(בווידאו: רשויות יהודיות יוותרו על ארנונה מבסיסי צה"ל למען רשויות ערביות)
השנה האזרחית החדשה בפתח והארנונה שאנחנו משלמים צפויה לעלות - הפעם בשיעור של 2.83%. לחלק ממשלמי הארנונה העלייה תהייה אף גבוהה יותר.
בתחילת השנה עולה שיעור הארנונה אוטומטית בהתאם לשני מדדים: מדד השכר בשירות הציבורי ומדד המחירים לצרכן. משרד הפנים, המפקח ומאשר את שיעורי הארנונה, מעלה בכל שנה את הארנונה בשעור השווה למחצית העלייה בשני מדדים אלה.
מדד המחירים לצרכן עלה השנה בשיעור של 0.7% ולכן תרם 0.35% להתייקרות. את עיקר ההתייקרות תרמה עליית השכר של העובדים בשירות הציבורי - השכר בשירות הציבורי עולה בקצב מהיר מהשכר בסקטור הפרטי והממשלה שואבת כך את תוספות השכר הנדיבות.
הנוסחה מבטיחה לרשויות המקומיות פיצוי רק על חלק מהתיקרויות השכר והעלויות האחרות. את היתרה הן צריכות להשלים באמצעים אחרים, כמו שיפור הגבייה והתייעלות בשירותים שהן מספקות. התיעלות היא משימה קשה הכרוכה לעתים בפיטורים ואימוץ טכנולוגיות חדשות. העמקת הגבייה עלולה לעמת את ראשי הרשויות עם הבוחרים.
לטובת ראשי הרשויות המתקשים לייעל את השירות לאזרח נפתח מסלול מיוחד המאפשר להם להעלות את הארנונה מעבר להתייקרות הכללית. במסגרת המסלול המיוחד מחלק משרד הפנים לרשויות היתרים להעלאות החורגות מהעלייה הממוצעת. מדי שנה מתייצבות עשרות רשויות מקומיות בתור ומגישות בקשות להעלאות חריגות של שיעורי הארנונה. רוב הבקשות לארנונה אינן גורפות והן מתייחסות למגזרים מסוימים. ברוב המקרים מבקשות הרשויות להגדיל את הארנונה על העסקים ולהפחית את המסים למשקי הבית.
לא פחות מ-55 רשויות מקומיות התייצבו השנה בדרישה להעלאת תעריפי ארנונה. בין הרשויות הגדולות המבקשות להעמיס עול נוסף על תושביהן נמנות חיפה, המבקשת לייקר את הארנונה על עסקים בעיר ב-10%, נתניה וראש העין.
במהלך השבועות הקרובים צפוי משרד הפנים לבחון ולהשיב על הפניות לשינויים בתעריפי הארנונה. אבל בינתיים כבר החלו הרשויות לשלוח את חשבונות הארנונה לשנה האזרחית החדשה. מי שישלם את מלוא התשלום מראש, עשוי לקבל בהמשך דרישה לתשלום נוסף. ברי מזל עשויים לקבל גם זיכוי על תשלום יתר.
מהי ארנונה ואיך אפשר לשלם פחות
הארנונה היא מס עירוני המוטל על ידי העיריה ונועד לממן את השירותים העירוניים כמו פינוי אשפה, חינוך תחזוקת גנים ציבוריים, ניקיון רחובות, תאורת רחוב ועוד. העיריה גובה ארנונה מכל דירה בתחום שיפוטה, משרדים, שטחי קרקע לא בנויים ואפילו שלטי פרסום המודבקים על רכב הנוסע בתחומי הרשות המקומית.
גובה המס מוטל בהתאם לגודל הנכס במטרים רבועים, הסיווג שהוא מקבל בהתאם לחלוקה העירונית והשימוש שנעשה בו (למסחר, תעשיה, מגורים, מלונאות בנקאות וכו). את מס הארנונה הכבד ביותר, אגב, משלמים הבנקים: בערך פי 12 למטר מרובע בהשוואה לארנונה למגורים. זו רק אחת הסיבות לכך שסניפי הבנקים הולכים ונעלמים מחוצות הערים.
בניגוד למס הכנסה, תשלום הארנונה אינו תלוי בהכנסת המשלם ולכן היא אינה נחשבת למס פרוגרסיבי. בניסיון לתקן מעט את המעוות הוחלט על מנגנון סבוך של הנחות. חלק מההנחות ניתנות אוטומטית לאזרחים ותיקים או מקבלי גמלאות. רשימת הזכאים ארוכה וכוללת נכים, ניצולי שואה, אסירי ציון, חיילים בסדיר, נפגעי פעולות איבה, עולים בשנתם הראשונה בארץ, הורים לחיילים הנתמכים על ידי החייל ועוד.
בנוסף לכך ניתן להגיש לרשות המקומית בקשות מיוחדות להנחה על בסיס מצב אישי. גם למי שאינם זכאים כדאי לברר מידי פעם אם הם משלמים את המס הנכון: יש לבדוק ששטח הדירה המצוין בחשבון הארנונה נכון. קיימת גם הנחה בארנונה בשיעור המגיע ל-100% למי שקיבל דירה חלופית במסגרת פרוייקט של פינוי-בינוי.
ההנחות בארנונה ממומנות על ידי הרשות המקומית, ובעצם על ידי משלמי הארנונה עצמם. כך קורה למשל שמסי הארנונה בירושלים, למשל, גבוהים יחסית. משלמי הארנונה שאינם זכאים לפטור צריכים לממן את השירותים לכרבע מתושבי העיר שאינם משלמים ארנונה או זוכים לפטור חלקי מתשלום. לכן, בכל פעם שמישהו מקבל הנחה בארנונה, יש תמיד מישהו שמשלם יותר.