(בווידאו: סרטון הדמיה של עיר הבה"דים)
בנגב תולים תקווה רבות בכך שמעבר בסיסי צה"ל ישפר בצורה ניכרת את איכות החיים בפריפריה הדרומית; אולם מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מעריך כי בניגוד לציפיות - למהלך יהיו השלכות שוליות בלבד על תושבי האזור מבחינה חברתית וכלכלית.
המחקר הוזמן על ידי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, ונערך בהובלת פרופ' נורית אלפסי מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב יחד עם חוקרים ממרכז מחקר ים המלח והערבה ומאוניברסיטת אריאל. לדברי החוקרים, הוא מראה כיצד הפרויקט הלאומי של העברת בסיסי צה"ל לדרום, שמטרתו לחזק ולפתח את כלל המרחב, ישפיע מעט מאוד על תושבי הנגב.
נקודת המוצא של המחקר בשלב ראשון היא כי בכל התחומים, בין היתר תחבורה, בריאות, חינוך ודיור, קיימים פערים מתמשכים בין אזור הנגב לבין מרכז הארץ; ואף שקיימת מגמת שיפור בחלק ניכר מהתחומים - היא מתקיימת גם במרכז הארץ, כך שהפערים נשמרים כל העת.
מסקר שנערך במסגרת המחקר בקרב 407 נשאלים, עולה כי אזור הנגב כולו סובל, בנקודת הזמן הנוכחית, מדימוי ירוד בקרב האוכלוסייה בישראל. כך שלטענת החוקרים, גם אם ימשכו לאזור תושבים חדשים ממרכז הארץ - "אלו יצטרכו לקחת בחשבון את הדימוי השלילי שסביר להניח שידבק גם בהם".
"ההסתגרות של הבסיסים מהסביבה יצמצמו את ההשפעות הכלכליות"
בהמשך בחנו החוקרים את השפעות המעבר על האוכלוסייה במגוון תחומים, ומצאו כי קיים פער גדול בין הרצוי למצוי. כך למשל, בתחום התחבורה, תוצאות הניתוח מראות כי אכלוס עיר הבה"דים השפיע על מערכת התחבורה הציבורית הנוגעת ישירות למשרתים, אך כמעט ולא עבר ל"מעגל השני" של האוכלוסייה האזרחית.
עוד עולה מהמחקר כי הבסיסים תוכננו בצורה של התבדלות מרחבית משיקולים ביטחוניים וסביבתיים, ומרבית השירותים ניתנים לחיילים בתוכם. לכן האינטראקציה של הצבא עם הערים במרחב היא מועטה ביותר. "אנו צופים כי ההסתגרות המרחבית והבידוד המוחלט של הבסיסים מהסביבה, יצמצמו את ההשפעות הכלכליות, החברתיות והתדמיתיות שלהם, ואת התרומה האפשרית של הפעילות הערה המתקיימת בתוכם למרחב העירוני הקיים", כותבים עורכי המחקר.
החוקרים קובעים כי משיכת אוכלוסייה חזקה לדרום לא תחזק את האזור. "מעברם הצפוי של מעט מאנשי הקבע צפוי אף הוא להיות סגרגטיבי, לשכונות ייעודיות, לפרברים היוקרתיים של הנגב או ליישובים שיוקמו עבורם", הם כותבים. מבחינת האוכלוסייה הבדואית, נמצא כי "בהתאם לקיפאון במגעים שעורכת המדינה להסדרת ההתיישבות של החברה הבדואית בנגב, גם מעבר בסיסי צה"ל לא הביא לשינוי במצב הקיים".
במחקר נכתב עוד כי "גם כאשר הוחל לאחרונה בפעולות פיתוח לטובת הנגב, הן נעשו רק בשל מעבר בסיסי הצבא. כך למשל, בתחום החינוך יזמה מנהלת מעבר צה"ל לנגב, הפועלת במשרד הביטחון הבאה של מספר מיזמי חינוך, אך למעשה מדובר בתוכניות חינוכיות הפועלות כבר במשך שנים במרכז הארץ".
החדשות הטובות: סוגיה סביבתית כואבת קיבלה מענה
"בתחום הסביבתי, כתוצאה ממעבר הצבא, נפתרה סוגיה סביבתית כואבת שעד אז לא ניתן לה מענה", מספקים עורכי המחקר מעט חדשות טובות, "אזור התעשייה המזהם ביותר במדינת ישראל, נאות חובב, הפך לפארק תעשייה מודרני, הפועל על פי אמות מידה סביבתיות מחמירות". כמו כן, התקבלה החלטה על הקמת בית חולים נוסף בבאר שבע. אלא שלטענת החוקרים, "פעולות אלו ואחרות מדגישות את ההשקעה הנמוכה של המדינה במרחב, ואת ההיתלות במעבר בסיסי צה"ל כתמריץ להענקת שירותים ראויים".
לדברי פרופ' אלפסי, "המחקר שלנו הוא אחד מתוך 3 מחקרים שפעלו בנפרד, אך הגיעו למסקנות דומות - מעבר צה"ל דרומה הוא טיפה בים, שהולכת להיבלע בשלולית רדודה שקיימת כאן. הראנו במחקר שבמשך שנים, המדינה מזניחה מבחינת ממשלתית את הנגב, והשיח לפיו מהלך העברת בסיסי צה"ל לדרום יקדם את הערים בנגב מבחינת חינוך, מדע, רמת השירותים מיתוג ועוד, למעשה אין לו על מה להתבסס. אמנם נעשות פעולות שהן מצוינות עבור צה"ל, אבל אלו לא בהכרח משנות את המציאות עבור תושבי הנגב. גם כשנעשות פעולות בעלות סיכוי להיטיב עם אזרחי האזור, הן מדגישות את העדר תפקוד המדינה עד היום ומהוות טיפה בים לעומת הפערים העצומים".
במחקר השתתפו פרופ' הלל בר גרא, ד"ר מוזיקנט אורן, ד"ר יודן רופא, ד"ר אשר וטורי, ד"ר יהושע שמידט, וכן תלמידי המחקר קרן אהרון, יונתן יריחימוביץ ואסף הררי. הממצאים המלאים יוצגו בכנס "אתגרי העירוניות במעבר יחידות צהל לנגב", בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון ומכון מנדל למנהיגות שיתקיים ביום חמישי הקרוב בבאר שבע.