סגן וממלא מקום ראש עיריית פתח תקווה, עו"ד איציק דיעי, המקבל שכר ברוטו של כ-36 אלף שקל על תפקידו כסגן, מכהן בתפקידו בעיריית פתח תקווה מזה שלוש וחצי שנים. אולם תחקיר וואלה! נדל"ן חושף כי במקביל, דיעי מכהן ב-12 השנים האחרונות גם כדירקטור בחברת הנדל"ן משה"ב, הבונה מאות יחידות דיור בעיר. בכל הנוגע לתמורה אותה מקבל דיעי על עבודתו כדירקטור בחברה, במשה"ב ציינו בתחילה כי הוא מקבל תמורה בדומה לתמורה של שאר חברי הדירקטוריון בחברה. עם זאת, לאחר פרסום הידיעה, טענו במשה"ב כי נפלה טעות בתגובתם וכי למעשה, משנת 2013 דיעי אינו מקבל כל תמורה בעבור כהונתו בדירקטוריון החברה. כך שבמשך תשע שנים דיעי קיבל תמורה עבור עבודתו כדירקטור, אולם לפני כשלוש שנים, כשהחל לכהן בתפקידיו הבכירים בעירייה - המשיך לעבוד בהתנדבות כדירקטור בחברת הנדל"ן.
בנוסף, משמש דיעי יו"ר מנהל הנדסה בעירייה, המאגד תחתיו את שירותי התכנון, הרישוי והפיקוח על הבנייה בעיר. אולם לוואלה! נדל"ן נודע כי עד לפני מספר חודשים, פעל בתפקידו כסגן ראש עיריית פתח תקווה בשכר, ובמקביל כדירקטור בחברת הנדל"ן שכאמור בונה מאות דירות בפתח תקווה, ללא הסכם ניגוד עניינים. מצב זה נמשך כשלוש שנים, עד שלאחרונה - בעקבות פניות בנושא מצד אמצעי תקשורת - חתם דיעי על הסכם ניגוד עניינים.
הפרויקט של משה"ב: חפירת שטחי החניה החלה לפני אישור מהעירייה
פרויקט המגורים הגדול של חברת משה"ב במתחם נחלים שבשכונת הדר גנים בעיר כולל חמישה בניינים עם כ-310 דירות המיועדות לקהל הדתי-לאומי. אלא שהצצה לאופן שבו נבנה הבניין האחרון בפרויקט, חושף כי חברת משה"ב החלה בחפירת שטחי חניה מוגדלים למגדל, חודשים רבים לפני שאושרו לה תוספות בנייה על ידי הוועדה המקומית. בחברה מודים כי לקחו על עצמם סיכון כלכלי - שכן החלו בחפירות תת קרקעיות יקרות עוד בטרם אושרה להם תוספת בנייה; אולם טוענים שם כי זוהי פרקטיקה מקובלת בענף הבנייה.
התנהלות חברת משה"ב בהקמת הבניין האחרון מעוררת שאלות, גם נוכח העובדה כי שכונת הדר גנים מוגדרת על ידי עיריית פתח תקווה כשכונה הסובלת ממצוקה חמורה של שטחי ציבור ושטחים פתוחים בהיקף של עשרות דונם; וגם כשכונה שסובלת מעומס ופקקים, שצפויים - כך להערכת הגורמים המקצועיים בעירייה - להחריף בשנים הקרובות. לכן, עד כה מדיניות הוועדה הייתה שלא לאשר תוספות של בנייה בשכונה, גם כשמדובר בתוספות מינוריות של מספר דירות.
במציאות שבה מצבן של חברות הבנייה רגיש, ומספר רב של חברות ביצוע קרסו בשל מוסר תשלומים לקוי מצד מזמיני עבודה, מעוררת התנהלותה של משה"ב מספר תהיות הנוגעות לסיכון הכלכלי שהן נטלו לכאורה; בכך שהחלו לבנות עוד טרם התנהל דיון בוועדה בעניינה.
ממסמכים שהגיעו לידי וואלה! נדל"ן עולה כי בינואר 2016 חתמה משה"ב על הסכם עם קבלן מבצע בפרויקט (חזי חברה לבניין והשקעות). במסגרת החוזה בין הצדדים, סוכם על הקמתן של 48 דירות בבניין האחרון בפרויקט. עם זאת, במרץ 2016, כחודשיים בלבד לאחר שנחתם הסכם זה וכתשעה חודשים לפני שהתקיים דיון בנושא בוועדה המקומית, הודיעה משה"ב לקבלן כי ביצעה שינויים בתוכנית הבנייה - וכי במקום 48 דירות, היא מבקשת להקים 58 יחידות דיור ולהגדיל, בהתאם, את שטחי החניה בפרויקט.
הוועדה המקומית החליטה שתוספת הדירות בשכונה אינה אפשרית
שינויים אלה בתוכניות העבודה של החברה, אחת מחברות הנדל"ן הוותיקות בישראל שהקימה עד היום אלפי יחידות דיור, נדרשו על ידה - וזאת מבלי שהיא מציגה היתרי בנייה מעודכנים לקבלן, שהחל, כך על פי הודאתו, בביצוע העבודות.
פרטי החוזה, התאריכים שבהם ביקשה משה"ב לשנות את היקף העבודות וגם בקשותיו של הקבלן לקבל לידיו היתרי בנייה מעודכנים - כל אלה מתועדים במכתב שנשלח על ידי הקבלן למשה"ב, באמצעות משרד עוה"ד גדעון פישר, בנובמבר 2016. המכתב, שהגיע לידי וואלה! נדל"ן, חושף כי השינויים בפרויקט היו ידועים גם למנכ"ל חברת משה"ב, עזרא ערוסי, שנכח במספר ישיבות שעסקו בנושא במאי וביולי 2016.
"אף על פי כן, ולמרות הבטחותיה החוזרות והנשנות של משה"ב, לא נתקבל אצל מרשתנו כל היתר בנייה לתוכנית החדשה", לשון המכתב. בהמשך צוין כי "מאותו יום בו התקבל צו העבודות (לחפירת החניון - י.ד) חלפו מעל שמונה חודשים; וכעת הסתבר כי עד ליום זה (נובמבר 2016, מועד שליחת המכתב) אין כל אישור עירייה לתוכנית החדשה כולה, ואף לא לתוכנית בקשר למרתף; ולאור כך ישנו חשש כי ייתכן שהעירייה סירבה לשינוי התוכנית".
במשה"ב, כאמור, טוענים כי התנהלות החברה היא פרקטיקה מקובלת בענף, ומציינים כי נטלו סיכון כלכלי; אולם נשאלת השאלה על בסיס מה החליטו במשה"ב לקחת את הסיכון. מדיניותה המוצהרת של עיריית פתח תקווה בנוגע לתוספת דירות בשכונה היא לא לאשר כאלה. תוספת של דירות בודדות נשמעת כתוספת "קטנה", אלא שמקריאת הפרוטוקולים בדיון שהתקיים בנושא, סביב בקשתה של משה"ב עצמה - דיון שהתקיים בדצמבר 2016 - עולה כי הצוות המקצועי בוועדה אכן סבר שתוספת הדירות אינה אפשרית.
למרות הכול - הבקשה של החברה התקבלה בחלקה
לפי חוות הדעת שהוגשה לוועדה, בשכונה ישנה כבר היום מצוקת חניה, עומסי התנועה גדולים בשעות העומס ותנועה רבה שמתנקזת לשני צמתים בלבד (צומת בן אליעזר וצומת קהילת יעקב), וזאת באופן שמקשה על החיים באזור. עוד נקבע כי ישנו מחסור של 28 דונם בשטחי ציבור וכן מחסור חמור של כ-70 דונם בשטחים ציבוריים פתוחים, וכי השכונה אינה ערוכה כלל לתוספת של דירות.
עם זאת, הסתבר כי ההימור של משה"ב היה נכון למדי. בקשתה של החברה התקבלה בחלקה, חרף קביעה חד משמעית בדיון המקצועי שהתקיים בנושא לפיה השכונה צפויה לסבול מהמהלך והתשתיות באזור אינן ערוכות לתוספת זו; ולחברה ניתנה תוספת של שש דירות מתוך עשר שהיא ביקשה.
בעירייה הודו כי התוספת שאושרה לחברת משה"ב נוגדת את המדיניות העירונית בשכונה, וציינו כי "אכן, מדיניות הוועדה היא לא לאשר תוספת יחידות במבנים חדשים בשכונות חדשות. לצרכי פשרה, ולאור העובדה שמדובר במבנים אחרונים במתחם, סברה הוועדה שניתן לאפשר תוספת של שש יחידות. משה"ב הגישו ערר, אולם לאחר דיון מעמיק החליטה ועדת הערר להישאר בהחלטת הוועדה המקומית".
יצוין כי לאחר פניית וואלה! נדל"ן בנושא, וסמוך מאוד למועד פרסום התחקיר, עדכנה עיריית פתח תקווה כי הוחלט בימים אלה לאשר תוספת דומה של יחידות דיור גם ליזם אחר בשכונה. זאת, על אף שבדיון המקצועי שהתקיים בבקשה זו, נאמר גם כן כי אין לשכונה יכולת להכיל תוספת - גם של דירות בודדות.
תגובות עיריית פתח תקווה, איציק דיעי וחברת משה"ב
בכל הנוגע לתפקידו של דיעי, דירקטור ותיק מאוד בחברה המכהן גם כסגן ראש העיר, ציינו בעירייה: "איציק דיעי אינו חבר בוועדת תכנון ובנייה, לא קשור כלל לכל החלטה שמתקבלת. הוא חבר מטעם הסתדרות הפועל המזרחי כנציג ציבור ללא שכר, ובעקבות חוות דעת משפטית חתם על הסכם ניגוד עניינים".
עוד נמסר: "כל חבר ועדה חייב לחתום על ניגוד עניינים, מי שלא חותם לא יכול להשתתף בוועדה. איציק דיעי לא היה חבר בוועדה לבניין ערים, שהיא גוף משפטי נפרד מהעירייה, ולכן לא הייתה כאן בעיה של ניגוד עניינים, שהרי הוועדה היא זו שקובעת - מהבקשות ועד תנאים להיתרי בנייה. מאחר שהתעוררה השאלה לפני כחמישה חודשים, הוצאה חוות דעת משפטית, לפיה דיעי יכול להיות חבר בוועדה, אבל לא להשתתף בכל מה שקשור למשה"ב. איציק דיעי חתם מיד על ההסכם, זאת למרות שאין לו כל כוונה להיות חבר בוועדה או במליאה של בניין ערים".
סגן ראש עיריית פתח תקווה, איציק דיעי, מסר בתגובה: "לפני כחמישה חודשים העניין הזה עלה גם על ידי התקשורת, ומיד פניתי ליועצת המשפטית שתברר מה אני צריך לעשות. מאחר שאני לא חבר בוועדות תכנון ובנייה, ואין לי כל קשר לתכנון ובנייה בעיר, היועצת המשפטית הוציאה חוות דעת לפי אין לי שום בעיה להיות דירקטור, והכנו את ההסכם של ניגוד העניינים. לפי חוות הדעת, אני יכול להיות חבר בוועדה לתכנון ובנייה, ורק במקרים שיש בקשה שלהם אני צריך לצאת. אני הלכתי מתחילת הקדנציה לצד הכי מחמיר ולא הייתי חבר בוועדה הזו. כל המהות של הסדר ניגוד עניינים זה בכל מה שהוועדה עוסקת - ואני כלל לא חבר בוועדה".
דיעי ציין עוד כי "כל התפקיד שלי שם בצד של המדיניות, מאחר שהבעלים שלה זו הסתדרות הפועל המזרחי והבנייה מיועדת לציבור הדתי, אני מעולם לא נכנסתי לצד הניהולי של החברה. מעולם לא היה לי קשר לבקשות ולהיתרי בנייה של אף בקשה, ובטח לא של חברת משהב".
מחברת משה"ב נמסר בתגובה: "חברת משה"ב, שחגגה לא מכבר 80 שנה לפעילותה, בנתה ובונה אלפי יחידות דיור ברחבי הארץ ופועלת על פי כל דין. הפרויקט האמור הוא אחד מיני רבים, ונבנה בהתאם להוראות חוקי התכנון והבנייה ועל בסיס הקריטריונים המקצועיים המחמירים של החברה, בין השאר, מתוך מטרה למקסם את רווחיות הפרויקט, כמו גם לפעול על פי ערכיה ובהתאם למדיניות הדיור הארצית.
"במסגרת תיקון שיזמה הממשלה ('תיקון כחלון'), עודדה הממשלה את הקבלנים להגדיל את היצע הדירות. משה"ב נענתה לקריאת הממשלה, והכינה תוכניות להגדלת כמות הדירות ב-10 דירות, הכול בהתאם להוראות המחוקק. למרבה הצער, הטיפול באישור תוספת יחידות דיור לבקשתה של משה"ב התמשך זמן רב. כידוע, בישראל הליכי התכנון נמשכים תקופות ארוכות יחסית. על בסיס אישורי התוכנית על ידי מחלקות העירייה, תנועה וחניה, אגף אדריכלית העיר והפיתוח, החלה משה"ב בבנייה, תוך שהיא לוקחת סיכון כלכלי בבניית מרתף שייתכן שבעתיד תצטרך להקטין אותו, וזאת ככל שתידחה הבקשה.
"יצוין כי בענף הבנייה, הפרקטיקה המקובלת היא שכאשר נוצר צורך בשינויים לא מהותיים לעומת ההיתר תוך כדי בנייה, וכאשר הבנייה עצמה אינה סותרת את התב"ע (תוכנית בניין עיר - י.ד) החלה במקום, מבצע הקבלן את השינויים - ולאחר מכן מגיש תוכנית שינויים מרוכזת להיתר. אין כמעט פרויקט של בנייה במדינת ישראל (בבנייה של בניינים רבי קומות), שבו לא נוהגים לפי פרקטיקה זו, המקובלת בכל הארץ.
"בסופו של דבר, דנה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בבקשה ואישרה לבנות שש דירות נוספות. אם מדיניות עיריית פתח תקווה סותרת את מדיניות הממשלה, מותר למשה"ב לבקש לאמץ את המדיניות הלאומית. כאמור, גם העירייה תמכה בהגדלה בכמות הדירות, אך הפחיתה ארבע דירות. להשקפתה של משהב, לא הייתה שום סיבה חוקית שלא לאשר את כל 10 הדירות. החברה מצרה על כך שהוועדה המקומית בפתח תקווה לא קיבלה את בקשתה במלואה, כפי שהיה צריך להיעשות, אולם החליטה שלא להגיש ערר על ההחלטה, על מנת שלא לפגוע בהתקדמות ביצוע הפרויקט.
"יודגש כי לעמדת משה"ב, זוהי בדיוק מדיניות הממשלה אשר מעודדת בניית יחידות בשטח קטן, ומן הדין לבצע את מדיניות הממשלה לטובת כלל האזרחים, ולא הייתה כל סיבה שהוועדה המקומית מנעה ממנה תוספת בניית ארבע דירות. אמנם לבקשת משה"ב הוגשו התנגדויות מצד אנשים שיש להם עניין למנוע את הבנייה, אך חשוב להעמיד את העובדות על דיוקן, ולא בהתאם לאינטרס של קבוצת המתנגדים.
"אשר לציטוט טענותיו של הקבלן, אנו מניחים שמתוך החומר שבידיכם אתם יודעים שמשה"ב נקלעה לחילוקי דעות עם הקבלן הנזכר, וזאת בעקבות טענות על הפרות חמורות ביותר של ההסכם הקבלני על ידו. במסגרת זו, נטען כלפיו כי הוא לא עמד במועדים שנקבעו בהסכם לביצוע הבנייה. כחלק מהגנתו הוא טען כאילו התבקש לבנות בניגוד להיתר הבנייה.
"משהב חלקה מכל וכל על טענותיו. בירור הטענות של הצדדים טרם הסתיים, אך הוסכם שהקבלן יעזוב את הפרויקט לאור הנזק הרב שנגרם, ובמקומו הוכנס קבלן אחר. משה"ב חולקת על טענות הקבלן. אם וככל שהדברים יגיעו להליך משפטי, משה"ב מתכוונת להוכיח את טענותיה. קשה לנו להבין כיצד ייתכן שאתם מצטטים מטענות הקבלן, ולא ציטטתם מהתשובה של משה"ב שאנו מניחים שהיא נמצאת בידיכם.
"משה"ב אינה מתכוונת לנהל את הוויכוח עם הקבלן וגם לא עם קבוצת המתנגדים לבנייה הנוספת באמצעי התקשורת. משה"ב הקפידה ומקפידה על החוק, והיא תנהל את הדיון בצורה מכובדת ובדרכים הקבועות בחוק. מכל מקום, למניעת ספק יובהר כי משה"ב לא מתכוונת לבנות שום דירה ושום בנייה בניגוד לחוק".