הרצון לשנות ולשפץ את ביתנו כולל לא פעם עבודות הרחבה. הצורך להרחיב את הבית מתעורר במקרים בהם המשפחה גדלה ויש צורך בחללים נוספים. הרחבת הבית תביא את היושבים בו ליהנות מהפוטנציאל הגלום בו. בנוסף הרחבה כזו תעלה את ערכו של הבית. עם זאת, הרחבת הבית מחייבת על פי חוק קבלת היתר בנייה אותו מעניקה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. קבלת היתר כוללת מספר שלבים ונחשבת להליך מורכב.
על פי התקנות, את הגשת הבקשה להיתר בנייה חייב לערוך אחד מהשלושה: אדריכל, מהנדס מבנים או הנדסאי בניין. במסגרת הבקשה להיתר, יש לכלול פרטים הנוגעים בהגדרת שימוש המבנה בו תתבצע ההרחבה, החומרים בהם ייעשה שימוש על ידי אנשי המקצוע, חישוב אחוזי בנייה, שטח הבנייה והבקשות להקלות.
מבחינת נספחים לבקשה, חשוב לצרף מסמך המאשר בעלות המרחיב על הנכס. במקרים ובהם מדובר על בית פרטי ישנה אפשרות לצרף נסח טאבו או אישור זכויות מרשות מקרקעי ישראל או החברה המשכנת. בבעלות נכס של בית משותף ניתן לצרף נסח רישום מרוכז של הבית המשותף. חשוב כמובן להוציא אישורי בעלות על הנכס בסמוך ככל האפשר לתאריך הגשת הבקשה.
העיכוב שממנו תרצו להימנע
לאחר שהוגשה הבקשה להיתר בנייה, מתקיימת בדיקה ראשונית חשובה - אשר בוחנת האם הבקשה מכילה את מלוא המסמכים הדרושים. במקרה שחסרים מסמכים, נשלחת בקשה חזרה עם רשימת מסמכים שיש להשלים. הגשת הבקשה מבלי שנבדקו שלמות המסמכים תביא לעיכוב משמעותי בקבלת ההיתר - עיכוב שממנו נרצה כמובן להימנע.
לאחר שעברנו בהצלחה את שלב הבדיקה המקדמית של המסמכים, ייקבע גובה המקדמה שעל מבקש הבקשה לשלם. לאחר ביצוע תשלום המקדמה עוברת הבקשה לשולחנו של מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. כשהבקשה להיתר מגיעה לשולחנו, על המהנדס לבחון לעומק האם היא עומדת בכל התקנות ודרישות החוק.
במסגרת בדיקתו רשאי המהנדס לפנות אל מבקש ההיתר לצורך הבהרות הנוגעות לתוכן הבקשה. עמידה בתקנות ודרישות החוק תוביל את הבקשה לדיון בוועדה המקומית יחד עם המלצות המהנדס. במקרים בהם מחליט המהנדס שהבקשה אינה עומדת בכל התקנות ודרישות החוק, זו תוחזר למבקש עם פירוט אודות התיקונים וההשלמות שעל פיהם יש לפעול.
אפשר להגיש התנגדויות
בקשה להיתר בנייה הכוללת בתוכה בקשה להקלה בבנייה מעבר לכללים הרגילים, דורשת פרסומה בשלושה עיתונים, כששניים מהם בתפוצה ארצית והעיתון הנוסף הוא במקומון היוצא פעם בשבוע. בישובים ערביים או בכאלו בהם חיים אזרחים רבים דוברי ערבית, על הבקשה להיות מפורסמת גם בשפה הערבית בעיתון המיועד לאוכלוסייה זו. מעבר לדרישת פרסום הבקשה להקלה על גבי עיתונים, על המבקש לשלוח את נוסח ההקלה בדואר רשום לכל המגרשים הגובלים עם המבנה המדובר. בנוסף, על המבקש להציב שלט בולט בחזית המבנה.
עם פרסום הבקשה ובה הבקשה להקלה, מתאפשר לכל מי שרואה עצמו נפגע מבקשת ההרחבה להגיש התנגדויות בתוך שבועיים מהיום בו היה התאריך האחרון לפרסום הבקשה. על החלטת הוועדה המקומית קיימת זכות ערעור של 30 יום מרגע החלטתה. ההתנגדויות לבקשה יישמעו במסגרת וועדה לשמיעת התנגדויות. במקרים בהם לא הוגשו התנגדויות עוברת הבקשה לדיון ברשות הרישוי.
בקשה לכל היתר בנייה שונה האחת מהשנייה. אי לכך, התנאים לקבלת כל היתר שונים והם נקבעים ותלויים באופי והיקף פרויקט ההרחבה. קבלת האישורים ממנהל מקרקעי ישראל, כיבוי אש ופיקוד העורף הם הבסיס לקבלת האישור המיוחל להיתר הבנייה.
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תיידע על החלטה חיובית ומתן אישור להיתר הבנייה את המבקש במכתב בו יפורטו גם האגרות וההיטלים שעליו לשלם. לאחר שילום האגרות וההיטלים יונפק למבקש היתר בנייה התקף לשלוש שנים בלבד. אם נדחתה הבקשה להיתר, רשאי המבקש להגיש ערר בתוך 30 ימים ממועד קבלת הדחייה. בערר על המבקש לנמק ואף להציג אישורים המגבים את טענותיו. שלב זה של ערר הינו קריטי וקיימת חשיבות רבה בשימוש בשירותיו של עורך דין מתחום המקרקעין. שימוש בעורך הדין יכול להביא את הוועדה לחזור בה מהודעת הדחייה ולאשר בסופו של דבר את הבקשה להיתר הבנייה.
הליך בקשת היתר בנייה דורש בראש ובראשונה הגשת בקשה דרך איש מקצוע. מעבר לדרישה מחייבת זו רצוי ומומלץ כי לאורך כל תהליך הבקשה יטפל ויעקוב עורך דין המכיר ועוסק בתחום המקרקעין. בדיקתו וליוויו של עורך הדין בעניין הבקשה להיתר עשוייה להפוך את הבקשה לקצרה ומטיבה תוך הימנעות ממהמורות בהן ייתכן והיינו נתקלים אם הייתה הבקשה מוגשת לבד.
הכותבת היא עורכת דין העוסקת בתחום המקרקעין