מכה לשר האוצר משה כחלון: בית המשפט העליון הודיע הערב (ראשון) על ביטול חוק מס דירה שלישית. בהרכב מורחב של חמישה שופטים, החזיר בג"ץ את החוק שקידם שר האוצר לדיון בוועדת הכספים של הכנסת. זאת אחרי חודשים של אי ודאות בקרב משקיעי הנדל"ן.
השופט נעם סולברג קבע בפסיקתו כי "אין מנוס מלקבוע כי בהליך חקיקתו של מס ריבוי דירות נפל פגם היורד לשורש ההליך". ההחלטה התקבלה בהסכמת נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור; השופטת אסתר חיות והשופט ניל הנדל, נגד דעתו של השופט מני מזוז.
השופט סולברג ציין בהחלטתו כי "הצטברות הנסיבות האופפות את הליך חקיקתו של הסדר המס בשלב הכנתה של הצעת החוק בוועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית, מחייבת את המסקנה שאכן נפל בו פגם היורד לשורש הליך החקיקה".
הוא הוסיף כי "במסגרת זאת, עמד על דוחק הזמנים שבו קיימה ועדת הכספים את הדיון, אשר לא א?פשר לחברי הכנסת ללמוד את הצעת החוק המעודכנת לפרטיה עובר לדיון בוועדה; אווירת החיפזון, הלחץ והבהילות שאפיינה את הדיון בוועדה (כפי שהדבר משתקף בפרוטוקול הדיון); ובשים לב למורכבותו של הסדר מס ריבוי דירות, הסדר שנודעות לו השלכות כלכליות ומשפטיות כבדות משקל, ואשר לא ניתן להידרש אליו בחיפזון וכלאחר יד".
נזכיר כי מס דירה שלישית הוא מס שנתי על בעלי דירות מגורים שבבעלותם שלוש דירות ומעלה, כאשר על פי החלטת הכנסת, אמור לחול מיסוי על כל אחת מהדירות החל מהדירה השלישית; והמס המקסימלי יעמוד על 1% משווי הדירה עד לתקרה של 18 אלף שקל בשנה, שהם 1,500 שקל בחודש.
הממשלה לא תגבה, ככל הנראה, עשרות מיליוני שקלים ששילמה כמענקים לכ-1,000 מוכרי דירה שלישית, שכבר הספיקו למכור את דירותיהם על פי החוק שנפסל. על פי החוק, מי שימכור דירה שלישית ויותר יזכה למענק בגבה מס השבח או עד 85 אלף שקל (הנמוך מביניהם), ובתנאי שמכר את הדירה למי שאין בבעלותו נכס. הנטייה באוצר היא שלא לשוב ולגבות את המענק עקב ביטול החוק, אולם טרם התקבלה החלטה רשמית.
העותרים בתגובה: "החוק שנולד בחטא בוטל"
נגד החוק הוגשו חמש עתירות, בהן נטען כי יש להורות על ביטולו, הן מחמת פגמים שנפלו בהליך חקיקתו, והן מפאת היותו בלתי-חוקתי. בין היתר נטען כי "החוק אושר במחטף והוא צריך להימחק מהיסוד".
ממשרד עוה"ד כהן ערב ושות', שמייצג את בעלי העסקים מהדרום שעתרו נגד החוק, נמסר כי "אנו מברכים על תוצאת פסק הדין. לטעמנו היה בחוק משום עוול למי שחסך והשקיע ממיטב כספו בדירות מגורים על פי המצב החוקי שהיה מקובל עד היום.
"פסק הדין עוסק בליבת העשייה הדמוקרטית במדינת ישראל. אנו גאים בכך שלאזרח הקטן ישנה אפשרות לקבל הגנה מבית המשפט העליון מול השלטון. חשוב לדעת שבמרבית המקרים מדובר בבעלי דירות שאינם בעלי הון רב וזו דרכם הייתה לחסוך לקראת פרישה".
צחי קווטינסקי, מומחה בהשקעות נדל"ן שהגיש גם הוא עתירה נגד החוק, ציין כי "המאבק הציבורי נשא פרי - החוק שנולד בחטא בוטל, ועכשיו אנו מקווים ששוק הנדל"ן יתאושש מההקפאה העמוקה אליו נכנס בעקבות חוסר ההכרעה - תקופה של שלושה חודשים בדיוק.
"מצב זה של חוסר החלטה גרם לזעזוע בשוק הנדל"ן והשפיע בין היתר על זוגות צעירים שרצו לרכוש דירה ראשונה ונמנעו מלעשות זאת, שכן הרגישו שגם אם ירשמו ויזכו בדיור למשתכן - לא יצאו עם רווח מהמהלך משום שהשוק היה אמור להיות מוצף בדירות על ידי משקיעים ואז ירדו המחירים.
"משקיעים ישבו על הגדר ולא מכרו דירותיהם, בציפייה דרוכה להחלטה. משקיעים חדשים נמנעו מלהשקיע וחיפשו הזדמנויות השקעה במדינות אחרות. קבלנים נתקעו עם דירות שלא נמכרות והיו עלולים להיכנס לחובות. אנו מקווים שלא יהיו חקיקות דומות בעתיד, שבסך הכול גורמות לנזק רב ואינם מביאות באמת לירידת מחירים".
בהכנת הידיעה השתתף הדר חורש