פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      כך תזהו עסקאות נדל"ן החשודות בהלבנת הון

      שימוש בעיקר במזומן או בצ'קים מוסבים, שימוש באנשי קש ועוד. בניסיון לאתר מלביני הון בשוק הנדל"ן פרסמה הרשות למלחמה בהלבנת הון רשימת סימנים מחשידים

      שוטרים מציגים שטרות מזויפים בסך 836 אלף דולרים שנתפסו בלימה, פרו (רויטרס)
      כסף מזומן (צילום אילוסטרציה: רויטרס)

      בענף הנדל"ן קל להעלים מסים. כך קובע מסמך שפרסמה הרשות למלחמה בהלבנת הון. לטענת הרשות, עליית מחירי הדירות מגבירה את הפיתוי להשתמש בשוק הנדל"ן כאמצעי להלבנת הון, כלומר, הסתרת הכנסות שלא שולם עליהן מס כחוק. ברשות רואים בבנקים ובנותני האשראי שותף למלחמה בהון השחור. לבנק יש אינטרס בגילוי מוקדם של הלבנות ההון מכיוון שגילוי מאוחר של מעלימי המס המשתמשים בשוק הנדל"ן כדי להעלים את ההון השחור עשוי לסבך את הבנק בחקירה הפלילית ובעיקר לגרום לקושי לגבות את חובו.

      אחת הדרכים המעניינות להלבנת הון המתוארות במסמך היא באמצעות משכנתא: במקום להשתמש בהון השחור באופן ישיר לרכישת דירה, רוכש העבריין את הדירה באמצעות כספי משכנתא, ואינו מעורר בכך שאלות מיותרות על מקור הכסף. בהון השחור הוא משתמש כדי להחזיר את המשכנתא.

      לקריאה נוספת:
      תוכנית הבנייה במתחם אפולוניה בהרצליה חוזרת לשולחן הדיונים
      יזם הנדל"ן גיא מונסונגו מואשם במרמה ועבירות מס במיליוני שקלים
      הצצה ראשונה לדירות מחיר למשתכן שיימסרו בקרוב בעפולה

      בניסיון לסתום פרצות פרסמה הרשות להלבנת הון שורה של סימנים שיכולים לסייע לבנקאים למנוע הלבנת הון והעברות כסף בלתי חוקיות, ובמקביל לשפר את יכולתה של רשות המסים לגבות ממשקיעי הנדל"ן את המס המגיע לקופת הציבור. צריך רק לקוות שמסמכים מסוג זה אינם מסייעים לעבריינים לשכלול השיטות להתחמקות ממס.

      הרשות מזהירה את הבנקאים ונותני האשראי לעסקאות נדל"ן לשים לב לשימוש באנשי קש - אנשים בלתי מוכרים שאינם קשורים באמת לעסקי הנדל"ן, אך שעסקאות והעברות כספים בהיקף גדול רשומות על שמם במטרה להסתיר את היקף פעילותם של מי שבאמת אחראים לעסקאות וגורפים את הרווחים. האמצעים המתוארים במסמך מגוונים מאד: שימוש ברישום חברות בעלות מבנה בלתי ברור, העברות כספים והחזרי הלוואות באמצעות צדדים לא מוכרים ולא מעורבים כמו חלפני כספים, ביצוע עסקות נדל"ן במחירים בלתי סבירים, נמוכים מידי או גבוהים בהרבה ממחירי השוק ועוד.

      מגדלים באר שבע (ראובן קסטרו)
      בשנה האחרונה ירדה מאד פעילותם של המשקיעים בנדל"ן בישראל (צילום: ראובן קסטרו)

      להיזהר ממשקיעים תושבי חוץ

      הרשות מורה לבנקאים גם לנקוט זהירות בעסקאות עם תושבי חוץ המבקשים להשקיע בנדל"ן בישראל. יש לשים לב למשקיעים שזיקתם לישראל אינה ברורה (ככל הנראה הכוונה ללא-יהודים) ומשקיעים המגיעים ממדינות שאינם משתפות פעולה עם ההסכמים הבינלאומיים למניעת הלבנת הון.

      הסימנים שצריכים לעורר חשד לעסקה בהון שחור הם רבים, וחלקם מוכרים יפה לכל מי שהזמין לביתו נותן שירות והתבקש לשלם רק במזומן או בצ'ק מוסב ("לפקודת עצמי"):

      1. שימוש נרחב במזומן, כתחליף להעברות בנקאיות שקל לעקוב אחריהן.

      2. תשלום בצ'קים משוכים על צד שלישי (צ'קים מוסבים שמי שחתום עליהם אינו מעורב בעסקה ויתכן שאינו יודע עליה).

      3. תשלום שמגיע מנותן שירותי מטבע (חלפן כספים) ללא הסבר כלכלי.

      4. העברת תשלומים למדינות המוגדרות ב"סיכון". מדובר במדינות שאינן מקיימות את הכללים הבינלאומיים למניעת הלבנת הון, וחלקן גם עוינות לישראל. רשימת המדינות מפורסמת באתר משרד המשפטים ועמן נמנות מדינות כמו אירן, אתיופיה, עירק, לאוס בוסניה והרצגובינה ואתיופיה.

      5. התשלומים מבוצעים בסכומים הנמוכים אך מעט מהרף המחייב את הלקוח להצהיר על מקור הכסף. הסכום החייב בדיווח הוא כ-10,000 דולר.

      6. ריבוי הפקדות במזומן המדווחים כ"דמי שכירות" וסכומי ההפקדות אינם תואמים את ההיקף הכספי בו פועל הלקוח (לרוב קטנים יחסית).

      יצוין שבשנה האחרונה ירדה מאד פעילותם של המשקיעים בנדל"ן בישראל, בעקבות הכוונה להטיל מס על משקיעים מרובי דירות ("דירה שלישית") והעלאת מיסי הרכישה למשקיעים. בעקבות ההכבדות העדיפו משקיעי נדל"ן רבים להעתיק פעילותם לחו"ל ולרכוש דירות ונכסים אחרים במדינות כמו הונגריה ורומניה. הכוח של רשויות המסים לעקוב אחר פעילות הישראלים במדינות אלה מוגבל יותר ויתכן שדווקא מדיניות המיסוי של האוצר גורמת להרחבת האפשרויות העומדות לרשותם של מי שמבקשים לחמוק מתשלום מס כחוק.