(בווידאו: כל מה שרציתם לדעת על פרויקט דירה להשכיר)
ועדת הפנים של הכנסת, בראשות ח"כ יואב קיש, האריכה היום (ראשון) את הוראת השעה לקידום בנייה במתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) בשנה נוספת, כך שתוקפה עכשיו הוא עד אוגוסט 2019. 9 ח"כים הצביעו בעד הארכת הצו ו-2 נגד.
הוועדה החליטה על ההארכה, לאחר שהמשלה הגישה לוועדה נוסח הסדר, לפיו החוק ייושם בהתאם למספר כללים. בין היתר הוחלט כי תתקיים הידברות עם הרשויות המקומיות שבתחומן המתחם, לפחות שבועיים לפני ההכרזה, כך שעמדתן תוצג בפני חברי קבינט הדיור; וכן הוחלט כי תהיה התאמה לתוכניות מתאר ארציות ולתוכניות מתאר מחוזיות, כך שהותמ"ל תפעל ככל הניתן בהתאמה לתכנון הארצי והמחוזי.
ח"כ קיש אמר עם קבלת ההחלטה כי "זה שצריך ותמ"ל אני משוכנע, עם התיקונים הנדרשים. לכן דרשנו לציין שהדברים ייעשו בשיקול דעת, במקרים בהם אין התאמה לתכנון המחוזי. במקרים שבהם תוכניות הותמ"ל אינן עומדות בסתירה לתכנון המחוזי, בוודאי שהותמ"ל הוא כלי חשוב, שמגביר תחרותיות ותמרץ מאד גם את עבודת הוועדות המחוזיות".
ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, בירך על ההחלטה וציין כי "הותמ"ל הוא שמחת עניים ליישובים הערביים. אנו תומכים בהארכת התוקף. הותמ"ל מאד נחוץ לאוכלוסייה הערבית". יאיר רביבו, ראש עיריית לוד, הוסיף: "יש לנו 20 אלף יחידות דיור בקנה. הותמ"ל מוכיח שאפשר גם אחרת. אתה מסיים יום עבודה כראש עיר ומבין שלא התקדמת בכלל. תמיד אומרים רק למה אי אפשר. הותמ"ל אינו גוף דורסני. הוא יצר לו"ז ברור לקבלת החלטות. ללא הוודאות הזו אי אפשר לעשות מהפכה. הם יודעים לגבור על התמ"מ. זהו צוות מקצועי מהטובים בארץ".
בהתאחדות בוני הארץ בירכו על ההחלטה ומסרו: "פעילות הוועדה היא קריטית בעת משבר הדיור בו אנו נמצאים. הותמ"ל היא יחידת חיזוק מהותית במאבק להגדלת היצע הדירות בישראל והגברת קצב התכנון והביצוע. עם יותר מ-100 אלף יחידות דיור שאושרו בוועדה מתחילת פעילותה לפני 3 שנים, אין ספק שהוועדה הכרחית כחלק מהצעדים שהממשלה מבצעת לפתרון משבר הדיור".
המתנגדים: "מעמיסים על המערכת התכנונית"
למרות הגיבוי מצד חלק מחברי הכנסת, ראשי העיר והקבלנים, לא מעטים הביעו התנגדות נחרצת למהלך. איציק ברוורמן, ראש עיריית פתח תקווה, מתח ביקורת על התנהלות הותמ"ל בדיון וטען: "במקומות שזה עובד אני שמח, אבל במקומות שתהיה בכיה לדורות, חייבים להגיע להבנה". רועי סער, חבר ועד כפר סירקין, הביע תמיכה בברוורמן ואמר: "אני לא מומחה גדול לתכנון ובנייה, אבל לא ייתכן שלגוף דורסני כמו הותמ"ל לא יהיו חסמים ובלמים".
אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור, התייחס להתנגדות: "למועצות האזוריות יש בעיה. אנחנו נצטרך לקחת שטחים. בסוף צריך להביא זוגות צעירים למקומות שהם יכולים לגור שם. את התוכניות של דרום סירקין-דרום השרון נעביר לבקשת יו"ר הוועדה לוועדה המחוזית. לתוכניות של פתח תקווה נצרף גם התחדשות עירונית", ציין.
בארגונים הירוקים, שמתנגדים גם הם לקידום הותמ"ל, מיהרו להגיב. מהחברה להגנת הטבע נמסר: "התחושה היא שכל מה שמעניין את הממשלה זה להגיע לבחירות הבאות, יהיו מתי שיהיו, עם מספרים מנופחים וכביכול הישגים, ולא באמת לפעול לקידום בניית יחידות דיור למגורים. ב-3.5 שנות פעילות הוועדה, לא נבנתה ולו יחידת דיור אחת, וכל מה שאושר עד כה נשאר על הנייר בלבד. אז במקום לנסות פתרונות אמיתיים למצוקת הדיור, ממשיכים להעמיס על המערכת התכנונית עוד ועוד ולגרום יותר נזק, מאשר תועלת".
גם בתנועת המושבים מחו על ההחלטה. היועץ המשפטי לתנועה וי"ר אגף קרקעות, עו"ד עמית יפרח, מסר: "אנו התנגדנו ומתנגדים להארכת הותמ"ל. הגיע הזמן שמדינת ישראל תתעשת, תעצור ותבחן את ההליך הדורסני והבלתי חוקתי, שפוגע קשה בקרקעות חקלאיות ובשטחים פתוחים".
במטה המאבק לבינוי שפוי הוסיפו כי "כמו בעולם שלישי, ותוך נתק טוטאלי מהמלצות האקדמיה, מהמלצות משרד הפנים, החקלאות והגנת הסביבה, הצביעה היום ועדת הפנים של הכנסת על הרס העתיד הפיזי התכנוני והחקלאי של מדינת ישראל".
ואילו עמיר ריטוב, יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש מועצת לב השרון, טען כי "ההחלטה המצערת שהתקבלה היום, להאריך הוראת שעה דורסנית, למרות ההתנגדויות הרבות והפגיעה העצומה בטבע, במרכזי הערים, בחקלאים ובחקלאות ובביטחון התזונתי - היא מכה קשה לתכנון השפוי בישראל. גם מרכז השלטון המקומי, גם פורום ה-15 וגם מרכז המועצות האזוריות התנגדו להארכת החוק, והציגו נתונים ברורים על חוסר היעילות והמקצועיות של הותמ"ל, לצד היותה כלי לא דמוקרטי אשר מייצר רק דירות 'על הנייר'".
גם מזכ"ל האיחוד החקלאי, דודו קוכמן, הבהיר כי הוא מתנגד להחלטה. "זה לא באמת מחסור בדיור אלא הרצון לחסל את ישובי המרחב הכפרי", טען, "במקום להשקיע בהסדרת התוכניות התקפות הקיימות, שבגינן ניתן ליצר כמיליון יחידות דיור, ממשלת ישראל מחפשת את הפתרון מתחת לפנס - תוך רמיסת מוסדות התכנון ופגיעה אנושה בשטחים הפתוחים והחקלאים; וכן פגיעה באיכות חייהם של עשרות אלפי משפחות שיפגעו מהיעדר תשתיות תחבורה".