין לנו את הזמן הזה - האוכלוסייה נמצאת במגמת צמיחה. יש לסייע לראשי ערים שרוצים התחדשות עירונית, במיוחד על קו השבר הסורי-אפריקאי. ניוד זכויות, נקודות זיכוי לקבלנים שיפעלו בפריפריה, עושים את זה בכל העולם, ולא ברור למה אנחנו משלבים ידיים ומחכים לאסון שיבוא".
"המדינה מצפה שנשלש את כמות התושבים בלי לפנות שטחים לטובת צרכיהם"
גם ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, מתח ביקורת על התנהלות הממשלה ואמר כי "תוכנית המתאר החדשה של גבעתיים מדברת בעיקר על מתחמי פינוי בינוי, שיפנו חצי מהשטח לטובת תשתיות לציבור, נוכח הצפיפות של גבעתיים. ברור לכולם וגם לי, כי כל עוד התושבים באזורי הביקוש יקבלו מהמדינה את המתנה הזו שנקראת תמ"א, שלא מביאה בחשבון את הצרכים של העיר, לא נצליח לקדם תוכניות פינוי בינוי, פשוט כי התושבים מבינים שלתוכניות כאלה הם ימתינו 10, 15 ו-20 שנה. המדינה מצפה מראשי העיר לשלש את כמות התושבים, מבלי לפנות שטחים לטובת צרכיהם. זו לא התחדשות עירונית, זה לקחת עיר איכותית ולהרוס אותה. בלי שינוי מדיניות התמ"א ובלי כסף מהמדינה לפיתוח תשתיות, לא נוכל לקדם התחדשות עירונית אמיתית".
עו"ד איתן גינצבורג, ראש עיריית רעננה, הוסיף כי "הפקנו ברעננה תוכנית מתאר ראשונה, שם מסומן באופן ברור איפה ומה אפשר לקדם. האתגר של התוכנית שלנו היא ליצור מלאי דירות בעיר בנויה. הכי קל לתכנן על שטחים פתוחים. זה יוצר בעיות, חניה, תנועה, לא רק בגלל ההתחדשות העירונית. היום אין משפחה שאין לה 2-3 כלי רכב. לכן אנחנו על זה. אנחנו לא מבקשים סיוע מהמדינה, אנחנו לוקחים אחריות ועושים בעצמנו. מתוך מדיניות ברורה ושקולה".
ראש עיריית קריית אונו, ישראל גל, ציין כי "צריכים לחשוב במארג אחד כולל. על המדינה להשקיע יותר בתחבורה, לתת כסף לראשי הרשויות להכנסת אנשי מקצוע שיטפלו בנושא. החסם העיקרי - לעבור מסע תלאות בירוקרטי של המדינה, ועדות מחוזיות, רשות מקרקעי ישראל וכו'. צריכים לפשט את התהליכים. אי אפשר להילחם מול הקבלנים, המתנגדים, הרצונות של התושבים, ובסוף ללכת לוועדות התכנון. צריך לפשט את הכל. תפקיד ראש הרשות, לדאוג שערך הנכסים של הדיירים שלהם ישמר ויעלה, ואני מאמין בהתחדשות".
גם ראש עיריית פתח תקווה, יצחק ברוורמן, אמר כי "אני נגד התחדשות ללא תכנון, ללא תשתיות ללא השקעה. לא שמעתי שמדברים על איכות הדיירים שיגורו בדירות החדשות שרוצים. כשאני צריך בפתח תקווה לעשות פינוי בינוי, לשכונה קיימת, לפני ההתחדשות - חוסר של 50 דונם. רוצים עשרות אלפי יחידות, איך יחזיקו אח"כ את השירותים לדירות".